אפידורל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קטטר אפידורל מוחדר במהלך לידה
איור של הזרקת משכך כאבים לחלל האפידורלי
מכשור לעירוי אפידורלי בחדר לידה

המושג אפידורל הוא קיצור של הרדמה אפידורלית. הרדמה זו היא סוג של הרדמה אזורית, במהלכה מוזרקים סמים מאלחשים באמצעות קתטר אל החלל האפידורלי.

הזריקה, הנעשית בשלב הראשון של הלידה (בפתיחה של 3 עד 5 סנטימטר), עשויה לגרום לאובדן תחושה. אובדן התחושה גורם להפחתה ברמת כאבים מהם סובלת האישה, על ידי חסימת מעבר של אותות כאב בעמוד השדרה. אף על פי שנהוג לחשוב כי "אפידורל" הוא החומר המוזרק, למעשה, ניתן השם בשל מיקום ההזרקה בתוך גוף היולדת.

האזור המדובר נמצא בעמוד השדרה, ברווח שבין חוט השדרה לבין תעלת החוליות שסביבו. רווח זה מחולק ל-3 קרומים/שכבות כאשר הרחוקה ביותר מחוט השדרה נקראת "dura mater" הזריקה מוזרקת לחלל מעל השכבה הזו ומשם השם זריקה אפידורלית. זאת בניגוד למיקום של זריקת הרדמה ספינלי, שבה המחט עוברת דרך הקרום הקשה והקרום העכבישי ומגיעה לחלל התת-עכבישי. התהליך מתבצע באמצעות הזרקה של משכך כאבים, בדרך כלל בופיווקאין או רופיווקאין. לניתוח קיסרי לידוקאין מספק הרדמה אינטנסיבית וקצרה[1].

המנגנון בנוי ממזרק ובתוכו צינורית דקה, שקצהּ השני נמצא בתוך מכשיר המאפשר הזרקה קבועה של חומר ההרדמה. לחיצה על הכפתור הנמצא בתוך המזרק מביאה להגברה רגעית של ההרדמה. הצינורית נשארת בגופה של היולדת במהלך כל הלידה ומוצאת כשעתיים לאחר הלידה.

מכיוון שמיקום שגוי של המחט עלול להיות מסוכן ביותר, נוקטים צעדי זהירות להבטחת מיקומה מדויק של המחט, בהם: החדרת מנת מבחן קטנה, כדי לוודא שאין תופעות שליליות על היולדת, לאחריה מוחדר שאר החומר במנות קטנות. כדי למנוע סיבוכים אפשריים, לפחות איש צוות רפואי אחד חייב להיות נוכח במקום במשך כל התהליך.

כמחצית מהיולדות בבתי החולים בישראל בשנת 2007 עשו שימוש באפידורל[2].

יתרונות וחסרונות של התהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרונו של האפידורל הוא בכך שהאישה היולדת לא סובלת את כאבי הלידה והצירים וחוויית הלידה רגועה יותר. כאבי לידה עלולים להיות חזקים מאוד, והצורך להתמודד עם הכאב לאורך זמן מאתגר מאוד. לידות, ובעיקר לידות ראשונות, יכולות לארוך שעות, ושימוש באפידורל מאפשר ליולדת לישון ולהתאושש. בעבר נטען כי חומר האלחוש האפידורלי אינו משפיע על גופו של העובר, אלא נשאר בגופה של האם בלבד - טענה זו לא הוכחה מחקרית.

המתנגדים לאלחוש אפידורלי מונים כמה בעיות:

  1. לא ניתן לצפות מראש רגישות לחומר העלולה לגרום לתופעות קשות.[דרוש מקור]
  2. הפרוצדורה לעיתים מאטה את קצב הלידה ומאריכה את משכה הכולל[3].
  3. יש הטוענים כי הפרוצדורה מגדילה את הסיכוי ללידת מכשירים[4]. אולם אחרים טוענים שזה לא הוכח[5].
  4. מרגע שניתנה זריקת אפידורל צריכה היולדת להיות תחת השגחת מוניטור רצופה עד סוף הלידה[6].
  5. עקב השיתוק הנלווה להרדמה, מוכרח השלב השני של הלידה להיעשות בשכיבה, בניגוד לכוח הכבידה, תוך לחיצות שעלולות להיות לא-יעילות עקב חוסר התחושה של היולדת. הדבר עלול לגרום לסיבוכי לידה שונים ולנזקים לרצפת האגן של היולדת[7].

