אפרים הלוי

אפרים הלוי
לידה	2 בדצמבר 1934 (בן 89); כ"ה בכסלו ה'תרצ"ה; לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1948
השכלה	בית הספר האקני דאונס; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
	אפריל 1998 – 10 בספטמבר 2002; (כ־4 שנים ו־23 שבועות)
תחת ראשי הממשלה	נתניהו, ברק ושרון
	→ דני יתום מאיר דגן ←
מדינה	ישראל
השכלה	בית הספר האקני דאונס; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
השתייכות	המוסד
תקופת הפעילות	1961 – 1995 ; 1998 – 2002
תפקידים בשירות
	סגן ראש אגף; ראש אגף "ביצור"; ראש אגף "תבל"; המשנה לראש המוסד; ראש אגף המטה;
	ספטמבר 2002 – אוגוסט 2003; (כ־47 שבועות ו־6 ימים)
תחת ראש הממשלה	אריאל שרון
	→ עוזי דיין גיורא איילנד ←
	שגריר ישראל באיחוד האירופי; ראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים; נשיא התאחדות הסטודנטים בישראל; עורך הביטאון "סקירה" (בהוצאת קצין חינוך ראשי); פרשן מדיני בגלי צה"ל;
	שגריר ישראל באיחוד האירופי; ראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים; נשיא התאחדות הסטודנטים בישראל; עורך הביטאון "סקירה" (בהוצאת קצין חינוך ראשי); פרשן מדיני בגלי צה"ל;

אפרים הלוי (נולד ב-2 בדצמבר 1934) הוא איש מודיעין ודיפלומט ישראלי יליד אנגליה. כיהן כראש "המוסד" התשיעי וכראש המועצה לביטחון לאומי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרים הלוי נולד בלונדון בשנת 1934 לרבקה ואלעזר. האב אלעזר הוסמך לרבנות, עבד כמורה בתלמוד תורה בלונדון, היה פעיל בתנועה הציונית ומראשי תנועת המזרחי. אפרים הילד דיבר עברית לפני שלמד אנגלית.^[1] סבו, הרב אפרים סמונוב (שעל שמו נקרא), היה חתנו של הרב חיים ברלין, וסבתו היא נכדתו של הנצי"ב. הלוי למד ב-Grocer's Company School ובאפריל 1948 עלה לארץ ישראל. סיים לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1955 קיבל פרס על פעילות למען האוניברסיטה.^[2] בשנים 1955 עד תחילת 1958 היה נשיא התאחדות הסטודנטים בישראל,^[3] בין השנים 1957–1961 ערך את הביטאון "סקירה", שבהוצאת קצין חינוך ראשי ובשנים 1960 עד 1961 שימש כפרשן מדיני בגלי צה"ל.

בשנת 1961 הצטרף ל"מוסד", שירת בתחילה כעוזר מחקר במדור "מחקר אפריקה" בראשות אפרים אילני, שנה אחר כך מונה לראש המדור. במסגרת עבודתו פעל במסווה של עיתונאי אוסטרי לצורך איסוף מודיעין בטנגניקה, ויצר קשר עם סלאח א-דין אל-ביטאר לימים ראש ממשלת סוריה ומישל עפלק ממייסדי מפלגת הבעת'. כמו כן הופעל במסווה לאיסוף מודיעין במהלך פרשת יוסל'ה שוחמכר. ב-1963 מונה לראש מחלקה וב-1967 התמנה לסגן ראש אגף שעיקר פעילותו בזירה הבין-לאומית. בשנים 1970 עד 1974 שירת בשגרירות ישראל בארצות הברית, רוב התקופה תחת השגריר יצחק רבין. לאחר שובו מונה לתפקיד סגן ראש אגף שעיקר עיסוקו בזירה הבין-לאומית. ב-1976 מונה ליועץ מדיני בשגרירות ישראל בצרפת ובשנים 1979–1980 למד במכללה לביטחון לאומי. ב-1980 מונה לראש אגף "ביצור", אגף מבצעי במוסד שעסק בהגנה על קהילות יהודיות בעולם ובסיוע להעלאת יהודים ממדינות כמו אתיופיה, עיראק, סוריה, לבנון, תימן ואיראן.^[4] בשנים 1985 עד 1990 כיהן כראש אגף "תבל", שמופקד על הקשרים המודיעיניים והדיפלומטיים. בתפקיד זה עמד, בין היתר, בראש מאמצי המוסד לאפשר את עלייתם של יהודי אתיופיה במבצע משה.^[5] בשנים 1990 עד 1995 שימש בתפקיד המשנה לראש המוסד וראש אגף המטה, תחת שבתי שביט כראש המוסד.

