אסון הנ"ד
 | |
| מסוק CH-53 "יסעור" של חיל האוויר הישראלי. מסוק מדגם זה ומטייסת זו התרסק בתאונה. | |
| תאריך | 10 במאי 1977 |
|---|---|
| מיקום | בקעת הירדן |
| גורם | תקלות טכניות וטעות אנוש |
| קואורדינטות | 31°55′56″N 35°26′11″E / 31.932133°N 35.436487°E |
| הרוגים | 54 |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| כלי טיס | CH-53 סי סטאליון ("יסעור") |
| מפעיל | צה"ל |
| נוסעים | 44 |
| אנשי צוות | 10 |
|
(למפת דרום השומרון רגילה)   מקום ההתרסקות | |
אסון הנ"ד (על שם נ"ד ההרוגים באסון, נ"ד - 54 בגימטריה) היה תאונה אווירית שהתרחשה בכ"ג באייר תשל"ז, 10 במאי 1977, ובה התרסק מסוק CH-53 סי סטאליון יסעור של חיל האוויר הישראלי במהלך תרגיל בבקעת הירדן. באסון נהרגו 54 חיילי צה"ל: 44 לוחמים וקצינים מחטיבת הצנחנים, לוחמי פלוגת מאי 76' בגדוד 890[1], ו-10 אנשי צוות אוויר, צוותי המסוקים ואנשי צוות אוויר נוספים שהשתתפו בטיסה כחלק מקורס האימון המבצעי של טייסי מסוקי הסער.
המקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האסון אירע 6 קילומטרים מצפון ליריחו, סמוך ליישוב הישראלי ייט"ב ולכפר הפלסטיני עוג'ה א-תחתא. מסוק ה"יסעור" מטייסת 114 ("מובילי הלילה") השתתף בתרגיל עוצבתי משולב של חטיבת הצנחנים וחיל האוויר בבקעת הירדן, בפיקודו של אל"מ נחמיה דגן שהיה מפקד התלס"מ (לימים היחידה לשיתוף פעולה)[2]. דקות ספורות לאחר ההמראה הנמיך המסוק עד שפגע במדרון של גבעה והתרסק. כל החיילים נהרגו[3]. לאחר שנודע למפקד החטיבה, אל"ם עמוס ירון, על האסון שהתרחש החליט ירון כי יש להמשיך את התרגיל, משום שאירועים מסוג זה עלולים להתרחש במלחמה ואינם מהווים סיבה לעצור את מהלכי הכוחות[4].
חקירת האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ועדת חקירה צבאית בראשותו של אלוף אברהם אורלי מונתה לבחינת האירוע. בעקבות המלצתה מינה הצבא את דב לוין כשופט חוקר שיקבע האם יש מקום לפתוח בהליכים פליליים נגד מי מהקשורים בתאונה. ועדת החקירה קבעה כי המסוק המריא לאחר רצף של תקלות טכניות, חריגות מפקודות של הצבא ונוהלי חיל האוויר, וכאשר הוא נושא 54 לוחמים ואנשי צוות, הרבה מעבר להוראות היצרן, שהגביל את מספר הלוחמים ל-33 בלבד. המסוק אמור היה להמריא כשעליו 58 לוחמים ואנשי צוות, אך הטייס העביר ברגע האחרון 2 מהצנחנים ו-2 מאנשי חיל האוויר למסוק אחר ושפך כמות ניכרת של דלק באתר ההמראה, כדי להקטין את המשקל העודף[5].
החקירה הצביעה על שורה ארוכה של תקלות טכניות שקדמו לטיסה, ובהן: אחד ממנועי המסוק פעל מתחת לנורמה המותרת ("קו הפסילה"), מד הגובה במסוק לא היה תקין והראה גובה שונה מהמצב האמיתי, לפני ההמראה אירעה תקלה לא-ברורה במיסבי הרוטור, המסוק המריא באיחור, ההנרה לא פעלה אף שהתרגיל בוצע בחושך, והבקרה האווירית במהלך התרגיל כשלה לחלוטין. בנוסף לכך, התדריך לטייסים היה לקוי: למרות הלילה החשוך, דחק מבצע התדריך בטייסים לטוס נמוך ככל האפשר.
על סמך מסקנות ועדת החקירה נקבע, כי יוגבל מספר הנוסעים ביסעור ל־33 לוחמים ועוד 4 אנשי צוות. ועדת החקירה מצאה שורה ארוכה של כשלים פיקודיים, חריגה מסמכות ומנהלים מפורשים של צה"ל וחיל האוויר, וטעויות בניהול התרגיל. למרות זאת קבעה הוועדה, כי האסון נגרם עקב "טעות אנוש" של הטייס. ב-15 ביולי 1977 הוחלט להעמיד לדין את מפקד הטייסת. בית הדין הצבאי הרשיע אותו בעבירות של טיסה אסורה והתרשלות, אך הסתפק בעונש של נזיפה בלבד. דו"ח ועדת החקירה נמסר למשפחות רק לאחר 25 שנה ופורסם לציבור (בגרסה מצונזרת) בשנת 2014.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ועדת השמות הממשלתית החליטה לקרוא לגבעה, עליה התרחש האסון, "גבעת הנ"ד". ביוזמת המשפחות השכולות הוקמה בראש הגבעה אנדרטת הנ"ד, שעוצבה בידי הצייר אריה מוסקוביץ.
