אריה ארליך
 | |
| אריה ארליך בשידור רדיו | |
| לידה |
10 בספטמבר 1987 (בן 36) ט"ז באלול ה'תשמ"ז ירושלים, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מעסיק | עיתון משפחה, כאן ב' |
| קישורים חיצוניים | |
| טוויטר | AryeErlich |
  | |
אריה ארליך (נולד בט"ז באלול ה'תשמ"ז, 10 בספטמבר 1987) הוא עיתונאי, פובליציסט ושדרן רדיו חרדי ישראלי, חסיד חב"ד. עורך המגזין של שבועון "משפחה".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד וגדל בירושלים, בשכונת בתי אונגרין הסמוכה למאה שערים לדליה ולעידו ארליך-ובר. ארליך התחיל את דרכו בעיתונות בהיותו תלמיד בישיבה בבני-ברק, אז פרסם טורי דעה בשבועון 'כפר חב"ד'. בהמשך כתב בשבועון 'שעה טובה'. בשנת 2009 הצטרף לצוות כותבי המגזין "משפחה" שם שימש כפרשן. ב-2012 התמנה לסגן עורך המגזין, ביוני 2014 עבר לפרסם טור פובליצסטי שבועי בחלק המגזין ובפברואר 2020 התמנה לעורך המגזין[1]. במקביל, בשנים 2010–2013 שימש כאחד מעורכיו של אתר האינטרנט "בחדרי חרדים".
בשנים 2011–2013 הגיש את התוכנית "סוגרים שבוע" ברדיו קול חי. בהמשך הגיש יחד עם יוסי אליטוב את התוכנית "חמישי בשניים" ברדיו קול חי. החל מפברואר 2018, מגישים השניים את התוכנית "אליטוב וארליך" המשודרת מדי יום חמישי בכאן ב'.
במהלך מלחמת חרבות ברזל התגייס לצה"ל כחלק מקבוצה חרדית במסגרת גיוס שלב ב' לגילאי 26 ומעלה.[2]
פעילות תקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארליך מרבה להתארח בתוכניות רדיו וטלוויזיה בהן הוא משמש פרשן פוליטי ופרשן לענייני חרדים. מעת לעת הוא מפרסם מאמרי דעה על יחסי דת ומדינה בכלי תקשורת בישראל[3]. לעיתים קרובות (כאחת לשבוע) הוא מפרסם טורים פובליציסטיים בידיעות אחרונות[4]. בטוריו התפלמס בין היתר עם הביקורת על הגישה החרדית במאבק במגפת הקורונה בישראל[5], וקרא להקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון[6].
מאמרו "היהודי הנצחי" שהתפרסם בנובמבר 2015, עסק בעובדה שהציבור החרדי הוא אחד הנפגעים הבולטים בגל פיגועי הטרור של 2015. "היהודי הנצחי", עורר סערה בכלי התקשורת, לאחר שהובן ממנו כי הוא מבקש מהערבים שלא לפגוע בחרדים אך מתיר את דמם של האחרים, בפרט אלו העולים להר הבית. שבוע לאחר מכן פרסם ארליך טור התנצלות[7].
בינואר 2023, בעיצומה של הסערה סביב הרפורמה המשפטית, ערך ארליך ריאיון[8] פולמוסי מקיף עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ' אהרן ברק, יחד עם אהרן קליגר מעיתון 'משפחה'. הריאיון הכה גלים לאחר שבסיומו הציע ארליך לברק להניח תפילין, וברק נענה להצעה. התמונות והסרטון בהן נראה ברק עטור בתפילין כאשר ארליך קורא עמו את פסוקי קריאת שמע, התפרסם במהירות בתקשורת הישראלית ועורר דיון תקשורתי ער שנמשך שבועות מספר.
ארליך מנהל מאבק בעיקר בטוויטר נגד מדיניות עיריית ירושלים בנוגע לסלילת כבישי העיר, כאשר לדבריו, המדיניות היא "סיוט לנהגים" ואין תוכנית מותאמת לתחבורה תקינה. כמו כן, ארליך מוביל מאבק לאימוץ מודל מתווה מירון תשפ"ג בהילולת האור החיים בהר הזיתים, ועל פי התוכנית הילולת האור החיים תנוהל על ידי סדרנים ממוצא חרדי. ארליך גם ידוע באמירותיו החלוציות בנושא פגיעות מיניות במגזר החרדי ובשנתיים האחרונות פרסם מספר מאמרים ביניהם ״לא נוכל להתעלם״ שיצא לאור במגזין 'משפחה' לאחר פרשיית חיים ולדר.
