אפטון סינקלייר

אפטון סינקלייר
Upton Sinclair

לידה	20 בספטמבר 1878 בולטימור, ארצות הברית
פטירה	25 בנובמבר 1968 (בגיל 90) באונד ברוק, ארצות הברית
שם לידה	Upton Beall Sinclair, Jr
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות רוק קריק
שם עט	Clarke Fitch, Arthur Stirling, Frederick Garrison
מקום לימודים	אוניברסיטת קולומביה, הסיטי קולג' של ניו יורק
שפות היצירה	אנגלית
יצירות בולטות	הג'ונגל
תקופת הפעילות	מ-1898
פרסים והוקרה	פרס פוליצר לסיפורת (1943)
חתימה

אפטון ביל סינקלייר הבן (באנגלית: Upton Beall Sinclair, Jr;‏ 20 בספטמבר 1878 – 25 בנובמבר 1968) היה סופר ועיתונאי אמריקאי, שהשתמש בכתיבתו לקידום רעיונות הסוציאליזם והמרקסיזם בארצות הברית. בכתביו תקף בחריפות את הקפיטליזם והוקיע את העוול והשחיתות הנובעים ממנו לדעתו.

קורות חיים

רקע משפחתי ושנות ילדותו וצעירותו

אפטון סינקלייר נולד בבולטימור במרילנד שבארצות הברית, כבנם היחיד של אפטון ביל סינקלייר האב ושל פריסילה לבית הארדן. המשפחה התגוררה בבית דירות להשכרה ואביו עבד לסירוגין כסוכן מכירות לבגדים, לכובעים ולמשקאות חריפים. התמכרותו לאלכוהול הטילה צל כבד על ילדות בנו. האב היה צאצא למשפחה מבוססת של קציני ים מדרום ארצות הברית. סבא רבא שלו, ארתור סינקלייר, היה קומודור בחיל הים הפדרלי, אך במלחמת האזרחים נאלץ להתפטר על מנת להצטרף לצבא הקונפדרציה של הדרום. תבוסת הדרום במלחמת האזרחים הביאה להתרוששות המשפחה. האם, פריסילה, הייתה בתו של מזכיר-גזבר רשות הרכבות של וסט מרילנד וכומר מתודיסטי. היא השרתה אצל בנה את האהבה לקריאת ספרים.

אפטון בילה את שנותיו הראשונות הן בבית הוריו הדל והן בביתם המרווח והנוח של הסבים האמידים מצד אמו בשדרות מרילנד. החיים בשתי הסביבות החברתיות השונות כל כך השפיעו מאוחר יותר על השקפת עולמו ועל כתיבתו. בשנת 1888 עברה המשפחה לרובע קווינס שבניו יורק, וגרה בדירות שכורות. בגיל 14 התחיל לימודי ספרות ופילוסופיה בסיטי קולג' של ניו יורק. הוא גילה כישרון יוצא דופן בכתיבה, ועל מנת לממן את לימודיו החל לפרסם סיפורי הרפתקאות, בדיחות אתניות ומאמרים במגזינים פופולריים. נאמר שכתב שמונת אלפים מילים ביום. בשנת 1897 למד תקופה קצרה משפטים באוניברסיטת קולומביה אך לא סיים תואר.

התחלת פעילותו הספרותית והפוליטית

בשנת 1900 עבר סינקלייר לגור בקוויבק שבקנדה. באותה שנה נשא לאישה את מיטה פולר, וב-1901 נולד בנו דייוויד. הרומן הראשון שכתב, "אביב וקציר" (1901), זכה להצלחה מוגבלת, וגם שלושת ספריו הבאים לא הצליחו. בשנת 1904 נרשם למפלגה הסוציאליסטית של ארצות הברית וכעבור שנה, ב-1905, הקים יחד עם ג'ק לונדון, הרי ליידלר ונורמן תומאס את החברה הסוציאליסטית של המכללות (Intercollegiate Socialist Society). בשנת 1906 הציג במדינת ניו ג'רזי את מועמדותו מטעמה לקונגרס. ברוח האידאולוגיה של המפלגה דגל אז סינקלייר בביטול הבעלות הפרטית על הרכוש ובניהול משותף של כל אמצעי הייצור, כולל מפעלים וחוות חקלאיות. בשנת 1913 התגרש מאשתו הראשונה, ובספרו Love's Pilgrimage משנת 1911, תיאר את חיי נישואיו ואת לידת בנו בכנות שעוררה הלם בין כמה מבקרים. בשני ספרים אחרים שכתב, "סילביה" ו"נישואיה של סילביה", קרא לקידום בחינוך המיני, ולמאבק בבורות ובדיסאינפורמציה בתחום זה. ב-1913 נישא למרי קריג קימברו.

