אפרת

אפרת
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה דובי שפלר
גובה ממוצע[1] ‎839 מטר
תאריך ייסוד 1983
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 11,920 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 160
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.8% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.07 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 1,901 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 126
תחום שיפוט[4] 6,270 דונם
    - דירוג ארצי[2] 172
31°39′45″N 35°09′21″E / 31.6625136710117°N 35.1559399618997°E / 31.6625136710117; 35.1559399618997
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
7 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 85
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4583
    - דירוג ארצי[2] 38
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.7%
גילאי 5 - 9 13.0%
גילאי 10 - 14 12.0%
גילאי 15 - 19 9.6%
גילאי 20 - 29 13.1%
גילאי 30 - 44 18.8%
גילאי 45 - 59 10.7%
גילאי 60 - 64 3.5%
גילאי 65 ומעלה 7.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 10
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 5
תלמידים 3,289
 –  יסודי 2,207
 –  על-יסודי 1,082
מספר כיתות 152
ממוצע תלמידים לכיתה 24.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל אפרת נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.efrat.muni.il
היישוב אפרת בשלג, פברואר 2008
בית לחם או אפרתה, במפה משנת 1815

אֶפְרָת (אֶפְרָתָה) היא התנחלות עירונית במעמד מועצה מקומית בגוש עציון, דרומית לבית לחם. שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם, ומספר תושביה (נכון לתחילת פברואר 2024) הוא 13,437 תושבים.

היישוב כולל שלושה מרכזים מסחריים, מרכזי ספורט ובתי ספר. חוק העזר העירוני באפרת קובע שכל מבנה חייב להיות מצופה באבן ירושלמית, וכי כל גגות הרעפים חייבים להיות אדומים[6]. בשנת תש"ע זכה היישוב בפעם התשיעית ברציפות, בפרס הניהול התקין של משרד הפנים[7].

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של היישוב נגזר מפסוק בספר בראשית: "ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה" (ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוק י"ט), בשל מיקומו בין בית לחם לחברון. לפי החלטת ועדת השמות הממשלתית המקורית, שם היישוב היה אפרתה, אך במשך שנים השם שהיה נפוץ יותר הוא אפרת (כלומר ללא ה"א המגמה)[8], והיישוב נקרא כך גם בפרסומי המועצה המקומית.

בשנת 2012 התכנסה ועדת השמות לדיון חוזר בעקבות בקשת היישוב והחליטה לשנות את שמו של היישוב ולקרוא לו בשם הנפוץ יותר, אפרת[9].

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרת ממוקמת מזרחית לכביש 60 מול המקבץ המרכזי של יישובי גוש עציון שכולל את אלעזר, אלון שבות, ראש צורים, כפר עציון ונווה דניאל, הנמצאים ממערב לכביש 60. מדרום לאפרת נמצא הקיבוץ מגדל עז, וממזרח, במרחק אווירי של כ-8 קילומטר, נמצאת תקוע.

מצפון לאפרת נמצאים מחנה הפליטים דהיישה, הכפר ארטאס, העיירה אל-ח'דר והעיר בית לחם, מדרום נמצאים מחנה הפליטים אל-ערוב היישוב בית הברכה והכפר בית פג'אר, וממזרח ואדי א-ניס. כקילומטר מצפון ליישוב נמצאת חורבת עיטם (ח' אלח'וח'), ובצמוד ממערב ליישוב נמצאת אמת הביאר, אשר מזינה את בריכות שלמה הסמוכות מצפון יחד עם אמת הערוב המזרחית יותר.

