ארץ-ישראל: ספר-המסעות

העמוד הפותח של הספר

ארץ-ישראל וסוריה הדרומית: ספר-המסעות הוא מדריך למבקר בארץ ישראל, כולל עבר הירדן המזרחי וסוריה הדרומית. הספר חובר על ידי ישעיהו פרס ופורסם בשנת תרפ"א 1921. הוא נכתב לפי הזמנת חברת נסיעות "חברת אקספרס ארץ-ישראלי", מיסודו של בנק אנגלו-פלשתינה וראה אור בהוצאת 'בנימין הרץ, ירושלים - ברלין - וינה'. הספר יצא לאור בציפייה להגברת העלייה לארץ ישראל, בנוסף העלייה לרגל שהייתה גם בתקופות קודמות, וכן, לגידול בתיירות בה.

המבוא

חלקו הראשון של הספר מיועד להכרת הארץ. ניתן לקבל ממנו תמונה על המצב המנהלי והכלכלי של הארץ בראשית שנות המנדט הבריטי.

המחבר מציין כי התחבורה בארץ שופרה: דרכים נסללו, הרכבות נוסעות מדי יום ביומו בין הערים החשובות בארץ. הרכבת הגיעה למדינות השכנות: מצרים וסוריה - דבר שאפשר הגעה מהנמלים לחופי הים התיכון בנוחיות רבה: האוניות נוחות וגם הירידה לחוף מכובדת. ניתן להשיג בארץ אוטומובילים והזמן הדרוש לעבור במסלולי התיירות קצר לעומת מה שהיה בעבר.

תנאי בתי המלון הם, לפי הגדרתו, "ממדרגה ראשונה" ובכל עיר ומושבה אפשר לקבל "אכסניה נוחה ומזון טוב". אין צורך להביא מאירופה בגדים רבים למסע כי בבתי המסחר בארץ אפשר להשיג הכל ובמחירים זולים. היות שחלק ממסע ברגל הוא ממליץ על נעליים נוחות וכובע רחב, המכסה גם את העורף. אשר לבריאות, יש די רופאים מומחים בכל המקומות וכן בתי מרקחת. עם זאת, הוא ממליץ כל בוקר לקחת כינין נגד "קדחת המלריה".

אמצעי התשלום המקובל הוא הכסף המצרי, לשם התמצאות שער החליפין של ההלירה שטרלינג - המטבע הבריטי היה 1 ליש"ט= 97.5 לירות מצריות.

דוגמאות ליוקר ההוצאות:

• בית מלון ממדרגה ראשונה - מעט יותר משוי ערך לליש"ט אחד.
• המסע באוניות - מומלץ מנמלי אירופה לפורט סעיד שבמצרים. לבוחרים להגיע לנמל יפו מוצע לפנות לסיוע צמוד לחברת התיירות. ממצרים יש תחבורה נוחה לארץ - 15 שעות - בקרונות שינה ומסעדה.

מחיר הנסיעה באוניה, לפי מחלקות 32–46 ליש"ט, מאיטליה: 40 עד 28 ליש"ט. המחיר ברכבת עומד בפני הוזלה.

החברה, מפיקת המדריך תסדיר את כל הנסיעות ואת האיכסון. מסגרת הביקור המומלץ בארץ היא 21 יום, כולל: עבר הירדן וסוריה הדרומית. הוא מספר לקורא על שרותי החברה והתייר יכול לפנות לסניפיה בכל ערי הארץ ושם יימלאו את כל דרישותיו.

פרק א: הגאוגרפיה

הפרק הראשון סוקר את ארץ ישראל, על פי המידע שהיה בזמנו בידי החוקרים. פרס הגדיר את תחומה לפי גבולותיה הטבעיים: מנהר הליטני בצפון עד נחל מצרים בקו אלכסוני מהעיירה אל עריש בחצי האי סיני עד למפרץ עקבה - היום אילת. ובמזרח עד "המדבר הכי רחוק מהירדן". בדרום עבר הירדן הגבול הוא מסילת הרכבת החיג'אזית (מציאות זאת השתנתה אחרי יישום מלא של הסכם סייקס–פיקו והקמת ממלכת ירדן). שטחה של ארץ ישראל בשלטון הבריטים הגיע ל-60,000 קמ"ר.

