אריק לואי בולס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריק לואי בולס
Eric Louis Bols
אריק לואי בולס (משמאל) עם פלדמרשל ברנרד מונטגומרי במהלך הקרב על הבליטה, דצמבר 1944
אריק לואי בולס (משמאל) עם פלדמרשל ברנרד מונטגומרי במהלך הקרב על הבליטה, דצמבר 1944
לידה 8 ביוני 1904
קמברלי, סארי הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
פטירה 14 ביוני 1985 (בגיל 81)
באטל, מזרח סאסקס הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה המכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות 19241948 (כ־24 שנים)
דרגה מייג'ור גנרל (צבא בריטניה) מייג'ור גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה המוטסת השישית
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
המנדט הבריטי בארץ ישראל
עיטורים
אות השירות המצוין DSO
מסדר האמבט CB
כוכב הכסף כוכב הכסף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריק לואי בולסאנגלית: Eric Louis Bols; 8 ביוני 190414 ביוני 1985), מפקדה הראשון, בתקופת פעילותה בארץ ישראל, של הדיוויזיה המוטסת הבריטית השישית אשר תחת פיקודו לקחה חלק בין היתר בקרב על הבליטה והופעלה נגד היישוב בתקופת המאבק להקמת מדינת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק לואי בולס נולד לגנרל הבריטי ממוצא בלגי לואי ג'ין בולס, מי שהיה ראש המטה של הגנרל אלנבי וזכור בהיסטוריה של ארץ ישראל כמי שהחתים את הנציב העליון הראשון הרברט סמואל, עם כניסתו לתפקידו, על קבלה האומרת כי קיבל מידי הגנרל "ארץ ישראל אחת" ("one Palestine").

התחנך בלנסינג קולג' (אנ') ולאחר מכן במכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט. ב-1924 התגייס לצבא הבריטי ושרת בין היתר בהונג קונג, שנחאי ובמלטה. בשנת 1940 היה בולס רב-סרן בצבא הבריטי ובמהלך המלחמה הגיע לדרגת גנרל. בשנת 1944 נתמנה למפקד החטיבה ה-185, שהייתה חלק מהדיוויזיה ה-3 בחזית מערב אירופה. ב-8 בדצמבר 1944 נתמנה למפקד הדיוויזיה המוטסת השישית, עוצבת צנחנים שלחמה בנורמנדיה ובפלנדריה.

עם תום מלחמת העולם השנייה, התחדש המאבק של היישוב נגד שלטונות המנדט הבריטי. בספטמבר 1945 הובאה הדיוויזיה השישית לארץ ישראל. הדיוויזיה הובאה ארצה מלכתחילה לחנות בה, בעזה, כחלק מהמערך הצבאי הבריטי במזרח התיכון, אך עם התחדשות מאבקו של היישוב הוטלה עליה משימת המלחמה נגד תנועת המרי העברי, המסגרת המשותפת להגנה לאצ"ל וללח"י, שפעלה מסוף שנת 1945 ונתפרקה לאחר פיצוץ מלון המלך דוד ב-22 ביולי 1946. בימי קיומה של תנועת המרי העברי בוצעו פעולות רחבות היקף נגד הבריטים והוגברה תנועת ההעפלה. הבריטים הפעילו את חיילי הדיוויזיה השישית בפעולות מקיפות נגד היישוב, הן בימי תנועת המרי העברי והן לאחריהם; השבת השחורה ב-29 ביוני 1946, מבצע כריש (Shark Operation) ב-30 ביולי 1946, שבו הוטל עוצר כללי על העיר תל אביב ובוצעו בה חיפושים ומעצרים (בין היתר נעצר מפקד לח"י יצחק יזרניצקי (שמיר)). הדיוויזיה השישית ביצעה פעולות רבות בכל רחבי הארץ, הטלות עוצר, הצבות מחסומים, חיפושי נשק בקיבוצים ומעצר אנשי המחתרות.

כצנחנים חבשו חיילי הדיוויזיה השישית כומתות אדומות, ובשל כך הדביקו להם אנשי היישוב את הכינוי "כלניות". השיר "כלניות" למלים של נתן אלתרמן וללחן של משה וילנסקי, שהושר באותה עת, שהיה למעשה שיר אהבה לארץ ישראל ולנופה, הפך למעין המנון המאבק בכלניות הבריטיות.

בשיא תקופת המאבק לא נמצא הגנרל בולס בארץ. הוא יצא את הארץ במרץ 1946 וחזר לארץ להמשך מילוי תפקידו כמפקד הדיוויזיה השישית בינואר 1947. בתקופת העדרו מן הארץ מילא, באופן זמני, את תפקיד מפקד הדיוויזיה השישית הגנרל ארצ'יבלד ג'יימס האלקט קסלס שהפעיל את הדיוויזיה בפעולות התוקפניות נגד היישוב. בין היתר פיקד הגנרל קסלס אישית על מבצע "כריש" כנגד תל אביב, העיר העברית הגדולה ביותר באותה עת, שהייתה המרכז התרבותי, המסחרי והביטחוני של היישוב.

בולס שירת כמפקד הדיוויזיה השישית עד ל-19 ביולי 1947, מועד שבו הועבר מאבקו של היישוב לשלב המדיני והגיעה לארץ ועדת החקירה של האו"ם לעניין ארץ ישראל והחל התהליך שבהמשכו קיבלה עצרת האו"ם את תוכנית החלוקה ובהמשכו הוקמה מדינת ישראל. במקומו של בולס כמפקד הדיוויזיה השישית בא הגנרל יו צ'ארלס סטוקוול.