תושבי אפרת מקיימים קשרים קרובים עם התושבים הפלסטינים של ואדי א-ניס. רב היישוב, הרב שלמה ריסקין, נהג לבקר בכפר בחתונות[10], והמוכתר של ואדי א-ניס ביקר אצל ריסקין כאשר ישב שבעה[11]. לדברי ראש מועצת אפרת, תושבי ואדי א-ניס ואפרת הפגינו יחד כנגד הקמת גדר בין היישובים ובשני מקרים הזהירו תושבי ואדי א-ניס את תושבי אפרת מפני חוליות מחבלים. תושבי אפרת מסייעים לתושבי ואדי א-ניס ברופאים, תרופות, מים ועזרה בשיפוץ קווי מים וחלק מתושבי ואדי א-ניס עובדים באפרת[12]. בשנת 1999 הוקם בשיתוף פעולה של אפרת וואדי א-ניס, גן ילדים ומרכז רפואי לילדים, עבור התושבים של שני היישובים[13]. גמ"ח בגדים של אפרת מספק בגדים גם לתושבי ואדי א-ניס[14]. ביוני 2010 הציע ראש מועצת אפרת למורים בכפרים הסמוכים לעיר, ללמד את השפה הערבית בבתי הספר ביישוב, יוזמה שלא יצאה לפועל[15].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרת הוקמה על ידי משה מושקוביץ, שהחל בתוכניות להקמת יישוב עירוני גדול בגוש עציון ב־1974. מושקוביץ רתם את הרב שלמה ריסקין להקמת היישוב, שקהילתו הקימה ב־1977 את גרעין ראשית גאולה שהקים את אפרת[16].

האישור הממשלתי הראשוני להקמת היישוב ניתן ב־1977 תוך מניעת פרסומו עקב הדיונים שהובילו להסכמי קמפ דייוויד באותה העת. האישור התפרסם בפברואר 1979, דבר שהביא למחאה של שלום עכשיו נגד התוכנית[16]. במרץ 1979 הוצא צו לתפיסת שטח עבור היישוב[17]. עם הקמת מועצה אזורית גוש עציון במרץ 1977 נכללה אפרת בה.[18]

במהלך ההקמה נחשפו שרידים לשדה קבורה מהתקופה הכנענית[19].

בפברואר 1980 נערך טקס הנחת אבן הפינה ליישוב[20][21]. הטקסט נערך בצנעה עקב רצח יהושע סלמה בשוק בחברון בדרכו לבית הדסה[16].

באוגוסט 1980 עלתה על הקרקע ביישוב ישיבת שבות ישראל[22].

ב־1983 ניתן ליישוב מעמד של מועצה מקומית עצמאית.

פרופיל היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים באפרת 11,920 תושבים (מקום 160 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 89.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,916 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[23]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב

מרבית תושבי אפרת דתיים, אולם חלקם שומר מסורת או חילוני. היישוב מונה עולים ותיקים וחדשים (במיוחד ממדינות דוברות אנגלית) וכן תושבים וותיקים. ביישוב קיים אולפן גיור (האולפן היחיד בארץ המתנהל בספרדית). באפרת קיימים כשלושים בתי כנסת ממגוון העדות, בהם בנוסח אשכנז, צפון אפריקה, ירושלמי, תימן ועוד.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפרת 29 גני ילדים, חמישה בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ("עשה חיל", "אורות עציון בנים", "אורות עציון בנות", "אריאל", "אלומים"), שתי ישיבות תיכוניות (ישיבת נווה שמואל, וישיבת אורות יהודה) ותיכון תורני - תיכון דרך אבות (או בכינויו ה-"המשך"). יתר התלמידים לומדים בבתי ספר אחרים בגוש עציון וירושלים. בית הספר "אורות עציון בנים" זכה בפרס החינוך הארצי לשנת 2017. בית הספר "עשה חיל" זכה פעמיים בפרס החינוך הארצי, ובשנת תשס"ח היה זה "בזכות לימוד חווייתי ושילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים"[24]. בשנת 2013 ובשנת 2023 זכתה המועצה בפרס החינוך.

ביישוב שוכנות גם מכינה קדם צבאית וישיבת הסדר: מכינת נטע שורק וישיבת שיח יצחק. בעבר פעלה ביישוב גם ישיבת ההסדר ישיבת שבות ישראל עד שנסגרה. בהמשך שימש המבנה שלה אברכים של ישיבת מרכז הרב ונכון ל-2021 פועלת בה ישיבה תיכונית בשם "ישיבה לצעירים שבות ישראל"[25].

ביישוב פועלות תנועות הנוער בני עקיבא, עזרא ועדה של הצופים.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2008 מתקיימת באפרת "פסטיבל קולנוער", פסטיבל בו מוצגים סרטים שהוכנו על ידי תלמידי תיכון וכן נוער שנפלט מהלימודים[26]. באפרת ספרייה ציבורית ובה כ-45,000 כותרים. בנוסף למגוון שיעורי מחול לגילאים שונים, המתנ"ס באפרת מקים להקת מחול בשיתוף הורה ירושלים[27].

