ארוחת צהריים

ארוחת צוהריים מסורתית בקרנאטקה שבהודו, מוגשת על עלה בננה

ארוחת צוהריים היא ארוחה הנאכלת בצוהריים או בשעות אחר הצוהריים המוקדמות.

סוג מזון

המזון הנצרך בארוחת הצהריים משתנה מתרבות לתרבות. בתרבויות מסוימות אוכלים בצוהריים ארוחה חמה, לעיתים בת יותר ממנה אחת. יש הנוהגים לאכול בצוהריים את הארוחה העיקרית של היום. תזונאים רבים סבורים שעדיף לאכול ארוחה גדולה בצוהריים מאשר בערב, לפני השינה, כיוון שאז האנרגיה מהארוחה תשמש את הסועד בהמשך היום. בישראל, בגרמניה ובסקנדינביה למשל נוהגים לאכול את הארוחה העיקרית, החמה, בצוהריים. לעומתן, יש גם מדינות בהן נהוג לאכול בצוהריים ארוחה קלה, ואילו בערב לאכול את הארוחה העיקרית של היום (לדוגמה: הולנד, בלארוס, האיים הקנריים).

ארוחות צוהריים מחוץ לבית

ארוחת צוהריים באזור מרכז רוקפלר, מנהטן

אנשים רבים אוכלים את ארוחת הצוהריים שלהם במקום העבודה או במקום הלימודים. מעבידים כמו גם בתי הספר מגדירים פרק זמן המכונה "הפסקת צוהריים" באמצע היום לשם אכילת ארוחת הצוהריים.

ישנם מקומות עבודה ובתי ספר רבים שבהם ישנה קפיטריה שבה אפשר לקבל או לרכוש ארוחת צוהריים חמה או קרה. במקומות עבודה מסוימים נוהגים העובדים לצאת ולאכול במסעדות שבסביבה, שחלקן מציעות גם ארוחה עסקית בתעריף מוזל יחסית.

ישנם מקומות שבהם לא ניתן לספק ארוחות צוהריים מסודרות ואז נוהגים העובדים, או התלמידים, להצטייד במזון קר ארוז מראש בקופסת אוכל. ארוחה שכזו תכלול בדרך כלל כריך, ירקות, פירות ודברי מתיקה.

תפוצתו של תנור המיקרוגל במקומות העבודה מאז תחילת שנות השמונים שינתה את תוכנה של ארוחת הצוהריים עבור אנשים רבים והיא עשויה לכלול מזון קפוא, שאריות של מזון שבושל בבית, ומזון מוכן מראש שיש רק לחממו מחדש (ארוחת טלוויזיה).