אנטילופת סוס שחורה
 אנטילופה סוס שחורה
| |
|---|---|
_male_(32278054474).jpg)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| סוג: | אנטילופת סוס |
| מין: | אנטילופת סוס שחורה |
| שם מדעי | |
 Hippotragus nigerהאריס, 1838 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
_female_crossing_the_road_..._(16635641913).jpg)
אנטילופת סוס שחורה (שם מדעי: Hippotragus niger) היא מין של אנטילופה מסוג אנטילופת סוס, הנפוצה בסוואנות המיוערות במזרח אפריקה, דרום קניה, ובדרום אפריקה.
תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם ארבעה תת-מינים של אנטילופת סוס שחורה[2]:
- Hippotragus niger niger - מתגורר מדרום לזמבזי ונחשב כתלוי בשימור. מתייחד בכך שהנקבות שחורות כמעט כמו הזכרים.
- Hippotragus niger variani - (אנטילופת סוס ענקית) ממרכז אנגולה מצויה בסכנת הכחדה חמורה. בעלת קרניים יחסית ארוכות, חסרי פס על הלחי ובעלי ברכיים חומות. הזכרים שונים מאוד מהנקבות, גדולים יותר, שחורים יותר, ובעלי קרניים גדולות יותר[3].
- Hippotragus niger kirkii - (אנטילופת סוס זמביאנית) ממרכז אנגולה וממערב זמביה המסווגת במצב שימור פגיע.
- Hippotragus niger roosevelti - תת-המין עם הקרניים הקצרות ביותר. מתגורר אך ורק באזור החוף של ההינטרלנד של קניה וטנזניה.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
גובהם בכתף הוא בין 120 ל-140 ס"מ ומשקלם בין 200 ל-270 קילוגרם. הזכרים גדולים מן הנקבות. צבען של הנקבות הוא בין ערמוני לחום כהה ומתכהה עם הגיל, בזמן שהזכרים שחורים. לשני המינים יש בטן, לחיים, וסנטר לבנים. יש להם רעמה מדובללת בעורף. יש לאנטילופת הסוס השחורה קרניים טבעתיות שמתקשתות אחורה. אצל הנקבות הן מגיעות לאורך של מטר, ואצל הזכרים הן מעל מטר וחצי.
אקולוגיה והתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנטילופות סוס שחורות חיות בסוואנות מיוערות, שם הן אוכלות דשא באורך בינוני ועלים. הן פעילות ביום, אך פחות פעילות בשעות החמות של היום. אנטילופות סוס שחורות יוצרות עדרים של בין עשר לשלושים נקבות ועגליהן שהן מונהגות על ידי זכר אחד. הזכרים נלחמים ביניהם. הם כורעים על ברכיהם ומשתמשים בקרניים.
עדר של אנטילופת סוס שחורה גדל בתנאים טובים בקצב של 20% בשנה. בעדר של אנטילופה ענקית נכללו כ-24 פרטים בממוצע, אך בתת-מינים אחרים העדרים קטנים יותר[4].
במחקר בדרום אפריקה נמצא שעדר של אנטילופת סוס שחורה שהוכנסה לשמורה אקולוגית התרבתה באופן המצופה רק בשנה החמישית לאחר הכניסה לשמורה. שתי השערות הועלו כדי להסביר התנהגות זאת. השערה אחת היא שלוקח לאנטילופת הסוס השחורה מספר שנים כדי להכיר את אזור המחיה החדש שלה ולהתרגל אליה. השנייה היא שהשנים הראשונות היו שחונות ולא היה מספיק גשם כדי לגדל עשב ירוק בכמות מספקת[5].
אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנטילופת הסוס השחורה הייתה לאחד מסמלי רודזיה (כיום זימבבואה).
- אנטילופת הסוס השחורה יובאה לטקסס בתור ציד בחוות פרטיות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנטילופת סוס שחורה, באתר ITIS (באנגלית)
- אנטילופת סוס שחורה, באתר NCBI (באנגלית)
- אנטילופת סוס שחורה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אנטילופת סוס שחורה, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- אנטילופת סוס שחורה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אנטילופת סוס שחורה, באתר GBIF (באנגלית)
- אנטילופת סוס שחורה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אנטילופה סוס שחורה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ John Frederick Walker, A Certain Curve of Horn, Grove Press, 2004, page 116
- ^ John Frederick Walker, A Certain Curve of Horn, Grove Press, 2004, page 118
- ^ John Frederick Walker, A Certain Curve of Horn, Grove Press, 2004, page 121
- ^ Marco Festa-Bianchet, Marco Apollonio, Animal behavior and wildlife conservation, Island Press, 2003, pages 96-97
_(18230369452).jpg)
.jpg)