שכונותיה של אפרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרימון: השכונה הראשונה שנבנתה. מורכבת בעיקר מתושביה הראשונים והוותיקים של אפרת. המשפחות הראשונות נכנסו לשכונה בשנת תשמ"ג[28].
  • התאנה: כוללת את בניין המועצה, המרכז המסחרי הראשון, מוסדות הלימוד ישיבת נווה שמואל, והתיכון התורני "דרך אבות", המכונה בפי בני העיר "ההמשך". תושבי השכונה גם הם מהוותיקים שביישוב.
  • הגפן: השכונה השלישית שנבנתה, כולל את מגרשי הטניס והכדורגל/בייסבול, המתנ"ס, הספרייה, המרכז להתפתחות הילד, בית ספר עשה חיל.
  • הדקל: כוללת את המרכז המסחרי השני, בית הספר אורות עציון בנים וישיבת ההסדר שבות ישראל.
  • הזית: כוללת את בית הספר "אורות עציון בנות", שלוחה של המתנ"ס ואת המרכז מסחרי השלישי "אפרת סנטר". העמותה שהקימה את השכונה, עמותת הזית, הוקמה בשנת 1990. לאחר זמן הוחלט שהעמותה תבנה בגבעת התמר, הצפונית יותר, על מנת לתפוס שטח גדול יותר. אולם, ממשלת ישראל העשרים וחמש לא אפשרה את הבנייה בגבעת התמר והעמותה החלה לבנות בגבעת הזית בשנת 1996. בתחילה אושרו במקום 196 יחידות דיור, ובהמשך, בהתערבות אישית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אושרו עוד 150 יחידות דיור. בסך הכל נבנו במקום 358 יחידות דיור בשלושה פרויקטים, אשר האחרון שבהם הסתיים בסביבות שנת 2008. גבעת הזית כוללת, בניגוד לשכונות אחרות באפרת, מבנים רבי קומות[29]. בט"ו בשבט תש"ע, בעיצומה של תקופת הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, ניטעו בשכונה זו 3,000 עצים על ידי חניכי תנועת הנוער "עזרא" מכל הארץ[30].
  • התמר: בעבר הייתה מאוכלסת בקרוואנים ובתים קטנים של זוגות צעירים. כוללת את מכינת נטע שורק של הרב צבי ליפשיץ. במרץ 2015 החלה הבנייה בגבעה[31] וב-2017 החל אכלוס בתי הקבע בה. בנוסף נפתח בה בית ספר ממ"ד בשם "אריאל".
  • הדגן: התחילה כשכונת קרוואנים המאכלסת את תלמידי ואברכי ישיבת שיח יצחק וזוגות צעירים נוספים. ב-2016 החל אכלוס בתי הקבע בשכונה, ובנוסף נפתח בה בית הספר היסודי "אלומים" המשלב ילדים מבתים דתיים, מסורתיים וחילוניים.
  • גבעת העיטם: נמצאת מזרחית לאפרת ושייכת לשטח אפרת[32]. בימינו יש במקום חווה חקלאית.

בשנים 2000–2010 לא הוצאו מכרזים חדשים לבנייה באפרת, דבר שיצר מצוקת דיור קשה בעיר ועלייה במחירי הדיור, עד כדי שיעור דומה למחירם של דירות בירושלים[33]. מאז תום הקפאת הבנייה (ספטמבר 2010) שווקו 766 יחידות דיור ביישוב.

סמל היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל עוצב על ידי משה מושקוביץ, ראש המועצה הראשון וכולל את האלמנטים הבאים:

  • מבנה עם כיפה בצבע חום – מסמלת את קבר רחל, הנמצא על אם הדרך לאפרת, עליה כתוב שנקברה ב"בדרך אפרתה" (בראשית, ל"ה, י"ט). מבטא גם את השאיפה לקיים את הפסוק "ושבו בנים לגבולם" (ירמיה, ל"א, ט"ז)
  • בית עם גג אדום – מסמל את האופי הכפרי של ההתיישבות באפרת
  • תלמי שדה אפרת ושני עצים – סמל לרצון התושבים להכות שורשים באדמת המולדת

