אריך היינמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריך היינמן
Erich Heinemann
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 13 בינואר 1881
דיסלדורף, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 22 בינואר 1956 (בגיל 75)
ברלין, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19001945 (כ־45 שנים)
דרגה גנרל (ורמאכט) גנרל חיל התותחנים (ורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הקורפוס ה-65
מפקד הקורפוס ה-30
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גנרל אריך היינמןגרמנית Erich Heinemann;‏ 13 בינואר 188122 בינואר 1956) היה מפקד בכיר בורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינמן נולד ב-13 בינואר 1881 בדיסלדורף, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1900 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-15 (אלזס העילי ה-1), עמו לחם במלחמת העולם הראשונה. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף היינמן לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באפריל 1928 הועלה היינמן לדרגת אוברסט לוטננט, וב-1 בפברואר 1931 הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 באוקטובר 1933 הועלה לדרגת גנרל מיור, ב-1 בספטמבר 1935 הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-1 באוקטובר 1935 מונה למפקד בית הספר לתותחנות, ובספטמבר 1937 פרש לביתו.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ המלחמה גויס היינמן שוב, וב-1 במרץ 1940 מונה היינמן למפקד יחידות הארטילריה בOB Ost. ב-15 במאי 1940 מונה היינמן למפקד אגד הארטילריה ה-302, ופיקד עליו במהלך מבצע ברברוסה כחלק מהארמייה הרביעית. בדצמבר 1941 מונה היינמן לסגן מפקד הקורפוס ה-12, ו ב-25 במרץ 1942 קיבל את עיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-28 בנובמבר 1943 מונה היינמן למפקד הקורפוס ה-65, שמשימתו העיקרית הייתה לשגר את רקטות הV1 והV2, וב-1 בינואר 1944 הועלה לדרגת גנרל חיל התותחנים. בקיץ 1944 החל הקורפוס בשיגור הרקטות, אולם נוצרה בעיות סמכות ופיקוד עם הלופטוואפה. ב-20 באוקטובר 1944 הפך הקורפוס לקורפוס ה-30 החדש, וב-15 בנובמבר 1944 הועבר היינמן לעתודת המילואים. ב-28 בפברואר 1945 פרש הינמן מהצבא, ובאמצע יולי 1945 נפל בשבי הרוסי.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 שוחרר היינמן מהשבי. לאחר שחרורו התגורר היינמן בברלין, עד למותו ב-22 בינואר 1956, והוא בן 75 שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]