אקוויפר החוף
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
אקוויפר החוף הוא אקוויפר (שכבת סלע המכילה מים) במדינת ישראל. האקוויפר משתרע על פני כ-120 ק"מ לאורך חוף הים התיכון, מאזור הכרמל עד רצועת עזה, ברצועה הנמשכת מקו החוף במערב ועד 7–20 ק"מ מזרחה. נקרא גם "אקוויפר הפלייסטוקן", על שם השכבות הגאולוגיות העיקריות המרכיבות אותו. הוא המקור העיקרי למים ברצועת עזה.
עוביו של האקוויפר החופי הוא של 160–180 מטר ותחום השתרעותו מגיע עד 20 ק"מ מהחוף. המים באקוויפר זה נאגרים בתוך חול, אבן חול וכורכר. קיבולת המים היא 20 מיליארד מטרים מעוקבים. רוב המים באקוויפר מגיעים ממי גשמים. שאר המים מגיעים מנחלים ושיטפונות שמקורם באזור ההר, אך מחלחלים לקרקע במישור החוף.
המקור העיקרי של מים טבעיים שפירים במשק המים בישראל הוא מי התהום[1]. בישראל שני אקוויפרים מרכזיים של מי תהום - אקוויפר החוף ואקוויפר ירקון תנינים (המכונה גם אקוויפר ההר). מקורות המים הטבעיים של ישראל ובעיקר מי התהום נתונים בסכנת זיהום והמלחה הולכת וגדלה, כתוצאה מפעילות תעשייתית, דלקים, פעילות חקלאית ושאיבת יתר של האקוויפרים השונים, המביאה לירידת מפלסיהם וחדירת מים מלוחים לתוכם. גורם נוסף הוא הזרמת השפכים מרצועת עזה[2]. גורם חשוב להקטנת חלחול מי גשמים לאקויפר הוא סלילת נתיבים נוספים לאורך כביש החוף והרחבת נתיבי הרכבת שמשמעה הפיכת שטחים בעלי פוטנציאל חלחול בשולי הכביש הקיים לשטחים אטומים, מהם ניגרים המים לנקזים. לפיכך, התכנית מקטינה את פוטנציאל החלחול לאקוויפר[3]. הרשות הממשלתית למים וביוב מופקדת על שמירת איכות מקורות המים הטבעיים והלא טבעיים, על שיקומם, על טיובם ועל מניעת זיהומם.
למעלה מ-65% מאוכלוסיית ישראל מתגוררת על פני האקוויפר והדבר גורם לנזקים - פגיעה באיכות המים. שטח האקוויפר באזורים העירוניים הוא גדול יחסית וכתוצאה מכך אין חלחול של מי גשמים אל האקוויפר והדבר גורם לזיהום והמלחה של המים כך שכל הבארות אשר בעבר היו מחוץ לעיר וכתוצאה מהבינוי המואץ והתפשטות העיר נמצאות הבארות כיום בתחומי הערים והם לא בשימוש.
מי התהום באקוויפר החוף חשופים מאוד לזיהום משתי סיבות:
- מעל אקוויפר החוף נמצא האזור המיושב ביותר במדינת ישראל. מעליו ישנם יישובים רבים, מפעלים, תחנות-כוח, שדות חקלאיים, מזבלות ועוד, וכל אלה פולטים מזהמים ורעלים רבים, הזורמים אל מי התהום.
- מתבצעת שאיבת יתר של מי תהום מאקוויפר החוף הגורמת לשינוי כיווני הזרימה ולחדירה של מי ים דרך הפן הביני לתוך האקוויפר ולהמלחת המים שבו.
הפתרון לצמצום זיהום מי האקוויפר הוא הסדרת השפכים שלא יחלחלו לאדמה ופיקוח על מפעלי תעשייה. הפתרון לצמצום המלחת מי האקוויפר הוא צמצום השאיבה מאקוויפר החוף ופיתוח מקורות מים חלופיים. מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 נסגרו בארות רבות באזור זה בעקבות מקרים של המלחת מי התהום וזיהומם.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אגן החוף, באתר רשות המים (כולל מפת האקוויפר)
- המים במישור החוף,מחברות: גילה זוהר; רות פלג, מטח, הספרייה הווירטואלית.
- אמיר טל, מהם ההבדלים ביו אקוויפר החוף לבין אקוויפר צפון הארץ?, מדור "שאל את המומחה" באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 14 בינואר 2010.
- פרויקט תחזית קיימות לישראל 2030 מדדים – קיימות אתמול, היום ומחר מליחות מי-תהום עורכים: ד"ר עמיר אידלמן ויעל יבין
- מניעת זיהומם והמלחתם של מקורות המים, ניטורם ושיקומם - דו'ח מבקר המדינה 19 באוקטובר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מפות, באתר Google docs.
- ^ תמר לביא, האיום השקט שמגיע מרצועת עזה, באתר זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, 30 ביוני 2019
- ^ חברת נתיבי איילון, נתיבים מהירים בכביש 2 - מקטע נתניה וינגייט: סקירה הידרוגיאולוגית, באתר נתיבי איילון, דצמבר 2017
| גאולוגיה של ישראל | ||
|---|---|---|
| כללי | הבקע הסורי-אפריקני • הלוח הלבנטיני • הקשת הסורית • אגם עובדיה • ימת הלשון • מצוק ההעתקים | |
| צפון | גאולוגיה של הכרמל • גאולוגיה של הגולן • שדה א-שמה • שקע הבזלת של דלתון • אקוויפר החרמון • הר הגלבוע • קרן עין גב • מחצבות חפציבה • פארק הסלעים | |
| מרכז | אקוויפר ההר • אקוויפר החוף • בורג' אל-מלח • חמאם אל-מליח • מדבר יהודה | |
| דרום | מכתשים בנגב • קיר האמוניטים • קניון באר שבע-עזה • בקעת תמנע • הקניון האדום • הרי אילת • השילד הערבו-נובי • לשון ים המלח | |
| לערכים נוספים | ||