אפאטין
 סמל אפאטין | |
 | |
| מרכז העיירה אפאטין | |
| מדינה |
 סרביה |
|---|---|
| פרובינציה |
 וויבודינה |
| מחוז | באצ'קה המערבי |
| ראש העיר | זִ'יווֹרָאד סְמִילְיָאנִיץ' |
| שטח | 333 קמ"ר |
| גובה | 82 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 17,411[1] (2011) |
| ‑ במטרופולין | 28,929 (2011) |
| ‑ צפיפות | 52 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 45°40′18″N 18°59′14″E / 45.67167°N 18.98722°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.ou.apatin.com | |
אָפָּאטִין (בסרבית קירילית: Апатин) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה השוכנת לגדות הדנובה, במחוז באצ'קה המערבי אשר בפרובינציית וויבודינה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב נוסד ככל הנראה בשלהי המאה ה-14 או ראשית המאה ה-15 עת נשלט האזור על ידי ממלכת הונגריה. ב-1541 נכבשה אפאטין על ידי צבאו של סולימאן הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית. לאחר מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) עברה אפאטין לחזרת ממלכת הבסבורג שתחת האימפריה הרומית הקדושה. במהלך המאה ה-18 חלה בעיירה גאות כלכלית, הוקמו מפעלי טקסטיל, מבשלות בירה, הורחב הנמל ומוסדו נתיבי מסחר דרך הדנובה.
במהלך המאה ה-19 נשלט האזור על ידי האימפריה האוסטרית ובהמשך האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה הועבר האזור לחזקת ממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. יוגוסלביה חולקה למספר אזורי כיבוש ואזור אפאטין נמסר לחזקת הונגריה. באוקטובר 1944 שוחררה העיירה על ידי צבא השחרור העממי של יוגוסלביה ולאחר המלחמה נכללה בשטחי הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, לאחר התפרקות יוגוסלביה נכללה אפאטין בשטחי סרביה.
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים הגיעו לאפאטין ככל הנראה בשלהי המאה ה-18 והוקצתה להם חלקת בית עלמין. המצבה הקדומה ביותר במקום מתוארכת ל-1780. קהילה יהודית מאורגנת, נוסדה באפאטין ככל הנראה במחצית השנייה של המאה ה-19. הקהילה השתייכה לזרם הנאולוגי. ב-1885 הוקם בית הכנסת. ב-1880 התגוררו באפאטין 169 יהודים.[2] לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעו לאפאטין פליטים יהודים ואוכלוסיית העיירה גדלה לכדי 251 נפשות ב-1921. בני הקהילה עסקו ברובם במסחר. ב-1931 נמנו באפאטין 202 יהודים.
לקהילה זו השתייכו יהודי הכפר סוֹנְטָה(אנ'). קהילה נוסדה שם בשלהי המאה ה-19. ב-1900 הוקם בית כנסת. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בכפר 58 יהודים. הקהילה חרבה בשואה. ב-1948 הרסו השלטונות היוגוסלביים את מבנה בית הכנסת שם. כן השתייכו יהודי הכפר פּרִיגְרֶבִיצָה(אנ'). קהילה נוסדה שם במחצית השנייה של המאה ה-19. הוקם בית עלמין יהודי וב-1880 נחנך בית כנסת. ב-1940 התגוררו שם 75 יהודים. הקהילה חרבה בשואה. בית העלמין נהרס ולא ניתן לאתרו. ב-1948 הרסו השלטונות את מבנה בית הכנסת.[3]
במהלך שנות ה-30 חלה ירידה משמעותית במספר בני הקהילה באפאטין. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו באפאטין 60 יהודים ובשנת 1944 התגוררו שם 40 יהודים[4]
לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית, סופח האזור להונגריה. מרבית יהודי העיירה הובלו למחנות ההשמדה במקביל להשמדת יהדות הונגריה. לאחר המלחמה לא התגוררו יהודים בעיירה. במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 הוסב מבנה בית הכנסת לכנסייה בפטיסטית ובהמשך נעזב. שרידיהם של בית הכנסת ובית העלמין היהודי עדיין מצויים במקום. בית הכנסת מעורר עניין רב בקרב חוקרים משום שתקרתו מעוטרת בציור של לוחות הברית בתוך ענן כאשר עשרת הדיברות כתובות באופן נדיר בכתב ראי.[5][6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית הכנסת בעיירה אפאטין, באתר jewish-heritage-europe.eu
(בסרבית) - Aleksandra Terzić ,Željko Bjeljac, The extermination of jewish population and heritage in BAČKA region of ap vojvodina-serbia (באנגלית)
- יהדות באצ'קה, באתר "יד ושם"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אוכלוסיית העיירה אפאטין, באתר הלשכה לסטטיסטיקה של סרביה, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (בסרבית).
- ^ קהילת אפאטין, באתר jewishgen.org, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).
- ^ אתרי מורשת יהודית בסרביה, באתר jewish-heritage-europe.eu (באנגלית).
- ^ דף הקהילה אפאטין במפקד קהילות הונגריה
- ^ בית הכנסת באפאטין, באתר .dvhh.org, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).
- ^ הקהילה היהודית באפאטין, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 33.