פרס הביא תיאור של נהר הירדן מאותם הימים. מימת החולה עד ים כנרת הוא "שוטף בשצף קצף על פני צורים וכפֵי סלעים". אורכו היה אז 144 ק"מ. לעומת המרחק בקו אווירי של 104 ק"מ - תופעה המצביעה על מידת הפיתוליות שבו.

ומסיים את תאוריו בהרי הגליל שהם: "הגבוהים והיפים ועשירים המעיינות". הוא לא מסתפק בתיאור זה, לאור ניסיונו: "יפה-נוף הוא הגליל ודומה הוא לנוף הרי האלפים".

פרק ב: תושבי הארץ

הפרק השני מתאר את "גזעם, טיבם ותכונותיהם, תרבותם והשכלתם ודרכי חייהם" של תושבי הארץ. הוא מאפשר להכיר כיצד נראו תושבי הארץ אז. לנוחיות המבקרים בארץ, במטרה לאפשר להם התמצאות בין קבוצות האוכלוסייה, הוא מתאר את העדות בארץ, תוך שימוש בקווי אופי, מעין סטריאוטיפים, אבל לא בהכרח שליליים:

• היהודים - רובם יושבים בערים. יוצאי ספרד שביניהם לובשים את הבגדים המקובלים על תושבי הארץ ולכן לא ניתן להבחין בייחודם. היהודים החלוצים שבאו ארצה במטרה להחיותה, הודות להם, הארץ תתפתח בעתיד.
• הערבים - מוצאם מחצי האי ערב - הבדווים נשארו "ערבים טהורים והם יכולים להחשב לנושאי הטיפוס הטהור היחידים של הגזע השמי". מידות הערבי נחלקות בין: טובות - גאוה, התאפקות, רצינות ורגש-כבוד חזק ולאחרות - השקפת עולם מוגבלת מאוד, אהבת בצע, נקמה, פטליזם ואכזריות כנגד אויבו.

גאולת דם הנהוגה בקרבם גורמת לעיתים להשמדת משפחות שלמות. לאלה שאינם מבני-עמם הם מתייחסים בחשד ובשנאה נסתרת . לא יודעים להעריך את מימד הזמן.

הוא מציין עוד כתות קטנות:

• ה"סורים" - אשר לדעתו צאצאי יושבי הארץ הקדמונים שהתערבבו בכובשים. בעורקם נוזל דם צלבני. רובם הם נוצרים.
• "סורים-נוצרים" - נמצאים בארץ מימי הביזנטים, שייכים לכנסייה המזרחית.
• הדרוזים - צאצאי הסורים הקדמונים שקבלו את דת האסלאם בצורה שונה מהמקובל.
• נְצָאִרִים - ליד מטולה, לכאורה מוסלמים, למעשה עובדי כוכבים ומזלות כמו אבותיהם בסוריה.
• מְתָולים - אף הם בצפון הארץ שייכים לכת השיעים: קנאים נמרצים לדתם ושונאים בני-דתות אחרות עד מוות. כאשר זר נוגע בחפצם הוא הופך לטמא. שנואים על תושבי הארץִ.
• עמים שלא צאצאי העמים השמיים
  • בין המוסלמים: התורכמים בגולן - מוצאם מהמונגולים, הצ'רקסים, בהאים וכושים.
  • בין הנוצרים: ארמנים, קופטים, אתיופים ו"פרנקים" -יוצאי אירופה.

בהמשך פרק על קורות ישוב הארץ ותרבותה ותולדות היישוב היהודי "האחרון".

ראו גם

• אוצר מסעות
• מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר)

קישורים חיצוניים

• הספר המלא באתר HebrewBooks
• מפות ארץ ישראל וירושלים מתוך הספר, אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית