אריאל שוייצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריאל שוייצר
לידה 1974 (בן 50 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק היסטוריון
אוצר
מבקר קולנוע
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
סורבון
שפות היצירה עברית
צרפתית
סוגה היסטוריה של הקולנוע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריאל שוייצר הוא היסטוריון של הקולנוע, מבקר ואוצר הפועל בצרפת ובישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוייצר למד לתואר ראשון בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ולתואר שני ולדוקטורט במחקר קולנועי באוניברסיטת ה-Sorbonne Nouvelle בפריז. פרסם מספר ספרים על הקולנוע הישראלי בצרפת, איטליה וישראל, ומאמרי מחקר בכתבי עת ישראלים (אלפיים, זמנים) וצרפתיים (Positif, Trafic, Vertigo, Cinémaction), וכן תרגם לעברית את ספרו של הבמאי הצרפתי רובר ברסון, "הערות על הסינמטוגרף".

כאוצר, ערך שוייצר רטרוספקטיבות רבות בישראל, צרפת ואיטליה, שהוקדשו לרובר ברסון (סינמטק תל אביב וירושלים, 2002), ז'אן-לוק גודאר, (סינמטק תל אביב וירושלים, 2003), הרגישות החדשה (המוזיאון היהודי, פריז, 2002), דוד פרלוב (מרכז פומפידו, פריז, 2005), אפוסים היסטוריים בקולנוע הישראלי (מוזיאון השואה, פריז, 2008), קולנוע ישראלי עכשווי (פסטיבל פזארו לקולנוע חדש, איטליה, 2009), תל אביב בקולנוע (פורום דז אימז, פריז, 2009), אורי זוהר[1] (סינמטק צרפתי, פריז, 2012, סינמטק תל אביב ופסטיבל קולנוע דרום, 2013, פסטיבל בואנוס איירס, 2014), ויטוריו דה סיקה (הסינמטק של פורטוגל, ליסבון), ז'אק ריווט (פסטיבל New Horizons[2], וורצלאב, פולין, 2017), קולנוע נשי ישראלי (במסגרת עונת התרבות ישראל-צרפת: קולנוע לוקסור, פריז, התיאטרון הלאומי של ברטאן, ראן, 2018), דברים שרואים משם: ישראל בעיני במאים זרים (המוזיאון היהודי, פריז, 2019, סינמטק תל אביב וסינמטק ירושלים, 2020), ג׳ונאס מקאס (סינמטק תל אביב, סינמטק ירושלים, 2022).

אריאל שוייצר שפט בפסטיבלים בינלאומיים רבים לקולנוע, ביניהם סן סבסטיאן (ספרד), ונציה (איטליה), טורינו (איטליה), Filmadrid (ספרד), Indielisboa (פורטוגל), Kino Pavasaris (וילנה, ליטא), Olhar de cinema (קוריטיבה, ברזיל), Pacific Meridian (וולדיווסטוק, רוסיה), Belgrade Author Film Festival (סרביה), New Horizons (וורצלב, פולין), פסטיבל ירושלים (ישראל), דוקאביב (ישראל), הפסטיבל לקולנוע ים תיכוני (מונפליה, צרפת), הפסטיבל לקולנוע אסייתי (ווזול, צרפת).

שוייצר מלמד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת פריז 8, ומתמחה בנאו-ריאליזם האיטלקי, הגל החדש הצרפתי, תנועות הקולנוע המודרני של שנות השישים והשבעים, קולנוע ישראלי של שנות השישים והשבעים, קולנוע ישראלי עכשווי, ז'אן-לוק גודאר ורובר ברסון.

משנת 2004 הוא משמש כמבקר וחבר המערכת בכתב העת הצרפתי "מחברות הקולנוע" (Les cahiers du cinéma).

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ariel Schweitzer, Le nouveau cinéma israélien, Paris, éditions Yellow Now, 2013
  • Ariel Schweitzer, Le cinéma israélien de la modernité, Paris, éditions L'harmattan, 1997
עורך
  • a cura di Maurizio De Bonis, Ariel Schweitzer, Giovanni Spagnoletti, Il cinema israeliano contemporaneo, Venezia, Marsilio Editori, 2009
עריכה מדעית ופתח דבר
תרגום ופתח דבר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריאל שוייצר בוויקישיתוף

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]