בעיתון "משפחה" פרסם ארליך ראיונות אישיים ופרופילים על כ-100 אדמו"רים ומנהיגי ציבור חרדים, בהם הרב עובדיה יוסף, הרב ברוך מרדכי אזרחי, והאדמו"רים מסאטמר רבי אהרן טייטלבוים ורבי יקותיאל יהודה טייטלבוים. הוא מפרסם בגיליונות החג של "משפחה" סדרת כתבות על חצרות חסידיות. בניסן תשפ"ב הוא השיק ביחד עם משה ויסברג סדרת פודקאסטים בשם פארענצ'עס, על אפיקי ההתפשטות החסידית מהבעש"ט עד לימינו והחצרות החסידיות הבולטות, משנתן ומנהגיהן.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארליך נשוי ואב לשבעה ילדים. מתגורר בעיר ביתר עילית. אחיו העיתונאי שניאור ובר, היה העורך הראשי של עיתון מרכז העניינים.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עבדי משה, מסכת חייו של המשפיע הרב משה ובר (2016)
- ברגע האמת, (חיבור משותף עם שלום ירושלמי ויוסי אליטוב) הרבי מלובביץ' והדיאלוג המדיני-ביטחוני עם מקבלי ההחלטות בישראל, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר (2017)
- נשמת ירושלים: דמויות, מקומות ורגעים בחצרות ירושלים ושכונותיה (חיבור משותף עם הצלם ברוך יערי). ספטמבר 2019, הוצאת פלדהיים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריה ארליך, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אליטוב וארליך - דף התוכנית, באתר כאן ב
- הפודקאסט פארענצ'עס, באתר משפחה
- אבי גרינצייג, אחד על אחד • מצייץ בקול רם: הכירו את אריה ארליך, בחדרי חרדים
- אריה ארליך, ההפסד כולו שלנו: החרדים נאבקים על השבת בשבילכם, באתר ynet, 23 באוגוסט 2018
- דוד רוטנברג, ארליך בטוויטר: בין עריכה של מגזין יוקרתי לטורים מתסיסים ב’ידיעות’, באתר חרדים10, 4 באוקטובר 2021
- ישי כהן, אריה ארליך: הציון לסיעות החרדיות הוא אפס, באתר כיכר השבת, 17 בדצמבר 2021
- עודד הרוש, ללא רכילות ותמונות נשים: אריה ארליך בראיון מיוחד על העיתונות החרדית, ו' אדר ב' ה'תשפ"ב, הידברות
- כיכר השבת, מ'מאה שערים' ל'משפחה' • המסע של אריה ארליך, באתר כיכר השבת, 10 בספטמבר 2022
- דוד רוטנברג, איש 'משפחה': 5314 מילה על כל מה שלא ידעתם על אריה ארליך, אתר חרדים 10, י"ח תשרי תשפ"ג
- מה יגרום לחרדים להתגייס? המנגנון של אריה ארליך, יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אריה ארליך התמנה לעורך המגזין ב"מגזין משפחה" החרדי, באתר אייס, 27 בפברואר 2020
- ^ 7 ברנז'ה: קביעת מזוזה בעזה -עיתונאים חרדים שהתגייסו
- ^
אריה ארליך, הנכבה זה פלורליזם והמשיח לא?, באתר הארץ, 15 ביוני 2015;
אריה ארליך, מעמיקים את התהום, באתר nrg, 8 ביולי 2012 - ^ אריה ארליך, ממשלה של הדרה וקלון, באתר ynet, 13 ביוני 2021
אריה ארליך, שתי ההנחות המוטעות שלכם על הצבעת חרדים, באתר ynet - ^ אריה ארליך, הביקורת על החרדים מובנת, אבל חכו עוד רגע, באתר ynet, 26 באוקטובר 2020
אריה ארליך, רכבת קונספירציות מופרעת, באתר ynet
אריה ארליך אנחנו החרדים, שק האגרוף שלכם, 1 בפברואר 2021 - ^ אריה ארליך, השנה פשוט לא קרה לנו נס, באתר ynet, 2 במאי 2021
אריה ארליך, אילו הח"כים החרדים חיו בעולם מתוקן, באתר ynet
אריה ארליך, כן לוועדה רצינית, לא לוועדת ניגוח, באתר ynet - ^ ישראל כהן, "הפסיקו לרצוח אותנו" • הגימיק של עיתון "משפחה" שעורר סערה, באתר כיכר השבת, 29 באוקטובר 2015
- ^ אריה ארליך ואהרן קליגר, "איש המהפכה", מגזין 'משפחה' גיליון 1592
