ארץ פונט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: יש צורך בתיקוני הגייה שונים בהירות הרצף ההיסטורי לוקה בחסר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: יש צורך בתיקוני הגייה שונים בהירות הרצף ההיסטורי לוקה בחסר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ארץ פּוּנט, שנקראה גם פוואנאט[1] על ידי המצריים הקדמונים, היא חבל ארץ קדום שהיה בקשרי סחר עם מצרים העתיקה. ונקרא גם טא נאטג'אר, שמשמעותו ארץ האלוהים[2], חבל ארץ זה נחשב בזמן העתיק למדינה אגדית במזרח אפריקה, בשל אוצרות הטבע הרבים שבהם המצרים הקדמונים נתקלו לראשונה. האזור עשיר במחצבים ובתופעות אקזוטיות, זהב, שרפים ריחניים, שנהב, וחיות בר[3] המידע על פונט נמצא ברישומים מצריים עתיקים שנרשמו על ידי משימות מסחר, שנשלחו לאזור זה.

המשלחות המצריות לפונט[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה המצרית.

האזכור הקדום ביותר של משלחת מצרית שנשלחה לפונט אורגנה על ידי הפרעה סחו רע (אנ') מהשושלת החמישית (המאה ה-25 לפנה"ס)[4]. לאחר מכן, במהלך מלכותו של מאנטאהוטאף השלישי (בסביבות שנת 1950 לפנה"ס), קצין הנקרא האנו ארגן כמה משלחות לפונט, אך לא ידוע אם הוא היה חלק מהמשלחות בפועל[5].

המשלחת הידועה ביותר שהגיעה ממצרים לפונט יצאה תחת שלטונה של המלכה חתשפסות במאה ה-15 לפנה"ס על מנת להשיג את בושם המור. דיווחים על הנסיעה הזו שרדו, ואלה נמצאו במקדש הקבר של חתשפסות בדיר אל-בחרי. נאהסי, הנזכר בדיווח, נחשב על ידי היסטוריונים בתור ראש המשלחת לפונט. בהמשך נאמר שבזמן שהמשלחת הייתה בפונט היא נשלטה על ידי מלך הנקרא פאראהו ואשתו המלכה אטי[6]. כמה מהיורשים של המלכה חתשפסות, הכוללים גם את תחותמס השלישי ארגנו משלחות לפונט.

מיקומה הגאוגרפי של פונט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבליט המתאר עצי מור וקטורת המובאים על ידי משלחת חתשפסות לפונט

טקסטים מצריים עתיקים קושרים את מיקומה של פונט עם חופי הים האדום, אך אין הסכמה מלאה על מיקומה המדויק. החוקרים המודרניים ממקמים את פונט בצפונה של אתיופיה או אריתריאה, או ארצם של הבאג'אים בצפון-מזרחה של סודאן[7].

על פי החוקר קנט קיטצ'אן, המיקום של פונט הוא האזור של אתיופיה הצפונית, אריתריאה וצפון-מזרח סודאן[8]. נמצאו שרידים של טף בפירמידות של השושלת הרביעית בדאשאר מה שתומך בתאוריה זו, משום שהדגן הזה גדל רק ברמות של אתיופיה ואריתריאה[9], מהן שופע נהר הנילוס. עצי מור ממשלחות הסחר של המלכה חתשפסות נמצאים בפרמידת הקבר שלה בדיר אל-בחרי[10] מוכיח שעצים אלה שנטעו במקדש בדאיר אל-באהרי נמצאו ברמת אתיופיה[10].

כמה מהחוקרים ממקמים את פונט רחוק עד לפונטלנד, ישות מדינית בצפונה של סומליה שאימצה שם זה במהלך המאה ה-20. לבונה ומור, שנשלחו למצרים עדיין קיימים בשפע באזור זה. בספר השיוט בים האריתראי שתורגם על ידי החוקר ג.וו.ב. האנטינגפורד קושר את השם פונט עם השם אופונה, אזור מסחר חופי הנמצאת דרומית לכף גוארדאפוי, ומזהה בכך את פונט ואופונה עם חאפון.

החוקר עמנואל וליקובסקי[דרוש מקור] הציע דווקא את ארץ ישראל כמיקומה של פונט הנעלמת. כחלק משיטתו, שהטילה ספק בכרונולוגיה המקובלת של מצרים והציעה כרונולוגיה חלופית, מלכה חתשפסות במקביל לשלמה המלך. על קירות מקדשה מתוארים העושר והאקזוטיקה "שנהבים וקופים ותוכים" מהם התרשמה בביקורה המלכותי בירושלים. האדריכלות הבלתי צפויה של מקדשה בדיר אל בחרי מושפעת ממבנה בית המקדש של שלמה.

בעבר החוקרים חשבו שהלבונה ושאר הסחורות הגיעו מהחוף בחצי האי הערבי, או אפילו בבחריין או הודו. הנוכחות של בעלי חיים אפריקניים בדיר אל-בחרי, וגם הנוכחות של קטורת אפריקנית הפריכו את התאוריה הזו.

טא נאטג'אר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצריים הקדמונים התייחסו לפונט גם בשם טא נאטג'אר, תרגום "ארץ האלוהים". אז נראה שפונט נחשבה בעיניהם כמעין "ארץ הקודש" והשתמשו בשם זה לתיאור אל השמש, כלומר אזורים בכיוון זריחת השמש[11]. האזורים המזרחיים האלה בורכו במוצרים יקרים, אהבו קטורת והשתמשו בהם במקדשים. המונח שימש לא רק בקשר לפונט הנמצאת דרום מזרחית למצרים, אבל גם בקשר לאזורים במזרח אסיה וצפון-מזרחה של מצרים, כמו לבנון, שהייתה המקור של עצים לבית המקדש של ממלכת ישראל המאוחדת[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארץ פונט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ian Shaw & Paul Nicholson, The Dictionary of Ancient Egypt, British Museum Press, London. 1995, p.231. ISBN 0810932253
  2. ^ Breasted, John Henry, Ancient Records of Egypt: Historical Documents from the Earliest Times to the Persian Conquest, University of Chicago Press, 1906-1907, p. 433, vol. 1. ISBN 1428603328
  3. ^ Shaw & Nicholson, op. cit., p.231
  4. ^ Breasted 1906-07, p. 161, vol. 1.
  5. ^ Breasted 1906-07, p. 427-433, vol. 1
  6. ^ Breasted 1906-07, p. 246-295, vol. 1
  7. ^ Edward J. Keall, "Possible Connections in Antiquity Between the Red Sea Coast of Yemen and the Horn of Africa", in Trade and Travel in the Red Sea Region. Proceedings of Red Sea Project I Held in the British Museum by the Society for Arabian Studies Monographs No. 2. Oxford: England, Archaeopress, October 2002, p.53
  8. ^ Kitchen, K. A. (1971), "Punt and How to Get There", Orientalia 40: 184-207, p. 41
  9. ^ Shaw & Nicholson, op. cit., p.231
  10. ^ 1 2 Shaw & Nicholson, op. cit., p.232
  11. ^ Breasted 1906-07, p. 658, vol. II.
  12. ^ Breasted 1906-07, p. 451,773,820,888, vol. II



הקודם:
אתיופיה הפרהיסטורית
היסטוריה של אתיופיה
המאה ה-25 לפנה"ס ~ המאה ה-20 לפנה"ס
הבא:
סבא · שבא