ספרו "The Gnome Mobile" ‏ (1937) עובד לסרט בשנת 1967 בהפקת אולפני וולט דיסני.

מאוחר יותר, בשנת 1917, התלהב סינקלייר ממדיניותו של הנשיא וודרו וילסון ועזב את המפלגה הסוציאליסטית. אך לא לזמן רב, מפני שתמיכת הנשיא וילסון בהתערבות נגד רוסיה הסובייטית גרמה לו לאכזבה קשה ולהחלטה לשוב למחנה הסוציאליסטי.

יצירתו

סינקלייר היה סופר פורה ונחל פופולריות רבה במחצית הראשונה של המאה העשרים, אך דבקותו בסוציאליזם שיוותה אופי מגויס לכתיבתו והגבילה את ערכם הספרותי של כתביו. הביקורת החריפה שבספריו הצליחה כמה פעמים להביא לתיקון עיוותים חברתיים. עיקר פרסומו בא לו מספרו "הג'ונגל" משנת 1906, שעסק בתנאים בתעשיית אריזת הבשר בארצות הברית. השערורייה הציבורית שחולל ספרו הביאה בסופו של דבר לחקיקת חוק הפיקוח על הבשר בשנת 1906. עם זאת, הנקודה העיקרית של הספר לא הצליחה להגיע אל קוראיו (הוא התלונן: "כיוונתי אל ליבם, אך פגעתי בקיבותיהם"). מטרת כתיבתו הייתה להצביע על תנאי העבודה הלא-אנושיים של העובדים השכירים בחברה קפיטליסטית. עם זאת, התהילה וההון שהרוויח מפרסום הספר, אפשרו לו לכתוב ספרים כמעט על כל נושא ועניין בתחום העוול החברתי במאה העשרים.

סינקלייר היה אחד מבין הסופרים שיצירותיהם נשרפו בגרמניה הנאצית במאי 1933.

פעילות חברתית

סינקלייר הקים בשנת 1906 קומונה סוציאליסטית, שלה קרא "הליקון הול קולוני", בכספי הרווחים מספרו "הג'ונגל". אחד המצטרפים לקומונה היה הסופר והמחזאי, סינקלייר לואיס, שעבד שם כשרת. מבנה הקומונה נשרף בשנת 1907 כנראה עקב הצתה.

סינקלייר נתקל במה שיתאר מאוחר יותר כבעיה המוסרית הקשה ביותר בחייו, כאשר הציג ברומן שלו "בוסטון", את סאקו וונצטי כחפים מפשע, קורבנות לעדות שקר, בזכות השקפותיהם הפוליטיות. אך עורך דינם, פרד מור, גילה לו בסוד, שהם היו אשמים וכי האליבי שלהם, שאותו הציג במשפט, היה כוזב. מאוחר יותר פקפק אפטון סינקלייר באמיתות טענותיו של מור.

פעילות פוליטית

סינקלייר הציג פעמיים את מועמדותו למשרת מושל קליפורניה. בפעם הראשונה כמועמד סוציאליסטי, אז קיבל קולות ספורים; ובפעם השנייה, בשנת 1934, כדמוקרט. בפעם השנייה, בעיצומו של השפל הגדול בארצות הברית, הנהיג תנועה פוליטית חדשה שהייתה אמורה, כך קיווה, הן להיאבק בהשפעות השפל והן לשמש לו כמקפצה למשרת המושל. התוכנית הלהיבה את המפלגה הדמוקרטית, וסינקלייר הוצב כמועמדה לתפקיד המושל. השמרנים בקליפורניה ניעורו לפעולה נגד ניסיון ההשתלטות הקומוניסטי, כפי שראו אותו, על מדינתם, והשתמשו בתעמולת-נגד מאסיבית, שהציגה את סינקלייר כקומוניסט, אף כי הקומוניסטים האמריקאים והסובייטים ראו בסינקלייר קפיטליסט. סינקלייר הובס בבחירות, נטש את הפוליטיקה ושב לכתיבה.

