אנטוניו ראטין
 | ||||
| ראטין במדי בוקה ג'וניורס | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
16 במאי 1937 (בן 86) טיגרה, פרובינציית בואנוס איירס שבארגנטינה | |||
| שם מלא | אנטוניו אובלדו ראטין | |||
| גובה | 1.9 מטרים | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
אנטוניו אובלדו ראטין (בספרדית; Antonio Ubaldo Rattín נולד ב-16 במאי 1937 בעיר טיגרה, שבארגנטינה) הוא כדורגלן ארגנטינאי לשעבר. ראטין נחשב לאחד מסמלי מועדון בוקה ג'וניורס וזכור לציבור האירופאי בעיקר בשל הסערה סביב הרחקתו במהלך משחק רבע גמר מונדיאל 1966 מול אנגליה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוקה ג'וניורס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראטין גבוה הקומה (1.91 מ') גדל ושיחק בבוקה ג'וניורס משנת 1956 עד פרישתו בשנת 1970. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת של בוקה ג'וניורס ב- 9 בספטמבר 1956 בסופר קלאסיקו נגד היריבה המושבעת ריבר פלייט. במהרה הוא ביסס את מעמדו כאחד משחקני הקישור הטובים בארגנטינה, הוא שיחק כקשר אחורי, עמדה אשר מכונה בארגנטינה "5" ועד היום נחשב מגדולי קשרי ה"5" הארגנטינאים. הוא ערך 352 הופעות במדי הקבוצה וכבש לזכותה 26 שערים. הוא זכה עם הקבוצה ב-4 אליפויות (1962, 1964\ 1965, 1969).
נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראטין ייצג את ארגנטינה בשני מונדיאלים, במונדיאל 1962 בצ'ילה בה הודחה ארגנטינה בסיבוב הראשון וכקפטן במונדיאל 1966 אשר נערך באנגליה. במונדיאל 1966 קיוותה ארגנטינה לזכות לראשונה בתולדותיה בגביע, לאורך הטורניר התלוננו הארגנטינאים על עוינות אירופאית ששיאה הגיעה במשחק רבע הגמר מול המארחת אנגליה. ראטין הורחק על ידי השופט הגרמני רודולף קרייטלן בטענה שראטין קילל אותו למרות שלא הבין ספרדית ואילו ראטין דיבר רק ספרדית ורק הצביע על סרט הקפטן שעל זרועו. ראטין סירב לרדת מהמגרש ולבסוף התרצה וירד כשהוא מלווה בשוטרים, שמועות טענו שראטין התיישב לאחר מכן על השטיח האדום מול המלכה. המשחק שהסתיים בניצחון אנגליה 0:1 היה אבן הדרך הראשונה ביריבות שבין ארגנטינה לאנגליה. ראטין שיחק במדי הנבחרת 34 פעמים וכבש שני שערים. הוא זכה עם הנבחרת בגביע האומות שנערך בברזיל ב- 1964 במסגרתו התחרתה ארגנטינה עם נבחרות ברזיל, אנגליה ופורטוגל.
קריירת אימון והחיים הפוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרישתו אימן ראטין את חימנסיה לה פלאטה משנת 1977 עד שנת 1979 ואחריה אימן את בוקה ג'וניורס בשנת 1980. בשנת 2001 נבחר ראטין לבית התחתון בקונגרס הארגנטינאי וכיהן כיושב ראש וועדת הספורט עד פרישתו בשנת 2005.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות ארגנטינה (4): 1962, 1964, 1965, 1969 (נסיונל)
- גביע ארגנטינה: 1969
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1962 | ||
|---|---|---|
|
1 רומה • 2 ראמוס דלגאדו • 3 מרסוליני • 4 סאינס • 5 סאקי • 6 פאס • 7 פקונדו • 8 פאנדו • 9 פגאני • 10 סנפיליפו • 11 בלן • 12 דומינגס • 13 רוסי • 14 מריוטי • 15 נבארו • 16 ראטין • 17 אלברכט • 18 קאפ • 19 סוסה • 20 אולניאק • 21 אבלדו • 22 גונסאלס • מאמן: לורנסו |
| |
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1966 | ||
|---|---|---|
|
1 רומה • 2 אירוסטה • 3 גאטי • 4 פרפומו • 5 וראקה • 6 קאליקס • 7 מרסוליני • 8 פריירו • 9 סימאונה • 10 ראטין • 11 פסטוריסה • 12 אלברכט • 13 לופס • 14 צ'אלדו • 15 סולארי • 16 גונסאלס • 17 סרנארי • 18 רוחאס • 19 ארטימה • 20 אונגה • 21 מאס • 22 טרביני • מאמן: לורנסו |
| |
