אפקט (פסיכולוגיה)
אָפֶקְט (באנגלית: affect) הוא ההתנסות או התחושה של רגש. זהו היבט מרכזי של יחסי הגומלין בין הפרט לגירוי. האפקט הוא מצב של עלייה בטונוס הנפשי והגופני של האדם כתגובה לאירועים פנימיים או חיצוניים. תגובה זו נמשכת כל זמן שהאירוע מוסיף להיות משמעותי עבור האדם החווה אותו[1].
האפקט מתייחס לרגשות ולמצב הרוח של האדם[2]. הוא מתבטא בשינויים של תווי הפנים, התנוחה, התנועה והדיבור, כמו גם בשינויים גופניים כמו חיוורון או הסמקה[1].
היכולת של האדם להכיר אפקטים אצל זולתו צומחת מחוויה אנושית משותפת המוכרת למסתכל[1]. יכולת ההסתגלות האפקטיבית היא חלק מהמאפיינים האישיים של התעסוקתיות[3].
מצבים אפקטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם מספר סוגים של אפקטים רגשיים:
- אפקט חיובי - האפקט החיובי מקושר לעליה בזמינות של קולטני דופמין מסוג D2, המובילה גם לאימפולסיביות נמוכה, יציבות רגשית ונטייה לחוויית זרימה[4].
- אפקט שלילי - אפקט שלילי הוא משתנה אישיותי, הכרוך בחוויה של רגשות שליליים, תפיסה עצמית לקויה, ומצוקה רגשית.[5] אפקט שלילי עשוי להציף מגוון של רגשות שליליים, כולל כעס, בוז, גועל, אשמה, פחד, עצבנות, ורגשות לא נעימים אחרים.[6]
- אפקט דל - זהו מצב שבו מגוון האפקטים המובע מצומצם, ואין לנבדק יכולת לגוון את האפקטים המובעים[1].
- אפקט שטוח - אפקט שטוח מתייחס להשטחה או הקהיה רגשית. הוא בא לידי ביטוי בטווח רגשות מצומצם, קושי להרגיש ולהביע רגש. השטחה של האפקט מתבטאת לעיתים קרובות בהיעדר כל שינוי בטון האפקטיבי ובצמצום בעושר ההבעה האפקטיבי[1].
יחסי גומלין בין רגש וקוגניציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחסי גומלין בין רגש וקוגניציה
יחסי גומלין בין רגש וקוגניציה הם ההשפעות ההדדיות בין הרגש לבין תפקודים קוגניטיביים כמו קשב, תפיסה, חשיבה וזיכרון.
אחת ההשפעות של האפקט על הקוגניציה היא באמצעות סגנון עיבוד המידע המשמש את האדם ברגע מסוים[2].
לאפקט יש תפקיד מטרים בכך שהוא מעורר קטגוריות קוגניטיביות דומות ומשמש כרמז היוריסטי[2].
השפעת האפקט על היצירתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יצירתיות
יצירתיות יכולה להיות מושפעת מאפקט. זאת משום שאפקט חיובי גורם לתנודות קוגניטיביות אשר מגרות יצירתיות. בהתאם לכך, מצב רוח טוב יכול להגביר את היצירתיות[2].
בעיות אפקטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן הפרעות נפשיות המאופיינות בבעיות אפקטיביות. למשל: סכיזופרניה.
בדיקת האפקט של האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדיקת מצב פסיכיאטרי היא שיטת הערכה המבוססת על הסתכלות בחולה ותיאור מצבו הנפשי הנוכחי, אשר כוללת בין היתר גם התייחסות לאפקט הרגשי של האדם. בפסיכיאטריה האפקט מתייחס לדרך בה הרגש או מצב הרוח של החולה נראים לצופה מהצד. בהתאם לכך האפקט מתועד לפי איכותו (האם מאני, היפומאני, אאותימי, דיספורי וכו'), לפי הטווח (מתגוון, מוגבר, מצומצם), לפי התאמתו למצב הרוח (תואם או לא תואם את מצב הרוח המדווח) ויציבותו (כלומר, האם משתנה תוך כדי הראיון או נותר יציב).
באפקט מתגוון נורמלית, לאדם המדבר על נושא כואב תהיה ארשת פנים קודרת וכשהוא יעבור לדבר על נושא משמח ארשת פניו תתחלף לשמחה. אפקט ייחשב למצומצם אם עוצמתו ומידת התגוונותו פחותים מהנורמלי. אפקט שטוח, המאפיין חולים סכיזופרניים, מאופיין בהיעדר כל הבעה רגשית וחוסר גיוון מינימלי. אפקט לבילי (תנודתי) הוא מצב בו האפקט משתנה שוב ושוב באופן מהיר מקיצוניות אחת לשנייה- למשל, חולה שברגע אחד מתפרץ בצחוק ומייד אחר כך מתפרץ בבכי.
הפרעות אפקטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הפרעה אפקטיבית
הפרעה אפקטיבית או הפרעת מצב רוח היא שם כולל לקבוצה של הפרעות נפשיות, שהמאפיין המרכזי שלהן הוא פגיעה או שינוי משמעותי במצב הרוח או באפקט של האדם.
- דיכאון - ירידת מצב רוח ואובדן הנאה מתמשכים, מתונים עד קיצוניים
- דיסתימיה - צורה מתונה של דיכאון קליני עם מעט פגיעה בתפקוד
- מאניה - עלייה קיצונית במצב הרוח ובמרץ ותחושת כל-יכולת (מחשבות גדלות)
- היפומאניה - מצב מרומם מתון מתמשך
- הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה) - תנודות בין מאניה לדיכאון
- ציקלותימיה - צורה מתונה של הפרעה דו-קוטבית, עם גלים היפומאניים ודיכאוניים קלים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רגש (פסיכולוגיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
- ^ 1 2 3 4 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
- ^ Fugate, M., Kinicki, A. J., & Ashforth, B. E. (2004). Employability: A psycho-social construct, its dimensions, and applications. Journal of Vocational behavior, 65(1), 14-38.
- ^ de Manzano, Ö., Cervenka, S., Jucaite, A., Hellenäs, O., Farde, L., & Ullén, F. (2012). Individual differences in the proneness to have flow experiences are linked to dopamine D2-receptor availability in the dorsal striatum. NeuroImage 67, 1-6.
- ^ D. Watson, L. A. Clark, A. Tellegen, Development and validation of brief measures of positive and negative affect: the PANAS scales, Journal of Personality and Social Psychology 54, 1988-06, עמ' 1063–1070 doi: 10.1037//0022-3514.54.6.1063
- ^ Alex S. Koch, Joseph P. Forgas, Diana Matovic, Can negative mood improve your conversation? Affective influences on conforming to Grice's communication norms, European Journal of Social Psychology 43, 2013, עמ' 326–334 doi: 10.1002/ejsp.1950
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |
