אריאל אדרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אליהו אריאל אדרי
הרב אליהו אריאל אדרי
הרב אליהו אריאל אדרי
לידה 21 באוגוסט 1965 (בן 58)
כ"ג באב ה'תשכ"ה
צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום פעילות ישראל
רבותיו הרב אברהם שפירא, הרב שלום משאש הרב צבי טאו והרב מרדכי שטרנברג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אליהו אריאל אדרי (נולד ב-21 באוגוסט 1965, כ"ג באב ה'תשכ"ה) הוא ר"מ בישיבת הר המור, אב בית דין רבני בבאר שבע, ומרא דאתרא בשכונת הר חומה בירושלים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו וסבו נמנו עם תלמידיו ומקורביו של הרב שלום משאש. שירת כלוחם בחיל התותחנים, לאחר מכן שירת במילואים כרב צבאי. למד בישיבת מרכז הרב אצל הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי שטרנברג והרב צבי טאו. בשנת ה'תשנ"ז התמנה על ידי הרב שפירא לר"מ בישיבת מרכז הרב. וכן לימד גם בישיבת ההסדר מדברה כעדן במצפה רמון. בשנת תשנ"ח (1997) היה בין הרבנים שעזבו בהנהגתו של הרב טאו את ישיבת מרכז הרב כדי לייסד את ישיבת הר המור.

חיבר ספרי הלכה וערך חלק מכתביו ההלכתיים של הרב שלום משאש. היה שותף לעריכת חלק מספרי חידושיו על התלמוד של הרב שאול ישראלי. הוסמך לרבנות על ידי הרב אליהו בקשי דורון.

מכהן כרב בשכונת הר חומה בירושלים. מייסד בית הדין לממונות ובית ההוראה "חומת שמואל" הפעילים בשכונה. בשנת תש"ע התמנה לדיין בבית הדין הרבני האזורי באשקלון. בשנת ה'תשע"ו עבר לבית הדין הרבני בתל אביב. בחודש חשוון תשע"ז עבר לבית הדין הרבני בבאר שבע, והוא משמש בו אב בית דין[2].

בשנים האחרונות התפרסמו מספר פסקי דין שלו בנושא מזונות,[3][4] שנדפסו גם בספריו[5]. כמו כן, פרסם ספר בנושא זה בשם "לחם לפי הטף"[6]. בדבריו מובעת באופן עקבי ביקורת חריפה על עמדות בתי המשפט האזרחיים - לרבות בית המשפט העליון - בנושא זה, המביאות לטענתו ילדים רבים לחרפת רעב; וכן מחאה על יחס שאינו מכבד כראוי את המשפט העברי, ומגמות פרשניות המדכאות את מעמדו החוקי לטובת תפיסות צדק ושוויון כלליות.[7][8] כמו כן דחה בקשות לעיון בתיקים, על-פי צווי בית משפט לענייני משפחה שניתנו - לטענתו - בחוסר סמכות,[9] וביקר שופטים דתיים המפרשים את דיני התורה שלא לפי ההלכה.[10]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כאן בפוסט בפייסבוק מאוקטובר 2022, וכאן בעלון ניסן תשפ"א (עמ' 4).
  2. ^ אלעד כרמיאל, ‏מתוך 14 אבות בתי דין שהתמנו היום – רק 5 סרוגים, באתר "סרוגים", 9 בספטמבר 2019; פסק ממרחשוון תשע"ט, באתר דעת
  3. ^ גובה חיוב המזונות כאשר אין לאב בכדי לספק צרכי הקטינים, ‏י"ד באייר תשפ"א
  4. ^ חיוב האב והאם במזונות כאשר המשמורת משותפת, ‏ל' חשוון תשע"ט
  5. ^ שו"ת שחר אורך חלק א' סימן י"א (בעניין חיוב מזונות לתינוקות), וחלק ב' סימן כ' (בעניין נשיאה שוויונית בעול המזונות) וכ"א (בעניין קביעת שיעור המזונות במשמורת משותפת).
  6. ^ ע"פ הפסוק בבראשית מ"ז, י"ב.
  7. ^ עו"ד משה שגב, מזונות ילדים בצל ההלכה החדשה, באתר כלכליסט, 19 בספטמבר 2017
  8. ^ אלה לוי-וינריב, ‏ביה"ד הרבני נגד ביהמ"ש העליון בעניין המזונות: "אמהות וילדים יגיעו לחרפת רעב", באתר גלובס, 2 בדצמבר 2018
  9. ^ הדיין הרב אריאל אדרי נגד בית המשפט: איננו מוסמך, חסר נימוס, באתר ערוץ 7, ‏י"ח בשבט תשפ"ג
  10. ^ הרב אריאל אדרי נגד השופט נעם סולברג: בושה וחרפה, באתר ערוץ 7, ‏כ"א בשבט תשפ"ג