סינקלייר חי רוב חייו בקליפורניה ואחר כך באריזונה, אך סמוך לסוף ימיו עבר לניו ג'רזי. אחרי מות אשתו השנייה, מרי קריג, בשנת 1961 כשהיה בן 83, התחתן בשלישית עם מרי הארד ויליס, שנפטרה בשנת 1967. סינקלייר נפטר בנובמבר 1968 בבית אבות בבאונד ברוק שבניו ג'רזי, לשם עבר בשנת 1966 על מנת להיות בקרבת בנו.

בחייו הפרטיים היה צמחוני. פרט להשקפותיו בתחום הסוציאליזם והדמוקרטיה, מאבקו לשיפור תנאי העבודה של הפועלים, לשיפור העבודה העיתונאית, נגד האלכוהוליזם ומכות חברתיות אחרות, התעניין סינקלייר ברפואה אלטרנטיבית, בפאראפסיכולוגיה ובספיריטואליזם, וערך ניסויים בטלפתיה. בשנת 1930 פרסם על כך את הספר Mental Radio.

רוב כתביו, צילומיו והמהדורות הראשונות של ספריו נמצאות בספריית לילי של אוניברסיטת אינדיאנה בבלומינגטון.

פרסים ואותות כבוד

• 1943 - פרס פוליצר, עבור הרומן "שיני הדרקון"
• פרס מטעם איגוד העיתונים האמריקאיים
• 1962 - פרס מטעם איגוד עובדי הרכב (UAW)

הנצחה

• 1971 - ביתו (Upton Sinclair House) במונרוביה שבקליפורניה, הוכרז כאתר מורשת היסטורית לאומית.

רשימה חלקית של ספריו

• הג'ונגל (1906) - רומן על בתי המטבחיים הגדולים בשיקגו.
• המלך פחם (1917).
• נפט (1927) - בשנת 2007 יצאה לאקרנים גרסה הוליוודית המבוססת על הספר בשם זה ייגמר בדם, בבימויו של פול תומאס אנדרסון. הסרט זכה בפרס אוסקר לצילום ולמשחקו של דניאל דיי-לואיס, ואף היה מועמד לפרס הסרט הטוב.
• בוסטון (1928) - על פרשת סאקו וונצטי.
• שיני הדרקון, אשר זיכה אותו בפרס פוליצר.

כן פרסם סדרת רומנים ארוכה, ששם גיבורה הוא לני באד ועיקרה פרשנות מרקסיסטית של ההיסטוריה החדשה, ממלחמת העולם הראשונה ועד אחרי מלחמת העולם השנייה.

ספריו שתורגמו לעברית

• הג'ונגל, הוצאת זמורה ביתן, 1987, תרגם יואב לויטס הלוי
• המלך פחם, הוצאת מצפה 1930, תרגם אפרים ברוידא
• המלך פחם, זמורה ביתן, 1983, תרגם חיים גליקשטיין
• מאה אחוז, הוצאת מצפה, 1932, תרגם מנחם זלמן וולפובסקי
• לני בד, רומן, תבל, תל אביב, 1955, תרגם זאב הרטבי
• מלך המכוניות, רומן על "אמריקה של פורד", תבל, תל אביב, 1952, תרגם נחמיה פורת
• נפט, רומן, מצפה, ירושלים, 1930, תרגם אהרן ראובני
• קץ העולם, תל אביב, 1959, תרגם יוסף נדבה

לקריאה נוספת

• Harris, Leon A. Upton Sinclair, American Rebel. New York: Crowell, 1975.
• Scott, Ivan. Upton Sinclair: The Forgotten Socialist. Lanham, MD: University Press of America, 1996
• Sinclair, Upton. Autobiography. New York: Harcourt, Brace, & World, 1962.
• Sinclair, Upton. My Lifetime in Letters. Columbia: University of Missouri Press, 1960.

קישורים חיצוניים

• אפטון סינקלייר, ברשת החברתית Goodreads
• באנציקלופדיה ביוגרפית עולמית
• אתר פרויקט המורשת הספרותית של אוניברסיטת בולטימור
• ביוגרפיה(הקישור אינו פעיל)
• ספר החיים מאת אפטון סינקלייר בפרויקט גוטנברג
• אפטון סינקלייר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אריאל צבל, "כיוונתי ללב הציבור אך בטעות פגעתי בבטנו": תעשיית הבשר האמריקנית לפי "הג'ונגל" של אפטון סינקלייר באתר אנימלס
• אפטון סינקלייר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי אפטון סינקלייר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• אפטון סינקלר (1878-1968), דף שער בספרייה הלאומית