ארי ברזילי
 | |
| לידה |
19 בפברואר 1953 (בן 71) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| ענף מדעי |
נוירולוגיה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות |
אוניברסיטת תל אביב |
| תרומות עיקריות | |
| חקר המוח ומחלות מוח ניווניות | |
  | |
ארי ברזילי (נולד ב-19 בפברואר 1953) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לנוירולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. ראש המעבדה לחקר מחלות מוח ניווניות ופונקציונליות המוח.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארי ברזילי נולד בתל אביב, רביעי מבין אחיו לאמו שנולדה בירושלים והיא דור שמיני בארץ, ולאביו עלה לארץ מרוסיה ועבד בחברת "אמקור" לייצור מקררים. בשנת 1957 עבר עם משפחתו להרצליה פיתוח. את לימודיו התיכוניים השלים בבית הספר התיכון אליאנס בתל אביב. בצבא שירת כקצין בחיל השריון.
בשנת 1977 החל את לימודיו האקדמאים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם השלים את התואר הראשון שלו בכימיה, פיזיקה וביולוגיה. את התואר השני והשלישי שלו עשה בנוירוביולוגיה וביוכימיה והשלים אותם בשש שנים.
ברזילי עשה את הפוסט-דוקטורט שלו בשנת 1987 באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק. תואר זה ארך 5 שנים במעבדתו של פרופסור אריק קנדל. בסיום התואר, שנת 1992 חזר לארץ ובחר לעבוד באוניברסיטת תל אביב, בה עובד עד היום בתור ראש מעבדה העוסקת במחלות ניווניות ופונקציונליות של המוח. בנוסף כיהן כיו"ר המועצה המדעית של עמותת "לראות" בין השנים 2006–2013.
ארי ברזילי נשוי לאפרת ברזילי, מעצבת גרפית במקצועה וצלמת אמנותית, ולהם תאומים.
פעילות מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחקר במעבדתו של בריזלי במחלקה לנוירוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב מתעסק בעיקר בפונקציונליות המוח ומחלות מוח ניווניות, ובמנגנון ה-DDR.
במעבדה חוקרים את הקשר בין השיבוש בתפקוד מנגנון DDR לאטיולוגיה של מחלות מוח ניווניות באמצעות מחקר בעכברים בעלי מוטציה בגנים שחסרים אצל חולים עם הפרעות ביציבות הגנומית, לדוגמה ATM, Nbs1, Wrn.[1][2]
בנוסף חוקרים במעבדה את הקשר בין תגובת התא לנזק DNA ובין תהליך ההזדקנות על מנת להשיג תובנה עמוקה יותר לתהליך ההזדקנות בהתמקדות על תהליכים שמושפעים על ידי Atm ו- Wrn במטרה להבין את תפקיד החלבונים בהזדקנות[3].[1][2] תחום נוסף הנחקר במעבדה הוא הבנת חשיבות תאי הגליה באטיולוגיה של מחלות מוח ניווניות[4] . בזמן מחלות מוח ניווניות חלק מהרשתות נפגעות, מטרת המחקר הוא להבין אלו מן הרשתות נפגעו וכיצד ניתן לתקן אותן. במחקר שמים דגש על תפקיד תאי הגליה בפגיעה בתפקוד הרשת וכאמצעי היכול לעזור בתיקונה לאחר שנפגעה.[2]
נוסף על מחקרים בנושא זה, ברזילי חוקר גם את המנגנון המולקולרי של ניוון והתחדשות עצב הראייה. מחקריו מתמקדים בפתרון לבעיות חשוכות מרפא ברשתית העין ועצב הראייה באמצעות השתלת פיגום שיקדם את הישרדות תאי RGC (תאי גלגיליון) והתחדשות אקסונלית, הפרשה מרחבית ומבוקרת ממבנים בגודל ננומטרי שיושתלו בעצב הראייה, והשתלת צ'יפים מיקרוסקופים ואלקטרודות בעצב הראייה[5].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארי ברזילי, באתר של הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב
- ארי ברזילי, באתר ResearchGate
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Brazilai A., DNA damage, neuronal and glial cell death and neurodegeneration, Apoptosis 15(11), 2010, עמ' 1371-1381
- ^ 1 2 3 Ari Barzilai Lab, Ari Barzilai Lab (ארכיון)
- ^ Brazilai A, Biton S., Shiloh Y.,, The role of the DNA damege response in neuronal development, organization and maintenance. DNA Repai, Amst 7(7), 2008, עמ' 1010-1027
- ^ Frenkel D., Brazilai A., The role of glial cells in the etiology of brain degenerative diseases, Neurologia 15, 2013, עמ' 16-20
- ^ העמוד על פרופסור בריזלי באתר של אוניברסיטת תל אביב