אריה רגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה רגב (זיידמן)
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 16 בפברואר 1933
אמשינוב, פולין
נהרג 26 ביולי 1968 (בגיל 35)
פצאל, בקעת הירדן
תאריך עלייה 1934
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי אריק
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות אוקטובר 1950 – 26 ביולי 1968 (כ־17 שנים)
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
הנצחה
מושב ארגמן ומחנה אריה בבקעת הירדן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריה (אריק) רגב (16 בפברואר 193326 ביולי 1968, ליד פצאל, בקעת הירדן) היה אלוף-משנה בצה"ל, מפקד חטיבת הבקעה, אשר נהרג בקרב בעת מרדף אחר חוליית מחבלים פלסטיניים, ביחד עם סרן גד מנלה מקיבוץ תל יצחק. בהתקלות נהרגו שמונה מחבלים ואחד נפצע ונלכד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגב נולד באמשינוב שבפולין וכשהיה בן שנה עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בקיבוץ איילת השחר. את לימודיו התיכוניים עשה בבית ספר עמל בחדרה. התגייס לצה"ל בשנת 1950, שירת בגדוד 890 והשתתף בפעולות התגמול. באוקטובר 1956 מונה למפקד פלוגה ו' בגדוד 890. פיקד על הפלוגה במלחמת סיני, במסגרתה השתתפה בצניחת הכוחות במעבר המיתלה[1]. ב-1961 מונה למפקד גדוד 890 של חטיבת הצנחנים. ב-1967 מונה רגב לקצין אג"ם של פיקוד המרכז ובתפקיד זה לחם במלחמת ששת הימים[2]. ב-1968 מונה למח"ט הבקעה.

במהלך מלחמת ההתשה בבקעת הירדן פעלו אל"ם רגב וסרן מנלה נגד חוליות אשר חצו את נהר הירדן וחדרו לגדה המערבית. הם הפעילו צורת קרב חדשה, שנקראה "מרדפים". בשיטת קרב זו הופעלו כוחות ניידים של חי"ר במסוקים ובזחל"מים. המרדפים התנהלו בתנאי שטח ומזג אוויר קשים. מרגע שאותרה חוליית מחבלים, נעו גששים עם הכוחות כדי לעקוב אחרי המסתננים. כשאותרו היו כוחות צה"ל מכתרים אותם וקוראים להם להיכנע. במידה וסירבו היו נכנסים איתם לקרב מטווח קרוב.

ב-26 ביולי 1968 הוביל רגב מרדף אחר שמונה מחבלים באזור פצאל. במהלך קרב נהרג (יחד עם סרן גד מנלה).

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהלווייתו ספד לרגב משה דיין, שאמר בין היתר: "בדורנו נוצרים את האומה הצעירים שבבנינו. הם מקדישים לה את חייהם אשר טרם חיו, ומפלסים את דרכה לתקופה בדמם הניגר. אריק רגב היה מן הנבחרים במפקדנו הצעירים… העז בין האמיצים, הראשון בין הפורצים… מדינת ישראל שקמה במלחמה, לא זכתה, זה למעלה מ-20 שנה, להשיב את חרבה לנדנה. מלחמת העצמאות, פעולות התגמול, מערכת סיני, מלחמת ששת הימים ועתה המלחמה בטרור. מלחמה באה אחר מלחמה. קרב רדף קרב. אין אנו נפרדים מהנופלים, כי לא נוכל לעמוד במשימתנו ללא האמונה, המסירות והמופת, הזוהרים אלינו מגלי העפר של טובי חברינו, הנופלים לידנו."[3]

לזכרו נכתב על ידי חיים חפר השיר "האיש מן הבקעה", אשר הולחן ועובד על ידי מוני אמריליו[4].

על שם שני המפקדים של צה"ל הוקם מושב ארגמן. שם היישוב ניתן לו בידי רחבעם זאבי אלוף פיקוד מרכז בזמן הקמתו, והוא מורכב מראשי תיבות שמם ארג = אריה רגב, גמן = גד מנלה.

מחנה אריה, הבסיס של חטיבת הבקעה והעמקים, נקרא על שמו. קיימים על שמו רחובות בנתניה ובקריית אתא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דברים לזכרו מתוך הספר: "המרדף של הצנחנים", מתוך אתר חטיבת הצנחנים.
  2. ^ אמיר אורן, כשאריאל שרון כמעט בכה, באתר הארץ, 8 בינואר 2011
  3. ^ זאב צחור, "בעיני הבנים" פרק שביעי - מדיני, באתר "מדבר ציוני", 30 בדצמבר 2012, ההספד המלא מופיע בספרו של משה דיין, "אבני דרך", עמ' 537–538
  4. ^ נדב שרגאי, אפקט החממה, באתר ישראל היום, 10 באפריל 2017