שמות הנופלים חקוקים גם באנדרטת הבקעה[6].
עיריות רמת גן ובת ים קראו גנים ציבוריים בשם "גן הנ"ד", ובחולון הוקם "גן יסעור" לזכרם, שנחנך ב-2 בספטמבר 1980[7]. בית הספר היסודי ביישוב מעלה אפרים שבבקעת הירדן, השוכן בסמוך לאתר האסון ולאנדרטה, נקרא על שם הנ"ד, בשנת 1981[8]. בעיר רחובות הוקם "בית החמישה", מרכז קהילתי לזכרם של חמשת בני העיר שנפלו באסון. בשנת 2016 הוקם גשר על כביש 411 מעל מפגש רכבת בין העיר רחובות לעיר יבנה. לגשר ניתן השם "גשר הרעות - לזכרם של הנ"ד"[9], ובמקום יש אנדרטה לזכרם (במפגש כביש 411 ו-410).
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
אנדרטת הנ"ד בבקעת הירדן -
גן הנ"ד ברמת גן -
קיר ההנצחה ב"בית החמישה" ברחובות -
אלוף פיקוד מרכז אמנון ליפקין-שחק מניח זר באנדרטה לזכר הנ"ד, מאי 1984 -
שברי המסוק באתר ההתרסקות בבקעת הירדן
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אסון הנ"ד (אסון המסוק הראשון), תערוכה באתר של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- אתר הנצחה של פלוגת צנחנים מאי 1976, שרוב חבריה נספו באסון
- הרמטכ"ל בטקס לזכר חללי אסון הנ"ד: הפצע לא יגליד, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 במאי 2012
- אסון המסוק נגרם בגלל סטיית קברניטו סרן ויטנר ז"ל מההוראות לגבי גובה הטיסה, דבר, 10 ביולי 1977
- דנה ויילר-פולק, אסון הנ"ד: מדוע הושכחו 54 הלוחמים שנהרגו?, באתר וואלה!, 14 באפריל 2013
- דנה ויילר-פולק, 36 שנה לאסון הנ"ד: ראשי המדינה נעדרו, שוב, מהטקס, באתר וואלה!, 11 במאי 2013
- דנה ויילר-פולק, 37 שנה אחרי: תיק חקירת אסון הנ"ד נחשף לראשונה, באתר וואלה!, 4 במאי 2014
- ירון דרוקמן, 54 חללים בטיסת המוות של הצנחנים. השבוע לפני, באתר ynet, 9 במאי 2015
- יעל גרינפטר, 54 הרוגים בתאונת מסוק בדרום: "המידע נדחק מתחת לשטיח", באתר הארץ, 5 במאי 2016
- עוז רוזנברג, מדוע אחרי כל השנים אסון הנ"ד לא נצרב בזיכרון הקולקטיבי?, באתר מעריב אונליין, 10 במאי 2017
- מיכל רוטנברג, מבקשים תיקון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 16 במאי 2017
- אלי אלון, 45 לאסון הנ"ד, באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 במאי 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משה יעלון, אסון ולקח, ישראל היום, 29.04.2010.
- ^ "אתם עוינים": מפקד טייסת לשעבר נטש את התכנית של "אורלי וגיא", באתר מעריב אונליין, 9 במאי 2017
- ^ התקיימה אזכרה לציון 29 שנים לאסון הנ"ד בבקעה, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ עמוס הראל, התרסקות המסוק ברומניה - יציאה מפרופורציות, באתר הארץ, 30 ביולי 2010
- ^ ירון דרוקמן, 54 חללים בטיסת המוות של הצנחנים. השבוע לפני, באתר ynet, 9 במאי 2015
- ^ פצאל, מעריב, 17 באפריל 1988
- ^ שום ועדת חקירה לא תחזיר לנו את בנינו, מעריב, 3 בספטמבר 1980
- ^ יום התייחדות עם נ"ד חללי המסוק, דבר, 29 במאי 1981
- ^ הגשר החדש בין כפר גבירול (כביש 411) לצומת בילו ייקרא גשר “הרעות“ לזכר 54 חללי אסון המסוק בבקעת הירדן בשנת 1977 באסון בו נהרגו 5 מבני רחובות., באתר BE106.NET רחובות, 13.9.16