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה תחילת הכהונה
משה מושקוביץ מ־1980
ינון אחימן מ־1985
איתן גולן מ־2000
אליהו מזרחי מ־2004
עודד רביבי מ-2008
דובי שפלר מ-2024

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקלים באפרת
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 10.8 11.9 14.9 19.6 24.1 26.7 28.3 28.3 26.6 23.3 17.8 13.2
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 5.2 5.5 7.7 10.4 14.2 16.7 18.7 18.7 17.1 15.1 11.7 7.4
משקעים ממוצעים (מ"מ) 139 131 76 19 1 0 0 0 0.6 18 58 109
מקור: Israel Weather

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם שבות, אפרת, בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל (עמ' 183), תשנ"ג, 1993

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפרת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ אפרת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  7. ^ למרות ההקפאה - 11 רשויות ביו"ש זכו בפרס, באתר ערוץ 7, 21 באפריל 2010
  8. ^ אפרת, אפרתה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  9. ^ חגי הוברמן, עיר הבה"דים תיקרא 'קריית בן-גוריון', באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2012
  10. ^ Barton Gellman, FRIENDS and ENEMIES; The Rabbi of Efrat Is a Peacekeeper. He's Willing to Use Force to Prove It., September 28, 1995, The Washington Post
  11. ^ Shlomo Riskin, INTERNET PARSHA SHEET ON REEH - 5758
  12. ^ בן כספית, נציגים אמריקאים הגיעו לבחון את הבנייה ביו"ש, באתר nrg‏, 25 בנובמבר 2009
  13. ^ This is How It should Be, January 31, 1999, Israel Buisness Today
  14. ^ ניסן שטראוכלר, טוב שכן טוב, 25 בינואר 2010, ידיעות אחרונות, עמוד 22
  15. ^ אפרת זמר-ברונפמן, מברוק: ילדי המתנחלים יתחילו ללמוד ערבית, באתר nrg‏, 15 ביוני 2010
  16. ^ 1 2 3 Hirschhorn, Sara Yael (2015). "The Origins of the Redemption in Occupied Suburbia? The Jewish-American Makings of the West Bank Settlement of Efrat, 1973–87,". Middle Eastern Studies. doi:10.1080/00263206.2014.941821.
  17. ^ דני רובינשטיין, המימשל הצבאי אישר צו תפיסת שטח לעיר אפרת, דבר, 7 במרץ 1979
  18. ^ קמצ"ם, כרך 45, עמ' 88
  19. ^ צבי אילן, נחפרו עתיקות במקום היישוב העירוני אפרת, דבר, 1 באוגוסט 1979
  20. ^ יהושע ביצור, העיר אפרת חזרה ועלתה על המפה, מעריב, 11 בפברואר 1980
  21. ^ אבן־פינה לעיר אפרת בגוש עציון, דבר, 11 בפברואר 1980
  22. ^ היום מתחיל איכלוס אפרת, מעריב, 19 באוגוסט 1980
  23. ^ פרופיל אפרת באתר הלמ"ס
  24. ^ פרס הנשיא לבית ספר באפרת, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2010
  25. ^ הכירו: ישיבה לצעירים "שבות ישראל" מבית מרכז הרב, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2021
  26. ^ אריק בורנשטיין, אמנות בהתנחלות – פסטיבל קולנוע בגוש עציון ב-16.3, אתר קולנוען(הקישור אינו פעיל, 5.06.2018)
  27. ^ מחול, מרכז קהילתי אפרת
  28. ^ ישיבת שבות ישראל - מבט לעבר
  29. ^ הזית - תאריכים ומספרים, אפרתון, ט"ז בסיון תשס"ח, עמוד 8
  30. ^ המינהל האזרחי נטע 3000 עצים חדשים באפרת, באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2010
  31. ^ בג"ץ 2290/15 עיריית אל חדר נ' שר הביטחון, ניתן ב־2 במרץ 2016
  32. ^ נדב שרגאי, 1700 דונם הוכרזו כאדמות מדינה, לקראת הרחבת ההתנחלות אפרת, באתר הארץ, 16 בפברואר 2009
  33. ^ "באפרת יש הקפאה כבר עשר שנים", באתר ערוץ 7, 12 במרץ 2010