אריה שלו

אריה שלו

לידה	1 ביולי 1926 ט' בתמוז ה'תרפ"ו
פטירה	2 באוגוסט 2011 (בגיל 85) ב' באב ה'תשע"א
מקום קבורה	בית הקברות קריית שאול
תאריך עלייה	1935
מדינה	ישראל
השתייכות	משטרת היישובים צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1944–1976 (כ־32 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
דובר צה"ל ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות   מלחמת סיני   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים

אריה שלו (1 ביולי 1926 – 2 באוגוסט 2011) היה איש צבא ישראלי, בדרגת תת-אלוף, שכיהן כדובר צה"ל; כעוזר ראש אמ"ן למחקר בתקופה שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, וכמושל הצבאי ביהודה ושומרון, תפקיד אליו העובר לאחר קביעת ועדת אגרנט כי שלו נושא באחריות הרבה ביותר, לצד פקודו סא"ל יונה בנדמן, למחדל המודיעיני במלחמה (הקונספציה).

ביוגרפיה

נולד בשם אריה פרידלנדר בפולין, עלה לארץ ישראל עם הוריו ב-1935, למד בבית ספר יסודי ברעננה ובגימנסיה אחד העם בפתח תקווה. כנער היה פעיל בארגון ההגנה, ב-1944 התגייס למשטרת היישובים העבריים ושירת באזור הרי אפרים, ב-1946 מונה לסמל הגוש ולמפקד פלוגת נוטרים. במלחמת העצמאות היה מפקד פלוגה בחטיבת גולני ולחם עמה בקרבות בצפון הארץ, בסוף 1948 מונה לקצין המודיעין של החטיבה. היה נציג בוועדת שביתת הנשק ישראל–סוריה וקצין מטה לוועדות שביתת הנשק. סיים קורס מפקדי גדודים ב-1953 ולימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.

ב-1957 מונה לקצין מודיעין של פיקוד הצפון, בעקבות "הפגזת האלף" הסורית על יישובי הצפון בנובמבר 1958, הצטרף למשלחת ישראל לאו"ם לקראת דיונים בנושא במועצת הביטחון. ב-1960 יצא ללימודים בבית ספר למלחמה בפריז.

בספטמבר 1963 מונה לדובר צה"ל, שבאותה תקופה היה חלק ממערך המודיעין. בתקופתו בתפקיד קודם לדרגת אלוף-משנה, ותפקידו קיבל נפח פעילות גבוה יותר: השם שונה למחלקת ביטחון והסברה ושילב את ענף הקישור לעיתונות עם ענף ביטחון שדה. הוא כיהן בתפקיד בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, ובין פעולותיו שליחתו של האלוף במילואים חיים הרצוג לראיונות "עידוד מורל העם" ברדיו.

לאחר המלחמה מונה שלו לעוזר ראש אמ"ן למחקר, התפקיד השני בחשיבותו באגף. בתפקיד זה היה אחראי על ריכוז נושא המחקר והערכת המודיעין הלאומית. בתקופה שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים העריך כי הסבירות לפריצת מלחמה עם מצרים וסוריה היא נמוכה. כך למשל, בדיון מיוחד שהתקיים ב-3 באוקטובר 1973 בלשכת ראש הממשלה גולדה מאיר, לבקשתו של שר הביטחון משה דיין, טען שלו כי: ”האפשרות הגרועה ביותר היא של מלחמה כוללת, של סוריה, באמצעות מערך החירום המאפשר לעבור למתקפה, ובמצרים, בכיסוי של תרגיל. האם זה סביר? לפי מיטב ידיעתי ודעתי, מצרים מעריכה שאיננה יכולה עדיין ללכת למלחמה. על כן, אפשרות של מלחמה משותפת מצרית-סורית איננה נראית לי סבירה. ב-10 באוקטובר משחררים שם כבר מילואים”.

על פי עדות זוסיא קניאזר, ראש ענף 2 בחטיבת המחקר באמ"ן, ב-6 באוקטובר 1973, קניאזר עמד על כך שתפרוץ מלחמה באותו היום, והורה לענף שתחת פיקודו לרדת לבור בשעה 13:00, שעה אחרי כן פרצה המלחמה. יומיים אחרי פרוץ הלחימה, נמסר לו על ידי אריה שלו כי הרמטכ"ל דוד אלעזר אינו מוכן עוד לקבל עדכונים מאריה שלו ומרע"ן 6 יונה בנדמן (ראש הענף המצרי), ואת תפקידם מול הרמטכ"ל ימלא קניאזר. קניאזר שימש בתפקיד זה עד לסיום השיחות על הפסקת האש.

ועדת אגרנט, ועדת החקירה הממלכתית, שהוקמה לחקר נסיבות פריצתה של המלחמה, קבעה כי שלו: ”נושא באחריות למשגה החמור ביותר של המחלקה שבראשה הוא עומד ומשום כך אין הוא יכול להמשיך בשירותו באמ"ן” שלו הועבר מתפקידו ומונה ב-1974 למושל הצבאי ביהודה ושומרון. ב-1976 השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף.

לאחר שחרורו הצטרף ב-1977 למרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שבאותה עת הוקם על ידי אהרן יריב, היה חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. לאורך השנים פרסם מחקרים וספרים בנושאי ביטחון לאומי.

שלו נפטר ב-2 באוגוסט 2011. היה נשוי ואב לשני בנים.

כתביו

מאמרים

• מאריה שלו, "מודיעין במבחן: עדות אישית", שלושים שנה למלחמת יום הכיפורים: האתגרים והחתירה למענה: סיכום יום עיון, ענת קורץ (עורכת), מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל אביב, 2004

ספרים

• סידורי ביטחון בסיני במסגרת חוזה שלום עם מצרים, (1978)
• האוטונומיה: הבעיות ופתרונות אפשריים, (1979)
• קו הגנה ביהודה ובשומרון, הוצאת הקבוץ המאוחד, (1983)
• שיתוף-פעולה בצל עימות: משטר שביתת הנשק ישראל-סוריה 1949 - 1955, (1989)
• אינתיפאדה: הסיבות, המאפיינים וההשלכות, (1990)
• שלום וביטחון בגולן, פפירוס, (1993)
• אופציות לסידורי ביטחון (1994)
• כישלון והצלחה בהתרעה: הערכת המודיעין ערב מלחמת יום הכיפורים, הוצאת מערכות ומרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל אביב, 2007, זוכה פרס יצחק שדה לספרות צבאית ולמחקר בתחום הצבאי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריה שלו בוויקישיתוף

• אריה שלו באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
• אריה שלו, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• אמיר אורן, אריה שלו: "כשאמרתי 'סבירות נמוכה', התכוונתי לפחות מ-50 אחוז", באתר הארץ, 6 באוקטובר 2006
• סא"ל אפרת דובר צה"ל, דבר, 3 באוקטובר 1967
• עדותו של אריה שלו בוועדת אגרנט: ישיבה כ' 13 בדצמבר 1973, ישיבה מ' 1 בינואר 1974, ישיבה ק"ו 24 במרץ 1974, ישיבות כ"א, כ"ב 16 בדצמבר 1973, ישיבות ל"ח, ל"ט 26-27 בדצמבר 1973 באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
• יוסי מלמן‏, לפני יום כיפור: באמ"ן חשבו שסאדאת "מסומם ומוגבל", באתר וואלה!‏, 28 באוקטובר 2012.
• ירון דרוקמן, אנשי המודיעין באגרנט: הקצין שהתריע ננזף, באתר ynet, 28 באוקטובר 2012.
• אריה שלו (1926-2011), דף שער בספרייה הלאומית