אסטטין

אסטטין
	רדון - אסטטין - פולוניום
; 85	At
נתונים בסיסיים
מספר אטומי	85
סמל כימי	At
סדרה כימית	הלוגנים, מתכות למחצה
מראה
	מתכתי (משוער)
תכונות אטומיות
משקל אטומי	[209.9871] u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	2, 8, 18, 32, 18, 7
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר	מוצק
נקודת התכה	575.15K (302°C)
שונות
אלקטרושליליות	2.2
מוליכות חום	1.7 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה	930 kJ/mol
היסטוריה
מגלה	אמיליו סגרה
תאריך גילוי	1940
נקרא על שם	אי-יציבות (יוונית)

אסטטין או אסטט (Astatine) הוא יסוד כימי ממשפחת ההלוגנים, שסמלו הכימי At ומספרו האטומי 85 (משמעות השם: מיוונית - אסטטוס = חסר מנוחה, לא יציב, מעורער). האסטטין התגלה בשנת 1940.

זהו ההלוגן האחרון בטבלה המחזורית והיחידי שהוא רדיואקטיבי. אסטטין מוצק בטמפרטורת החדר, רעיל ביותר ומתפרק במהירות.

אסטטין הוא אל-מתכתי באלקטרושליליות ובאנרגיית היינון שלו, אך הוא אטום גדול בעל 6 רמות אנרגיה, והדבר מעניק לו מוליכות תרמית ומוליכות חשמלית למחצה וגם טמפרטורת התכה וטמפרטורת רתיחה גבוהות יחסית.

מנדלייב, שהניח את קיומו של היסוד, כינה אותו אקה-יוד, משום שסבר כי הוא יהיה הלוגן בעל תכונות דומות לאלו של יוד. מאז פרסום הטבלה המחזורית עסקו מדענים בחיפוש אחר היסוד, שכמותו בכדור הארץ מועטה, והוא נוצר מתהליך הזדקנות רדיואקטיבי של אורניום. ההערכה היא שבכל רגע נתון מכיל קרום כדור הארץ לא יותר מ-28 גרם אסטטין, עובדה ההופכת את האסטטין ליסוד הנדיר ביותר בטבע.

ניתן להפיק אסטטין באופן מלאכותי. בשנת 1940 יצרו המדענים דייל ר. קרסון, ק.ר. מקנזי ואמיליו סגרה אסטטין באופן מלאכותי, באמצעות שימוש בציקלוטרון והפצצת אטומי ²⁰⁹Bi בקרינת אלפא. הפצצה זו גרמה ליצירת איזוטופ ²¹¹At.

לאסטטין 19 איזוטופים, כולם רדיואיזוטופים וכולם אינם יציבים, אפילו ביחס לחומרים רדיואקטיביים. זמן מחצית החיים של הרדיו-איזוטופ ²¹⁰At, הוא הארוך ביותר, 8.1 שעות.