אסון קפרון
| תאריך |
11 בנובמבר 2000  |
|---|---|
| קואורדינטות | 47°13′32″N 12°43′15″E / 47.225627777778°N 12.720741666667°E |
| הרוגים |
155 |
| ניצולים | 12 |
  | |
אסון קפרון הוא כינוי לתאונת רכבת שהתרחשה ב-11 בנובמבר 2000 שעה שהרכבת "גלטשרבאן 2" עלתה באש בכפר קפרון שבמדינת זלצבורג שבאוסטריה. האסון שהתרחש במנהרה ארוכה, גבה את חייהם של 155 בני אדם, והותיר תריסר ניצולים בלבד מהרכבת הבוערת. מרבית הקורבנות היו גולשי סקי בדרכם לאתר התיירות קרחון קיצשטיינהורן.
הרכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרכבת, "גלטשרבאן 2" שמה, הייתה פוניקולר שתחנת המוצא שלו בכפר קפרון ותחנתה הסופית בראש הר קיצשטיינהורן. היא נפתחה בשנת 1974 ועברה שיפוץ כולל בשנת 1997. מסילת הרכבת מורכבת משני מסלולים, אורכו של כל מסלול 3,900 מטר, מתוכם 3,300 מטר בתוך מנהרה. על כל מסלול רכבת אחת; רכבת אחת הייתה מסיעה את הגולשים במעלה ההר, בעוד שהשנייה הייתה מורידה גולשים חזרה אל הכפר.
כל רכבת הייתה מורכבת מקרון נוסעים אחד ארוך, כאשר בכל צד שלו היה תא סגור, שם ישב הכרטיסן (כאשר הרכבת הייתה בעליה, ישב הכרטיסן בתא העליון, וכאשר הרכבת הייתה בירידה - ישב בתא התחתון). קיבולת הרכבות הייתה עד 180 נוסעים כל אחת. בחלקה העליון של המנהרה היה מסוף (טרמינל), שבו היה גם מרכז קניות בשם "מרכז אלפיין".
האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-11 בנובמבר 2000, עלו 161 נוסעים וכרטיסן לרכבת במטרה להגיע לראש ההר. זמן קצר לאחר השעה 9 בבוקר, לאחר שהרכבת עברה 600 מטר בתוך המנהרה, התלקח התנור החשמלי שבתא הכרטיסן האחורי עקב פגם בייצור. האש המיסה את צינורות הפלסטיק שבהן זרם שמן הידראולי דליק אשר שימש את מערכת הבלימה. לחץ השמן צנח בכ-20%, דבר שהפעיל את בלימת החירום (תכונה בטיחותית סטנדרטית כאשר לחץ השמן אינו תקין), והרכבת נעצרה בפתאומיות. הכרטיסן, שהיה בתא העליון, הבין שפרצה שרפה ברכבת. הוא יצר קשר עם מרכז הבקרה וניסה לפתוח את הדלתות הפועלות באופן הידראולי, אולם הירידה בלחץ במערכת זו מנעה את פתיחתן. בשלב זה איבד הכרטיסן את הקשר עם מרכז הבקרה מכיוון שהאש שרפה כבל חשמלי שעובר לצד הרכבת וגרמה להפסקת חשמל.
בינתיים, תריסר נוסעים על יד התא התחתון שהתלקח הצליחו לשבור חלון חסין עשוי זכוכית אקרילית ויצאו מהרכבת אל המנהרה. בעקבות עצתו של אחד מהם, כבאי מתנדב מזה 20 שנה, עברו על פני האש שהתלקחה והמשיכו לרדת במורד המנהרה, מתחת לעשן.
נוסעים רבים שעדיין היו כלואים בתוך הרכבת איבדו את הכרתם בגלל העשן הרעיל. לבסוף הצליח הכרטיסן לבטל את הנעילה של הדלתות, דבר אשר אפשר לנוסעים שהיו עדיין בהכרה לפתוח את הדלתות בכוח. נוסעים אלו יצאו אל המנהרה אפופת העשן, ועלו במעלה המנהרה, הרחק מהאש. המנהרה התנהגה כמו ארובה ענקית: היא שאבה חמצן מתחתיה ושלחה אש, חום ועשן רעיל כלפי מעלה, לכיוון מרכז הקניות. כל הנוסעים שטיפסו מעלה, בהם הכרטיסן, נחנקו למוות על ידי העשן, ולאחר מכן נשרפו על ידי האש המשתוללת.
הרכבת השנייה שהייתה בדרכה מטה, נלכדה אף היא בעשן הרעיל. הכרטיסן והנוסע היחיד שלו נחנקו למוות. העשן המשיך לעלות במעלה המנהרה, והגיע למרכז הקניות המרוחק 2,500 מטר ממקור האש. המרכז כולו החל מתמלא בעשן רעיל, והמבקרים והעובדים פינו את המתחם. ארבעה בני אדם נכלאו במרכז, אחד מהם ניצל על ידי כבאי האש שהגיעו למקום, ושלושת האחרים נחנקו למוות בעודם במרכז הקניות.
תריסר הנוסעים שירדו במורד המנהרה היו היחידים מבין נוסעי הרכבת שניצלו מהאסון הכבד.
לאחר כשנה קבעה חקירה רשמית את הסיבה לאסון: הפגם נמצא בתנור החשמלי שהתחמם יתר על מידה בתא הכרטיסן התחתון, ואשר לא עוצב לשימוש ברכב נע. התנור החשמלי הצית נזילה איטית של שמן הידרולי דליק אשר הביא להמסת צינורות הפלסטיק שבהן זרם השמן, דבר אשר בתורו ליבה את האש, גרם לרכבת לעצור ולדלתות להינעל.
אבדות בנפש ותוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסילה מעולם לא נפתחה מחדש לאחר האסון ואותה החליף רכבל. התחנות ננטשו והמנהרה נאטמה, והיא נותרה ללא שימוש מאז. 155 בני אדם נספו באסון, מתוכם 150 נוסעי הרכבת עצמה. בין הקורבנות אלופת סקי לשעבר וגולש סקי נוער מצטיין בן 14.
ב-19 בפברואר 2004 זיכה השופט מנפרד זייס את כל 16 החשודים שעמדו למשפט. כל החשודים, בהם פקידים, טכנאים ומפקחים, הואשמו ברשלנות פושעת וזוכו. השופט אמר שהראיות אינן מספיקות למציאת החשודים האחראיים למצב שהוביל להתלקחות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איי.פי., אוסטריה: כ-170 נהרגו בדליקה שפרצה ברכבת, באתר ynet, 12 בנובמבר 2000
- אסון קפרון באתר ה-BBC