אריה אלטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה אלטר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 4 ביוני 1961 (בן 62)
הרצליה, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה שוער
מועדוני נוער
1970–1977 מכבי הרצליה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1977–1981
1981–1984
1984–1985
1985–1990
1988–1989
1990–1992
1992–1993
1993–1994
מכבי הרצליה
מכבי נתניה
מכבי יפו
הפועל תל אביב
הפועל טבריה
הפועל באר שבע
מכבי הרצליה
הפועל תל אביב







5 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1983–1984 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 8 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריה אלטר (נולד ב-4 ביוני 1961) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת השוער במהלך שנות ה-80 ותחילת שנות שנות ה-90. היה שותף לזכייה בשלוש אליפויות, אחת עם מכבי נתניהעונת 1982/1983), ושתיים במדי הפועל תל אביבעונת 1985/1986 ובעונת 1987/1988). לאחר פרישתו שימש במשך 14 שנים כמנכ"ל ארגון השחקנים ואימן שוערים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלטר גדל ברמת השרון והחל לשחק בגיל 9 בקבוצות הילדים של הפועל הרצליה.[1] בהמשך עבר למכבי הרצליה ובגיל 16 ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת של המועדון, ששיחקה אז בליגה השלישית. בעונת 1980/1981 סיימה הקבוצה במקום האחרון בליגה הארצית, ובשל מצבה הכלכלי הקשה הוצע אלטר למכירה ונרכש על ידי קבוצת מכבי נתניה[2]. במחזור התשיעי של עונת 1981/1982 ערך אלטר את הופעת הבכורה שלו בליגה הבכירה, במשחק מול קבוצת בני יהודה. בעונה שלאחר מכן שימש כשוער הראשון של הקבוצה, והיה שותף לזכייה באליפות.

במהלך עונת עונת 1983/1984 איים אלטר כי לא יעלה למגרש במשחק מול קבוצת בית"ר ירושלים, מפני שטרם נחתם עמו החוזה לאותה עונה אף על פי שעברו למעלה מ-20 מחזורים מאז החלה[3]. בסיום העונה הוצב השוער ברשימת ההעברות של הקבוצה עקב מחלוקת כספית על גובה השכר שדרש[4], ובסופו של דבר נתחם עמו הסכם חדש רק כמה שבועות לאחר פתיחת העונה[5]. במהלך העונה עבר לקבוצת מכבי יפו וסייע לקבוצה להישאר בליגה. בסיום העונה ניהל מאבק משפטי מול מכבי נתניה, במטרה להפוך לשחקן חופשי, דבר שהתאפשר בזכות פסיקת בית המשפט בעניינו.

לאחר קבלת השחרור חתם אלטר בקבוצת הפועל תל אביב[6]. בעונתו הראשונה בקבוצה זכה עמה באליפות, הישג עליו חזר שנית שנתיים לאחר מכן. לקראת עונת 1988/1989 עבר בהשאלה לקבוצת הפועל טבריה, שנשרה לליגה השנייה בסיום העונה. לאחר עונה אחת חזר לקבוצת הפועל תל אביב, שירדה גם היא לליגה השנייה, וסייע לה לחזור לליגה הבכירה.

בעונת 1990/1991 עבר לשחק בקבוצת הפועל באר שבע, במדיה שיחק שתי עונות. לקראת עונת 1992/1993 חזר למכבי הרצליה, ששיחקה אז בליגת המשנה, ובסיום העונה עלה עמה לליגה הבכירה. לאחר עונה אחת שב, בפעם השלישית, לקבוצת הפועל תל אביב. לאחר מספר מחזורים איבד את מקומו בהרכב, ובסיום העונה פרש ממשחק.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בפברואר 1983 ערך אלטר את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ישראל, במשחק ידידות מול נבחרת בלגיה. בסך הכל ערך אלטר שמונה הופעות במדי הנבחרת, ואת הופעתו האחרונה ערך ב-9 באוקטובר 1984, במשחק ידידות מול נבחרת יוון.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 מונה אלטר לתפקיד מנכ"ל ארגון שחקני הכדורגל בישראל (המקורי), תפקיד אותו מילא במשך 14 שנים. בנובמבר 2014 הודיע על התפטרותו מראשות הארגון והקפאת פעולתו, על רקע עזיבתם של שחקנים רבים שעברו לגוף מתחרה שהוקם על ידי דן רומן ומיכאל זנדברג בחסות ההסתדרות[7].

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי נתניה
הפועל תל אביב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אשר גולדברג‏, אריה אלטר: "לא ידעתי איפה לקבור את עצמי", באתר וואלה!‏, 21 באוקטובר 2022
  2. ^ ההיסטוריה שלנו, באתר מכבי הרצליה
  3. ^ אלטר איים לא לשחק אם לא יחתם חוזהו לאלתר, מעריב, 8 באפריל 1984, עמ' 35
  4. ^ מאיר ריפמן, השוער אלטר ברשימת ההעברות, מעריב, 28 באוגוסט 1984, עמ' 22
  5. ^ נורית קרטן, נתניה חתמה הסכם עם אלטר, מעריב, 25 באוקטובר 1984, עמ' 19
  6. ^ אלכס פרלסמן, אלטר "יצא לחופשי" ועבר להפועל תל אביב, מעריב, 1 בספטמבר 1985, עמ' 24
  7. ^ אריה אלטר התפטר מתפקידו כמנכ"ל ארגון השחקנים, באתר וואלה!‏, 6 בנובמבר 2014