ב-1996 מונה לשגריר ישראל למוסדות האיחוד האירופי בבריסל.

הלוי שימש שליחם המיוחד של שלושה ראשי ממשלה: יצחק שמיר, יצחק רבין ושמעון פרס. לפרסום זכו קשריו ההדוקים עם חוסיין מלך ירדן. השתתף באופן פעיל, בשליחות אישית של רבין, בגיבוש הסכם השלום עם ירדן. לאחר כישלון המבצע לחיסול איש החמאס חאלד משעל בירדן, בשנת 1997, תרם רבות, בשליחות ראש הממשלה בנימין נתניהו, להחזרת אנשי המוסד שנתפסו שם וביישוב המשבר עם חוסיין.

במרץ 1998 מונה לראש "המוסד", בעקבות התפטרותו של דני יתום. במהלך הקדנציה שלו כראש "המוסד" הוציא לפועל מבצעים מיוחדים רבים, אולם במקביל נוצרה יריבות עם משנהו, עמירם לוין.^[6]

באוקטובר 2002 מונה ליו"ר המועצה לביטחון לאומי. ביוני 2003 התפטר, לאחר שראש הממשלה אריאל שרון נמנע פעמים אחדות מקבלת המלצותיו.

הלוי עומד בראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים הפועל באוניברסיטה העברית בירושלים, למן הקמתו בשנת 2003. ב-2005 זכה בפרס הרצוג על תרומה ייחודית למדינת ישראל^[7].

בשנת 2006 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "אדם בצֵל".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוי נשוי להדסה, אב לשניים. בן דודו היה הפילוסוף סר ישעיה ברלין.^[8]

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2009 הביע תמיכה במשא ומתן עם החמאס,^[9] בשנת 2011 הביע עמדה שהשגת נשק גרעיני על ידי איראן אינו מהווה יתרון אסטרטגי לאיראן על ישראל, אלא מכשול קשה לאיראנים בדומה למה שקרה בקוריאה הצפונית, שעברה בידוד בזירה הבין-לאומית.^[10]

ב-3 בנובמבר 2011, בכנס מחזור של בוגרי הפנימיות הצבאיות, הביע הלוי את עמדתו שהסכנה הקיומית על ישראל, יותר מהגרעין האיראני, היא ההקצנה החרדית ש"מחשיכה את חיינו", והוסיף: "התחנכתי בבני עקיבא. הכרתי דת ואמונה של מאור פנים". חברי כנסת מחו בחריפות על דבריו, ובעקבות הסערה שקמה מיתן הלוי את דבריו,^[11] וכן הסביר שדבריו על "איום קיומי" נובעים מחששותיו לנוכח ההקצנה הדתית והדרת העולים מברית המועצות לשעבר, להם הוא מסייע להוכיח את יהדותם.^[12]

באוקטובר 2012 הביע תמיכה במשא ומתן עם איראן.^[13] לאחר השלמת הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, הביע בו הלוי תמיכה, בנימוק שזוהי הדרך הטובה ביותר למנוע את התגרענותה של איראן.^[14]

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם בצֵל, אוטוביוגרפיה, הוצאת מטר, 2006.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאל להמן ואלדד רפאלי, 24/7 - ישראלים מעוררי השראה, תל אביב: הוצאת מטר, עמ' 88–97.
אפרים לפיד, לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי מבט מבפנים, ידיעות ספרים, 2017.

Lapid Ephraim, The Israeli Intelligence Community: An Insider's View, Gefen - Jerusalem, 2020