תופעות לוואי אפשריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלכה מיידית של ההזרקה היא חסימת העצבים המוליכים כאב, אולם עלולות להיות השלכות נוספות. סמים מאלחשים מקומיים בחלל האפידורלי עלולים לחסום גם סוגי עצבים אחרים, בהתאם לסוג הסם ולכמות הניתנת. חסימות אלה עלולות להתבטא ב:

  1. תחושת גרד. זה יותר נפוץ בשימוש באופיואידים כמו פנטניל.[8].


  1. אובדן תחושה (כמו חוש מגע).
  2. הרפיית שרירים.
  3. אובדן פעולה של המערכת הסימפתטית השולטת בלחץ הדם.

במקרים בהם מוזרקת כמות גדולה מדי של אפידורל, עלול להיגרם שיתוק בסרעפת ובשרירי החזה. כמו כן עלולה הפעילות הסימפתטית של הלב להיפגע, מה שיכול להוביל לירידה משמעותית בקצב פעימות הלב ולחץ הדם. כרבע מהיולדות המטופלות באפידורל סובלות במשך ימים אחדים לאחר הלידה מתופעות לוואי קלות, בהן חולשה כללית, צמרמורת וכאבי ראש. תופעות קשות יותר הן נדירות וכוללות: תגובה אלרגית לחומר, זיהומים ודימומים באזור ההזרקה.

מקרים בהם נוצרים סיבוכים קטלניים כתוצאה מהתהליך הם נדירים למדי; החמורים שבהם - שיתוק בפלג הגוף התחתון ומקרי מוות - מתרחשים ביחס של פחות מאחד למאה אלף. דוגמה למקרה כזה היא החדרת החומר למקום שגוי שעלולה לגרום לתופעות קשות, בהן: שיתוק זמני ובמקרים חריגים שיתוק קבוע במקומות שונים בגוף, בדרך כלל ברגליים, פגיעה מוחית ואפילו מוות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Zhang J, Yancey MK, Klebanoff MA, Schwarz J, Schweitzer D (2001). "Does epidural analgesia prolong labor and increase risk of cesarean delivery? A natural experiment". Am J Obstet Gynecol. 185 (1): 128–34. doi:10.1067/mob.2001.113874. PMID 11483916.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפידורל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ MJ Paech, Epidural Anaesthesia for Caesarean Section: A Comparison of 0.5% Bupivacaine and 2% Lignocaine Both with Adrenaline, Anaesthesia and Intensive Care 16, 1988, עמ' 187
  2. ^ מיטל יסעור בית-אור, באיזה בי"ח הסיכוי הכי טוב לקבל אפידורל?, באתר ynet, 4 בדצמבר 2008
  3. ^ אפידורל, ידידה הטוב של היולדת, באתר www.clalit.co.il
  4. ^ Millicent Anim-Somuah,Rebecca MD Smyth,Leanne Jones, Epidural versus non-epidural or no analgesia in labour, The Cochrane Library
  5. ^ Jun Zhang, Michael K. Yancey, Mark A. Klebanoff, Jenifer Schwarz, Does epidural analgesia prolong labor and increase risk of cesarean delivery? A natural experiment, American Journal of Obstetrics & Gynecology 185, 2001-07-01, עמ' 128–134 doi: 10.1067/mob.2001.113874
  6. ^ Yoledet, אפידורל (אילחוש אפידורלי) - פורטל יולדת, באתר www.yoledet.co.il
  7. ^ טיפה, אפידורל: מה חשוב לדעת זריקת הקסם?, באתר טיפת חלב ברשת, ‏2017-11-19(הקישור אינו פעיל)
  8. ^ Wang et al, Central opioid receptors mediate morphine-induced itch and chronic itch via disinhibition, Brain 185, 2021-03-01, עמ' 128–134 doi: 10.1093/brain/awaa430


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.