אנרי בקרל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטואן אנרי בקרל
Antoine Henri Becquerel
לידה 15 בדצמבר 1852
פריז, הקיסרות השנייה
פטירה 25 באוגוסט 1908 (בגיל 55)
לה קרואזיק (אנ'), הרפובליקה השלישית
שם לידה Antoine Henri Becquerel עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים צרפתצרפת צרפת
מקום קבורה manoir de Pen Castel עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לפיזיקה (1903)
  • פרס לה קאז (1883)
  • מדליית ברנרד על שירות ראוי לשבח למדע (1905)
  • מדליית רמפורד (1900)
  • מדליית הלמהולץ (1906)
  • קצין בלגיון הכבוד (11 באוגוסט 1900)
  • חבר זר של החברה המלכותית (4 ביוני 1908) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Louise Lorieux (1890–?)
Lucie Jamin (18771878) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ז'ן בקרל עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות על שמו נקראת יחידת המידה לרדיואקטיביות בקרל
תרומות עיקריות
ממגלי הרדיואקטיביות
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטואן אנרי בקרלצרפתית: Antoine Henri Becquerel;‏ 15 בדצמבר 185225 באוגוסט 1908) היה פיזיקאי צרפתי ממגלי הרדיואקטיביות, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1903 (במשותף עם מארי קירי ופייר קירי), על גילויו את הרדיואקטיביות הספונטנית. על שמו נקראת יחידת המידה לרדיואקטיביות בקרל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרל נולד בפריז למשפחה בת ארבעה דורות של מדענים, בקרל היה השלישי. הוא למד מדעים באקול פוליטקניק והנדסה ב-École des Ponts et Chaussées. בשנת 1892 היה לשלישי ממשפחתו שכיהן כיושב ראש הוועדה לפיזיקה שבמוזיאון הלאומי למדעי הטבע.

בשנת 1894 התמנה למהנדס הראשי במחלקה לגשרים וכבישים.

בשנת 1896 בקרל גילה במקרה את תופעת הרדיואקטיביות, שהיא דוגמה מפורסמת לסרנדיפיות, בזמן שחקר את תופעת הזרחורנות במלחי אורניום.

בקרל התעניין זה זמן רב בתופעת הזרחורנות, פליטת אור בצבע אחד מגוף שנחשף לאור מצבע אחר. בתחילת 1896 בעת ההתרגשות לאחר גילויים של קרני הרנטגן על ידי וילהלם רנטגן, חשב בקרל שחומרים זרחניים כמלחי אורניום יכולים לפלוט קרינה בדומה לקרינת רנטגן כאשר הם מוארים באור השמש, וערך מספר ניסויים על מנת לאשש טענה זו.

במאי 1896 לאחר שערך ניסויים שמערבים מלחי אורניום לא זרחניים, בקרל הגיע להסבר הנכון, כלומר שהקרינה החודרת מגיעה מהאורניום עצמו ללא שום צורך בעירור ממקור אנרגיה חיצוני. לאחר מחקר ממושך בנושא הרדיואקטיביות הוא גילה את היסוד הרדיואקטיבי תוריום ותמך בשני החוקרים מארי קירי ופייר קירי שגילו את היסודות פולוניום ורדיום.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הפרסים הרבים שזכה, ניתן למנות את מדליית רמפורד, בה זכה בשנת 1900, כמו כן זכה באיתור קצין בלגיון הכבוד.

בשנת 1903 זכה בפרס נובל לפיזיקה על גילויו בתחום הרדיואקטיביות. באותה שנה זכו גם פייר קירי ומארי קירי בפרס, בזכות מחקריהם שהתאפשרו בשל תגליותיו של בקרל עצמו.

בשנת 1908 נבחר למזכיר קבוע של האקדמיה הצרפתית למדעים, אך נפטר באותה שנה, בגיל 55.

האסטרואיד 6914 Becquerel נקרא על שמו.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנרי בקרל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (6914) Becquerel In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_6180. ISBN 978-3-540-29925-7.


ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקאים ובנושא צרפתים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.