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרים הלוי באתר המוסד
אפרים הלוי, באתר nfc
ארי שביט, סמיילי הפסיק לחייך, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2003
יורם מיטל, שתיקותיו של ראש המוסד, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2006
עמנואל סיון, מצד שני, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2006
"אדם בצל" שיחה עם אפרים הלוי על ספרו בערוץ האקדמי מיסודה של אוניברסיטת חיפה
הסיפור שלי, יהדות תוניסיה jem
אדם בצל - מתוך הספר: טרם קריאה, הקדמה, מבוא ופרק ראשון, אתר מטר הוצאה לאור
ארי שביט, הגרעין האירני - הפיתרון של אפרים הלוי למשבר עם איראן, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2012
יורם יובל שיחת נפש עם אפרים הלוי, הטלוויזיה החינוכית, 10 באוקטובר 2012
יוסי מלמן, ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי: "ישראל לא נתונה לאיום קיומי", סופהשבוע, ‏ 17 באוגוסט 2013
מרדכי חיימוביץ, מבצע וולוז'ין: המשימה של ראש המוסד לשעבר - החייאת הישיבה המפורסמת (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine), מעריב השבוע, ‏ 27 בספטמבר 2014
דליה קרפל, ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי: ״אני מקווה שהציבור יתמרד״, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016
הודעת ראש הממשלה על מינויו של הלוי כראש המוסד, 4 במרץ 1998, ארכיון AP
הרצאה של אפרים הלוי, "בצל הדוב שבחדר: שבעים שנות חרב מתהפכת ביחסי ירושלים ומוסקבה, ומה הלאה?" | חלק א' | חלק ב' | אוניברסיטת תל אביב, 23 במאי 2017
ארנון סגל, ‏"מי אמר שכל הר הבית הוא אתר מוסלמי קדוש", בעיתון מקור ראשון, 15 באפריל 2018
צביקה קליין, ‏"בכל מקום שבו יהודים נמצאים בצרה, חובה עלינו לפעול", בעיתון מקור ראשון, 17 בנובמבר 2018
דיוויד הורוויץ, סמיילי ואני? לא, לא, לא!, באתר זמן ישראל, 17 בדצמבר 2020
יעקב רוזן־קניגסבוך, מוסמך לחלום ולהעז, באתר הארץ, 23 בפברואר 2021
אפרים הלוי (1934-), דף שער בספרייה הלאומית
אפרים הלוי בשיחה עם נתנאל סמריק, בערוץ גל"ץ, ספטמבר 2022

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ דליה קרפל, מוסף הארץ, 30 בספטמבר 2016, כ"ז באלול תשע"ו, "חושך על פני תהום", ריאיון עם אפרים הלוי, עמודים 36–44
^ מסע הרונדו בחוצות ירושלים, הצופה, 12 במאי 1955
^ מ. גלבוע, מעריב, 9 בינואר 1958
^ יוסי מלמן, המוסד היה רוצה למנוע פיגועים נגד יהודים בעולם, אך ידיו כבולות, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2003
^ אורנית עצר, הלוי: נאלצנו לקבל הרבה החלטות קשות, באתר ערוץ 7, 7 ביוני 2009.
^ יוסי מלמן‏, המוסד המבצעי של מאיר דגן, באתר וואלה!‏, 18 בפברואר 2005.
^ מחר: פרס הרצוג לראש המוסד בעבר, באתר ערוץ 7, 12 באפריל 2005
^ דליה קרפל, ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי: ״אני מקווה שהציבור יתמרד״, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016
^ דלית הלוי, חמאס עדיף על פתח. אתר ערוץ 7
^ Jennifer Rubin, Can we live with a nuclear Iran?, The Washington Post, February 7, 2011
^ קובי נחשוני, אפרים הלוי: ההשוואה לאיראן הייתה קיצונית, באתר ynet, 6 בנובמבר 2011
^ יאיר אטינגר, תפקיד חדש לראש המוסד לשעבר: איתור הסבתא היהודייה, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011
^ ראש המוסד לשעבר: צריך לדבר עם האיראנים, באתר ynet, 21 באוקטובר 2012
^ Ex-Mossad Chief Supports Iran Nuclear Deal

[1] דליה קרפל, מוסף הארץ, 30 בספטמבר 2016, כ"ז באלול תשע"ו, "חושך על פני תהום", ריאיון עם אפרים הלוי, עמודים 36–44

[2] מסע הרונדו בחוצות ירושלים, הצופה, 12 במאי 1955

[3] מ. גלבוע, מעריב, 9 בינואר 1958

[4] יוסי מלמן, המוסד היה רוצה למנוע פיגועים נגד יהודים בעולם, אך ידיו כבולות, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2003

[5] אורנית עצר, הלוי: נאלצנו לקבל הרבה החלטות קשות, באתר ערוץ 7, 7 ביוני 2009.

[6] יוסי מלמן‏, המוסד המבצעי של מאיר דגן, באתר וואלה!‏, 18 בפברואר 2005.

[7] מחר: פרס הרצוג לראש המוסד בעבר, באתר ערוץ 7, 12 באפריל 2005

[8] דליה קרפל, ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי: ״אני מקווה שהציבור יתמרד״, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016

[9] דלית הלוי, חמאס עדיף על פתח. אתר ערוץ 7

[10] Jennifer Rubin, Can we live with a nuclear Iran?, The Washington Post, February 7, 2011

[11] קובי נחשוני, אפרים הלוי: ההשוואה לאיראן הייתה קיצונית, באתר ynet, 6 בנובמבר 2011

[12] יאיר אטינגר, תפקיד חדש לראש המוסד לשעבר: איתור הסבתא היהודייה, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011

[13] ראש המוסד לשעבר: צריך לדבר עם האיראנים, באתר ynet, 21 באוקטובר 2012

[14] Ex-Mossad Chief Supports Iran Nuclear Deal

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אפרים הלוי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפרים הלוי