אפליברספט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפליברספט
שמות מסחריים בישראל
אייליה
נתונים כימיים
כתיב כימי C4318H6788N1164O1304S32 
מסה מולרית 96.90 kg/mol
בטיחות
מעמד חוקי Rx תרופת מרשם
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
סיכון לתלות לא קיים
דרכי מתן זריקה
מזהים
קוד ACT S01LA05, L01XX44 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 862111-32-8
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אפליברספט היא תרופה הרשומה לשימוש בישראל בשם אייליה (Eylea) המיועדת לטיפול בפגיעה בראייה הנגרמת עקב מחלות הרשתית הבאות[1]:

  • בצקת מקולרית על רקע סוכרת (רטינופתיה סוכרתית): זהו אחד מסיבוכי הסוכרת השכיחים, הנגרם בשל זרימת דם מוגברת בכלי הדם ברשתית, עד כדי פגיעה בדופנותיהם. הדופנות הפגועות מפרישות נוזלים המצטברים לכדי בצקת, שפוגעת בראייה ומהווה סיכון משמעותי לעיוורון. בדיקות שגרה ואבחון מוקדם יוכלו להאט את קצב המחלה[2].
  • ניוון מקולרי גילי (wAMD): בניוון מקולרי תלוי גיל, כלי דם חדשים צומחים מתחת למקולה בקצב מוגבר. אלו מייצרים מעין מסך, ובכך פוגעים בראייה שמתדרדרת עד כדי עיוורון. בדיקות לאבחון יוכלו לאתר את תהליך התפתחות המחלה טרם הופעת הסימפטומים[3].
  • צמיחת כלי דם פתולוגיים ברשתית במטופלים הסובלים מקוצר ראייה חמור (myopic CNV).
  • בצקת מקולרית בעקבות חסימה בווריד הרשתית המרכזי (CRVO) או בסעיף וריד הרשתית (BRVO).

התרופה כלולה בסל המשלים של מכבי שירותי בריאות, שירותי בריאות כללית וקופת חולים מאוחדת אולם כלולה בסל הבריאות רק להתוויה של בצקת מקולרית על רקע סוכרת (DME).

מנגנון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגיעה בראייה מתרחשת כאשר נוזל וחלבון דולפים מכלי דם לא תקינים בעין ומצטברים במרכז הראייה ברשתית (מקולה). הצטברות הנוזל ברשתית חוסמת את הראייה באופן הדרגתי ככל שכמותו גדלה. אייליה פועלת באמצעות חסימת חלבון VEGF – חלבון המהווה "פקטור צמיחה" (vascular endothelial growth factor) ומעודד צמיחה פתולוגית של כלי הדם הלא תקינים. על מנת לחסום את פעילותו, החומר הפעיל אפליברספט מתפקד כמלכודת לחלבון VEGF - הוא נקשר, באמצעות נוגדן כימי, אל החלבון משני צדדיו ובכך חוסם את יכולתו של החלבון להיקשר לרצפטור שלו[4]. האפיניות - כלומר חוזק הקישור בינה לבין החלבון שאותו היא צריכה לעכב, גבוה פי 140 מזה של לוסנטיס, ופי 500 מזה של אווסטין - הנקשרים אל החלבון רק בצד אחד שלו. כתוצאה מעוצמת הקישור בין התרופה לבין החלבון, מתאפשר להזריק אייליה בתדירות נמוכה יותר מזו של תרופות אחרות הנקשרות אל החלבון רק ב"יד אחת". נמצא שהזרקה במינון של 2 מ”ג היא בעלת אפקטיביות ביולוגית למשך 83 ימים, לעומת האפקטיביות של כ-30 ימים בתכשירים המקובלים עד כה. משמע, החומר שומר על יכולת קשירת ונטרול VEGF בתוך הזגוגית למשך 10-12 שבועות אחרי זריקה אחת, ורק אחרי כעשרה שבועות הפעילות הביולוגית שלו יורדת.

מינונים ואופן מתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניוון מקולרי גילי (wAMD): מתן 2 מ"ג בהזרקה תוך עינית אחת לחודשיים (לאחר 3 זריקות העמסה אחת לחודש). לאחר 12 החודשים הראשונים לטיפול, ניתן להאריך את פרק הזמן בין הטיפולים בהתאם למצב הראייה והתוצאות האנטומיות.
  • בצקת מקולרית על רקע סוכרת (רטינופתיה סוכרתית): מתן 2 מ"ג בהזרקה תוך עינית אחת לחודשיים (לאחר 5 זריקות העמסה אחת לחודש). לאחר 12 החודשים הראשונים לטיפול, ניתן להאריך את פרק הזמן בין הטיפולים בהתאם למצב הראייה והתוצאות האנטומיות.
  • בצקת מקולרית כתוצאה מחסימת וריד הרשתית (CRVO/BRVO): מתן 2 מ"ג בהזרקה תוך עינית אחת לחודש עד להשגת שיפור מרבי בראייה או עד שלא ניתן להבחין בעדות למחלה פעילה, לאחר מכן ניתן להאריך את מרווחי הזמן בין ההזרקות תוך ניטור הראייה והתוצאות האנטומיות. אם חלה התדרדרות במצב הראייה יש לקצר את מרווח הזמן בין הטיפולים.
  • צמיחת כלי דם פתולוגיים (myopic CNV): זריקה תוך עינית בודדת של 2 מ"ג. אם זריקה בודדת לא השיגה את התוצאות הרצויות מבחינה אנטומית או מבחינת שיפור הראייה, ניתן להמשיך את הטיפול במתן זריקות נוספות. המרווח בין הזריקות חייב להיות חודש או יותר.

