אריה שמרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אריה שמרי
לידה 22 באפריל 1907
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית קאלושין, האימפריה הרוסית (כיום בפולין) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במרץ 1978 (בגיל 70)
ישראלישראל עין שמר, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה עין שמר
שפות היצירה עברית, יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריה שַׁמרי (ריבָּא) (22 באפריל 190713 במרץ 1978) היה משורר יידיש, עורך ומתרגם ישראלי, ממייסדי קיבוץ עין שמר וחברו עד מותו. (את שמו המקורי עיברת מ"ריבָּא" ל"שמרי", על שם הקיבוץ.)

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה שמרי נולד בשנת 1907 בעיירה קאלושין שבאימפריה רוסית (כיום בפולין). היה חניך תנועת הנוער השומר הצעיר, ועלה לארץ ישראל מפולין עם חבריו בשנת 1932. כעורך התבלטה עבודתו בעריכת האנתולוגיה של משוררי היידיש בישראל "שורשים" ("ווארצלען"), בהוצאת "ישראל-בוך", ובהמשך ניהל את ההוצאה שנים רבות. שמרי זכה על שירתו בפרס פיכמן לספרות ולאמנות (1974)[1] ובפרס איציק מאנגר לשירת יידיש (1976).[2]

נפטר במרץ 1978 ונקבר בקיבוץ עין שמר.

על שמו מחולק הפרס השנתי, "פרס אריה שמרי", למשוררי יידיש בישראל.

אריה שמרי הוא סבה של ד"ר ליאת שמרי-זאבי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של אריה שמרי בבית הקברות בקיבוץ עין שמר
  • אין טויער פון טעג, מרחביה: ההסתדרות העולמית – השומר הצעיר, 1947. ("בשער הימים") (שירים)
  • אין וואכיקן ליכט, מרחביה: ספרית פועלים, 1953.[3] ("באור החולין") (שירים)
  • א שטערן אין פעלד: לידער און פאעמעס, תל אביב: גאלדענע קייט, 1957. ("כוכב בשדה") (שירים ופואמות)
  • די פונקען פון תיקון: פאעמע; צייכענונגען: בן בן ציון, תל אביב : י"ל פרץ, 1960. ("ניצוצות התיקון") (פואמה)
  • טריט אין גן-אדם, מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"ה. ("פסיעות בגן-אדם") (שירים)
  • דאס יינגל פון דיזשאן: פאעמע; צייכענוגען: יואב שעלי, תל אביב: ישראל-בוך (דערשינגען מיט דער הילף פון עליזאבעט און ווילי שאר-פאנד ביים יידישן שרייבער-פאראיין אין ישראל), תשכ"ט 1968. ("הנער מדיז'ון") (פואמה)
  • געזאנגען אין שייער: לידער און פאעמעס, תל אביב: ישראל-בוך, תש"ל. ("שיבולים בגורן") (שירים ופואמות)
  • רינגען אין שטאם: לידער און פאעמעס; צייכענונגען פון בען, תל אביב: ישראל-בוך, תשל"ה. ("טבעות בגזע") (שירים ופואמות)
  • אויף גרינעם פארמעט: לידער און פאעמעס, תל אביב: ישראל-בוך, תשל"ח 1977. ("על קלף ירוק") (שירים ופואמות)
  • איינזאמלונג: עסייען, אפהאנדלונגען, רעדעס; צונויפגעשטעלט פון א’ שמריס עזבון: יעקב צבי שאַרגעל, תל אביב: ישראל-בוך, תשמ"ג. (מסות מעזבונו)

בתרגום לעברית:

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד כנעני, אריה שמרי (עורכים), לא אמות כי אחיה: כ"ד סיפורים מספרות יידיש בברית המועצות, מרחביה: ספרית פועלים, 1957.[5]
  • ווארצלען-אנטאלאגיע פון יידיש-שאפן אין ישראל: פאעזיע און פראזע; צונויפגעשטעלט: אריה שמרי, תל אביב: ישראל-בוך, 1966.
  • ריקודה פּאָטאַש, לידער; אפגעקליבן און צוגעגרייט: אריה שמרי, תל אביב: יידישן ליטעראטן און זשורנאליסטן פאראיין אין ישראל, 1967.

ספרי יזכור:

  • אריה שמרי, שלום סאראקא, ישראל רייכנבאך [ואחרים] (רעדאקטארן), ספר קאַלושין: געהייליקט דער חרוב געווארענער קהילה; ארויסגעגעבן פון "ארגון יוצאי קאלושין בישראל" און די קאלושינער לאנדסמאנשאפטן אין אמעריקע ארגענטינע, פראנקרייך און אנדערע לענדער, תל אביב: [חמו"ל], תשכ"א. (ספר זיכרון לקהילת קאלושין)
  • אריה שמרי, דב בעריש פירסט (רעדאקטארן), פנקס נאָווי דוואָר; ארויסגעגעבן דורך - "ארגון יוצאי נובי דבור" בישראל און די נאווי דווארער לאנדסמאנשאפטן אין די פאראייניקטע שטאטן, קאנאדע, ארגענטינע, אורוגוויי און פרנקרייך, תל אביב: [חמו"ל], תשכ"ה. (פנקס נובי-דבור)

ספר לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה שמרי: לזיכרון; צוזאמעננגעשטעלט און ארויסגעגעבן מ’ וואלדמאן, פריז: .IM. PO,‏ 1979. (לקט שירי משוררים ביידיש לזכר שמרי, כולל שיר משלו)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]