אפרים עברון

אפרים עברון
לידה	12 ביוני 1920; חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה	17 ביולי 1995 (בגיל 75); רמת גן, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	בית הספר הריאלי העברי בחיפה
תפקיד	שגריר

אפרים (אפי) עברון (12 ביוני 1920 – 17 ביולי 1995) היה איש ציבור ודיפלומט ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחיפה, התייתם מאביו בגיל שלוש. למד בבית הספר הריאלי והיה חבר בתנועת השומר הצעיר. במלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי. למד היסטוריה, פילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ומשפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים. שירת בחטיבה הירושלמית. הצטרף לסגל משרד החוץ ב-1949 ולאחר תקופה קצרה מונה למזכירו של שר החוץ משה שרת. ב-1953 כיהן כמזכיר שני בשגרירות ישראל בוושינגטון, בשנת 1951 מונה למזכירו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון. ב-1954 מונה למזכירו של פנחס לבון והיה שותף להתרחשויות מאחורי הקלעים שהובילו לפרשת לבון. בשנים 1957-1959 שימש כנציג ההסתדרות בארצות הברית.

שימש יועץ בשגרירות ישראל בלונדון וב-1963 קודם לדרגת ציר. ב-1965 מונה לראש המשלחת הדיפלומטית הישראלית בוושינגטון. היה אחד האישים המרכזיים שעסקו בדיפלומטיה הישראלית מול הממשל האמריקאי בתקופת מלחמת ששת הימים. ב-1968 מונה לשגריר ישראל בשוודיה בה כיהן תקופה קצרה בטרם התמנה ב-1969 לשגריר בקנדה במקומו של השגריר אריה אשל שנפטר. ב-1972 מונה לסמנכ"ל משרד החוץ לצפון אמריקה ובהמשך מונה משנה למנכ"ל משרד החוץ.

בשנת 1977, לאחר עליית הליכוד לשלטון, מינהו שר החוץ בממשלת בגין, משה דיין, כמנכ"ל משרדו. בדצמבר 1978 מונה לשגריר ישראל בארצות הברית וכיהן בתפקיד עד 1982.

בין השנים 1984–1988 כיהן כנשיא אוניברסיטת חיפה.

נפטר ברמת גן ב-17 ביולי 1995.