מחקר השוואתי בתרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2015 פורסמו תוצאות מחקר בשם Protocol T שביצעה קבוצת DRCR.net (קבוצת חוקרים עצמאית בארצות הברית, הפועלת תחת ארגון-גג בשם The Diabetic Retinopathy Clinical Research Network). המחקר בדק והשווה את תוצאות הטיפול בבצקת מקולרית על רקע סוכרת (DME) בשלוש תרופות נוגדות VEGF - אייליה, לוסנטיס ואווסטין. את המחקר ביצעו חוקרי DRCR.net ב-89 מרכזים רפואיים שבהם טופלו 660 חולים בבצקת מקולרית על רקע סוכרת, והוא נמשך על פני שנה. תוצאות המחקר הראו כי יעילותה של אייליה עדיפה על פני שתי התרופות האחרות, עם פרופיל בטיחות דומה. אפקט זה ניכר במיוחד במטופלים בעלי חדות ראייה התחלתית נמוכה. המחקר פורסם ב-New England Journal of Medicine[5] ותוצאותיו: שיפור בראייה: המחקר הראה שלאחר שימוש באייליה המטופלים שכבר איבדו מראייתם, הרוויחו בחזרה את האפשרות לראות 19 אותיות. המטופלים באווסטין הרוויחו בחזרה רק 12 אותיות, ובלוסנטיס 14. כשנבחנה אייליה מול לוסנטיס נמצא שעם אייליה היו 34% יותר חולים שהרוויחו 3 שורות של ראייה מאשר עם לוסנטיס. הקטנת עובי הבצקת ברשתית: במטופלי אייליה ירד עובי הבצקת ב-169 מיקרון. במטופלי לוסנטיס ירד עובי הבצקת ב-147 מיקרון. במטופלי אווסטין ירד עובי הבצקת ב-101 מיקרון.

אישורים והתוויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל: משרד הבריאות אישר את השימוש באייליה בארבע התוויות: ניוון מקולרי גילי (wAMD), בצקת מקולרית על רקע סוכרת (רטינופתיה סוכרתית), צמיחת כלי דם פתולוגיים ברשתית במטופלים הסובלים מקוצר ראייה חמור (myopic CNV), בצקת מקולרית בעקבות חסימה בווריד הרשתית המרכזי (CRVO) או בסעיף וריד הרשתית (BRVO).
ארצות הברית: אייליה מאושרת ורשומה לשימוש בארצות הברית[6][7]. מינהל המזון והתרופות (FDA) אישר ב-2011 את הטיפול באייליה לניוון מקולרי גילי[8] ובמארס 2015 אישר ה-FDA את הטיפול באייליה לבצקת מקולרית על רקע סוכרתי[9].
אירופה: אייליה מאושרת ורשומה לשימוש באירופה[10][11]. הרשות האירופית לרישוי תרופות (EMA) אישרה ב-2012 את הטיפול באייליה לניוון מקולרי גילי ובמארס 2015 אישרה את אייליה לטיפול בבצקת מקולרית על רקע סוכרתי[12].

אינטראקציות ותופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות לוואי שכיחות של אפליברספט כוללות דימום של הלחמית, כאבי עיניים, קטרקט, התנתקות זגוגית, חלקיקים צפים בחלל הזגוגית ולחץ תוך עיני מוגבר. אין אינטראקציות המתוארות עבור תרופה זו.

התוויות נגדיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייליה אינה ניתנת בחולים עם זיהומים או דלקות ליד או בתוך העין.

ניסויים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר VIEW1 התקיים בצפון אמריקה, ובדק את יעילות התרופה אייליה ב-1,217- חולים עם ניוון מקולרי גילי רטוב. מטרתו הראשונית הייתה הוכחת חוסר נחיתות של תרופה זו ביחס לטיפול המקובל הקיים לוסנטיס. מסקנות המחקר היו שהזרקה של אפליברספט (אייליה) כל חודש או כל חודשיים לא הייתה נחותה מהטיפול המקובל כל חודש. בתקופת מעקב של שנתיים במחקר, החולים שטופלו בתרופת המחקר אייליה אחת לחודשיים, הציגו תוצאות דומות מבחינת חדות ראייה ועובי רשתית, בדומה לחולים שקיבלו טיפול סטנדרטי חודשי. תוצאות אלה הושגו עם 5הזרקות פחות בשנה, בהשוואה לקבוצת הביקורת (לוסנטיס).

מחקר VIEW2 הוא מחקר מקביל שכלל 1,240 מטופלים והתקיים מחוץ לצפון אמריקה דהיינו באירופה, ישראל, אמריקה הלטינית ואוסטרליה והדגים תוצאות דומות. לאחר פרסום תוצאות מחקר VIEW 1 ו-VIEW 2, אושרה התרופה לשימוש על ידי ה-FDA ורשויות הבריאות באירופה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.