אסטונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אסטונים
eestlased
אוכלוסייה
1,100,000 (הערכה)
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
אסטוניהאסטוניה אסטוניה: 930,218
פינלנדפינלנד פינלנד: 36,000
רוסיהרוסיה רוסיה: 30,000
שוודיהשוודיה שוודיה: 26,000
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית: 25,000
קנדהקנדה קנדה: 22,000
שפות
אסטונית
דת
נצרות לותרנית (בעיקר), נצרות אורתודוקסית
קבוצות אתניות קשורות
סטו, פינים, וודים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איכרים אסטונים מהאזורים השונים בבגדיהם המסורתיים (המאה ה-19)

אסטוניםאסטונית: eestlased) הם עם אוגרו-פיני ששורשיו בהרי־אורל, אשר דובר את השפה האסטונית כשפת אם ומהווה רוב באסטוניה. בשנת 2007 התגוררו באסטוניה כ-940,000 אסטונים, כאשר לצדם מתגוררים כ-400,000 רוסים שמהווים מיעוט לאומי במדינה.

בתקופה שאסטוניה הייתה חלק מהאימפריה הרוסית (1710-1917), אסטונים רבים קיבלו חלקות-אדמה באזור של סנקט פטרבורג, בסיביר ובאבחזיה. בכל מקום שהאסטונים התיישבו הם שמרו על שפתם, על דתם ועל תרבותם. חלק מהכפרים שהאסטונים הקימו, קיימים עד ימינו, כמו, למשל, הכפר אסטו-סדוק (Esto-Sadok) באזור סוצ'י, שברוסיה (על-יד הגבול עם אבחזיה) והכפר אסטו-חגינסקויה (Esto-Khaginskoye) באבחזיה.

ב-14 ביוני 1941, כשנה לאחר סיפוחה של אסטוניה לברית המועצות, כ-10,000 אסטונים גורשו לסיביר על ידי השלטון הסובייטי. בשנת 1944 אסטונים רבים, שחששו מצבא ברית המועצות המתקרב ומהדיכוי הצפוי מצד השלטון הסובייטי, היגרו לשוודיה, קנדה וארצות הברית. האסטונים המשיכו לשמור על השפה האסטונית ועל התרבות שלהם גם בגלות והקימו לשם-כך בתי-ספר ומרכזי-תרבות. בחודש מרץ 1949 כ-40,000 אסטונים (רובם נשים וילדים, שחלקם מתו בדרך) גורשו לסיביר על ידי השלטונות של ברית המועצות, כפעולת הפחדה, שיועדה להפחית את ממדי-הסיוע ושיתוף-הפעולה של האזרחים עם הפרטיזנים (באסטונית: metsavennad,"אחיי-היערות"), שהסתתרו ביערות ונלחמו בכוחות הביטחון של ברית המועצות.

באפריל 1988 נוסדה באסטוניה מפלגת "החזית האסטונית העממית", עם מצע עצמאי. המועצה העליונה של הרפובליקה נהפכה לגוף המחוקק, ורשות זו הכריזה על ריבונות בתאריך 16 בנובמבר 1988 וחוקקה חוק עצמאות כלכלית, חוק שהעניק לאסטונית מעמד של שפה רשמית וחוקי הצבעה מקומיים וממלכתיים. שנה לאחר מכן התרחב הספקטרום הפוליטי באסטוניה ונוצרו מפלגות חדשות. אסטוניה ערכה בחירות חופשיות למועצה העליונה ב־18 במרץ 1990. כל האזרחים היו זכאים להשתתף בבחירות, בכללם 50,000 החיילים הסובייטים שנמצאו בתחומי אסטוניה. החזית העממית, שהייתה מורכבת ממפלגות שמאל ומרכז, צברה רוב פרלמנטרי. במאי 1990 הוחלט לשמור את השם "רפובליקת אסטוניה" ורק חוקי אסטוניה הוכרזו כתקפים. אחרי יותר משלוש שנות משא ומתן, ב־31 באוגוסט 1994, עזב צבא הפדרציה הרוסית את אסטוניה, ומאז הייתה למדינה עצמאות מלאה.

השפה האסטונית דומה לפינית והיא קרובה-רחוקה של השפה ההונגרית.

רוב האסטונים הם נוצרים-לותרנים במוצאם, אך יש גם נוצרים-אורתודוקסים (ראה נצרות אורתודוקסית), מתודיסטים ואוונגליסטים. בימינו רק אסטונים מעטים מצהירים על זיקתם לדת ושיעור המבקרים בכנסיות באופן קבוע לא עולה על 7%.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]