אפולוניוס מרודוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפולוניוס מרודוס
לידה בערך 270 לפנה"ס
אלכסנדריה או נאוקרטיס
פטירה סוף המאה ה-3 לפנה"ס
רודוס, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אלכסנדריה או רודוס
ידוע בשל הפואמה האפית "ארגונאוטיקה"
מקצוע משורר אפי
תפקיד ראש הספרייה הגדולה של אלכסנדריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַפּוֹלוֹנְיוּס מרוֹדוֹסיוונית: Ἀπολλώνιος Ῥόδιος; בלטינית: Apollonius Rhodius) היה משורר יווני בן המאה ה-3 לפנה"ס ומנהל הספרייה הגדולה של אלכסנדריה. יצירתו המפורסמת ביותר היא הפּוֹאֵמָה הַאֵפִּית ארגונאוטיקה, המספרת את קורותיהם של הגיבורים המיתולוגיים יאסוֹן והארגונאוטים וחיפושיהם אחר גיזת הזהב. יצירה זו נחשבת לאחת החשובות בתולדות השירה האפית. מוצאו של אפולוניוס אינו מרודוס כי אם ממצרים ההלניסטית. הוא חי ברודוס תקופת מה, ושם אימץ את הכינוי "הרודי" או "איש רודוס".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידיעות המועטות על חיי אפולוניוס שאובות מארבעה מקורות עיקריים: שני טקסטים שכותרתם "חיי אפולוניוס" ומצויים בסְכוֹליָה (ביאורים) על אפולוניוס; הערך "אפולוניוס מרודוס" בלקסיקון האנציקלופדי סוּדָה מן המאה ה-10, ופפירוס מן המאה ה-2 לפנה"ס שנתגלה באוֹקְסִירִינְכוֹס שבמצרים ומזכיר שמות כמה מראשי הספרייה האלכסנדרית. פפירוס אוקסירינכוס (P.Oxy. 1241) הוא המקור החשוב ביותר, מפני שזמן כתיבתו הוא הקרוב ביותר לימיו של אפולוניוס. טקסטים שונים אחרים מספקים מידע נוסף אודותיו.

על פי לקסיקון סוּדָה ושני הטקסטים על "חיי אפולוניוס" היה שם אביו סִילֵאוּס או אִילֵאוּס. "חיי אפולוניוס" השני מציין כי אמו נקראה "רוֹדֵה" (Rhodē), אך הדבר אינו סביר; פירוש השם רוֹדֵה ביוונית הוא "רוֹדִית" או "בת רודוס", וזהו ללא ספק ניסיון להסביר את הכינוי "הרודי" שנלווה לשמו. סוּדָה, שני "חיי אפולוניוס" והגאוגרף היווני סטראבון מציינים כי מוצאו מאלכסנדריה.[1] אַתֶנאיוֹס וקלאודיוס אַילִיאָנוּס כותבים כי הגיע מנאוקרטיס שעל גדת הנילוס, כ-70 ק"מ דרומית לאלכסנדריה.[2] שנת הולדתו אינה ידועה.

על פי לקסיקון סודה ושני "חיי אפולוניוס" היה אפולוניוס תלמידו של המשורר קאלימאכוס. "חיי אפולוניוס" השני מוסיף כי "לדעת אחדים" נקבר אפולוניוס יחד עם קאלימאכוס.

אפולוניוס עמד בראש הספרייה הגדולה באלכסנדריה, כפי שמציינים שלושת המקורות האחרונים. פפירוס אוקסירינכוס 1241 מוסיף ומספר כי אחריו מילא את התפקיד ארטוסתנס; חילופי הגברי אירעו קרוב לוודאי אחרי שנת 247/246 לפנה"ס, השנה בה עלה לכס המלוכה במצרים תלמי השלישי אאורגטס, מי שמינה קרוב לוודאי את ארטוסתנס לתפקיד. לקסיקון סודה מציין כי אפולוניוס הוא שהחליף את ארטוסתנס, אך הדבר אינו אפשרי: אפולוניוס למד אצל קאלימאכוס, אשר מת בסביבות 240 לפנה"ס; "חיי אפולוניוס" הראשון מציין כי אפולוניוס חי בימיו של תלמי השלישי; וארטוסתנס עמד בראש הספרייה עד שנת 204 לפנה"ס לכל הפחות.[3]

על המעבר מאלכסנדריה לרודוס מעידים הן שני "חיי אפולוניוס" הן לקסיקון סודה, וחיזוק לכך הוא הכינוי "רוֹדְיוֹס" שנלווה לשמו. ברם, איננו יודעים אם אפולוניוס מת ברודוס או שב לאלכסנדריה כדי למלא את תפקיד ראש הספרייה.

על מותו מספרים רק שני "חיי אפולוניוס", אך דעותיהם חלוקות. הראשון כותב כי אפולוניוס מת ברודוס; השני סבור כי מת לאחר שובו אל אלכסנדריה.

הארגונאוטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגונאוטיקה שונה במעט משירה אפית מסורתית או מזו של הומרוס, למרות שזה שימש כדוגמה עבור אפולוניוס. הארגונאוטיקה קצרה משירתו של הומרוס, עם ארבעה ספרים המונים יחדיו 5835 טורי הקסמטר (בעוד האיליאדה מונה 15,693 טורים). הארגונאוטיקה גם תמציתית בהשראתו של קאלימאכוס.

שירתו האפית של אפולוניוס שונה גם בתיאורו החלש והאנושי של גיבורה, יאסון, ובמעברים מהירים למנהגים המקומיים, לאטיולוגיה ונושאים אחרים שבשירה ההלניסטית. אפולוניוס גם בוחר בגרסאות מדודות יותר של מיתוסים מסוימים. כך למשל, מדיאה מתבוננת בלבד ברצח אסביריטוס ואינה רוצחת אותו. האלים מרוחקים ואינם פעילים במשך כל היצירה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפולוניוס איש רודוס, ארגונאוטיקה, תרגום: אברהם ארואטי, הוצאת מאגנס, 2017
  • תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 10 (כתבה: אביבה קציר, תשנ"א 1991), אפולוניוס מרודוס, עמ' 118–126.
  • אפולוניוס מרודוס – לבטי מדיאה – מתוך ארגונאוטיקה (מיוונית: אהרן שבתאי), דחק, כרך טו', 2022.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפולוניוס מרודוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Strabo 14.2.13 – "דיוניסיוס התראקי ואפולוניוס אשר כתב את "הארגונאוטים" נקראו "רודים" חרף היותם בני אלכסנדריה.
  2. ^ Athenaeus, 7.19; Aelianus, De natura animalium, 15.23
  3. ^ הערך אודות ארטוסתנס בלקסיקון סודה מספר כי הלה החזיק בתפקידו מימי מלכותו של תלמי השלישי אאורגטס עד ימיו של תלמי החמישי. (Suda 2898 s.v. Ἐρατοσθένης.)