אנטארקטיקה הארגנטינאית

אנטארקטיקה הארגנטינאית (נפה)
Antártida Argentina

הבסיסים הארגנטינאים באנטארקטיקה (בסיסים קבועים צבועים באדום)
מדינה
חבל ארץ
בירת הנפה	בסיס אספרנצה
תאריך ייסוד	1901
שטח	1,461,597 קמ"ר
‑ שטח ואחוז מים	496,000 קמ"ר 33.94%
אוכלוסייה	‏
‑ בנפה	469 (2010)
קואורדינטות	75°00′S 49°30′W
http://www.dna.gov.ar
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

אנטארקטיקה הארגנטינאית (בספרדית: Antártida Argentina) היא חלק מאנטארקטיקה שארגנטינה טוענת לריבונות בה. היא כוללת את רוב שטח חצי האי האנטארקטי.

היסטוריה וגאוגרפיה

צורת הטריטוריה משולש שקודקודו בקוטב הדרומי ושוקיו לאורך קווי האורך 25° מערב ו-74° מערב, ודרומית לקו רוחב 60° דרום.

הטריטוריה היא חלק מפרובינציית טיירה דל פואגו (ארץ האש) של ארגנטינה.

מדינות נוספות הטוענות לריבונות על שטח זה הן צ'ילה והממלכה המאוחדת (הטריטוריה הבריטית באנטארקטיקה).

הארגנטינאי הראשון שחקר את אנטארקטיקה היה חוסה מריה סובראל בשנת 1901, אשר היה חלק מהמשלחת השוודית האנטארקטית בראשות ד"ר אוטו נורדנסיולד. בשנת 1904 הוקם בסיס ארקאדס על ידי ארגנטינה. המשלחת הראשונה מארגנטינה שהגיעה לקוטב הדרומי עשתה זאת בשנת 1965 במסגרת אורפסיון 90.

בסיסים ארגנטינאים

הבסיסים אספרנצה ומאראמביו הם הבסיסים העיקריים של ארגנטינה ביבשת, בהם מתגוררים כ-110 תושבים בעונת החורף, וכ-250 בעונת הקיץ. בבסיסים למעלה מ-70 בניינים. בסיס אורקאדאס - הבסיס הראשון שנבנה ביבשת פועל ברציפות מאז שנת 1903. הבסיס הארגנטינאי הדרומי ביותר הוא בסיס ג'נרל בלגראנו השני, בקו רוחב 77° דרום. בסיס הקיץ הדרומי ביותר הוא בסיס סורבל, 1,450 ק"מ דרומית לבלגראנו.

יישובים קבועים

• ג'נרל בלגראנו השני - מעבדה ותחנת מחקר מטאורולוגי (77°52′ דרום 34°37′ מערב) - מאז 1979- הדרומי בבסיסי ארגנטינה, באזור ארץ קואוטס
• בסיס אספרנצה - מעבדה ותחנת מחקר מטאורולוגי (63°24′ דרום 57°00′ מערב) - מאז 1952.
• בסיס קרליני - תחנת מחקר (62°14′ דרום 58°40′ מערב).
• בסיס מאראמביו - מעבדה ותחנת מחקר מטאורולוגי (64°14′ דרום 56°37′ מערב) - מאז 1969.
• בסיס אורקאדאס (60°44′ דרום 44°44′ מערב) - מאז 1903.
• בסיס סאן מרטין - מעבדה ותחנת מחקר מטאורולוגי (68°08′ דרום 67°06′ מערב) - מאז 1951.

יישובים עונתיים

• טניינטה קאמרה (1957) 62°02′ דרום 58°42′ מערב, אי המלך ג'ורג'
• בסיס דיספשון (1948) 62°52′ דרום 60°43′ מערב, האי דיספשון
• תחנת אוויר פטרל (1967) 63°28′ דרום 56°17′ מערב, האי דנדי
• פרימוורה (1977) 64°09′ דרום 60°57′ מערב, האי אלחנדריה
• מעגן מלכיור (1947 64°20′ דרום 62°59′ מערב, האי אנוורס
• אלמירנטה בראון (1951) 64°53′ דרום 62°53′ מערב, מפרץ פרדייס
• טניינטה מאטיינזו (1961) 64°58′ דרום 60°04′ מערב, נונטאק לארסן

תביעת הריבונות

ארגנטינה החלה לפעול באנטארקטיקה במחצית השנייה של המאה ה-19, וההתעניינות באזור החלה עוד קודם - במאה ה-18 - תקופה בה אוניות דיג ארגנטינאיות יצאו מנמל בואנוס איירס לאזור איי שטלנד הדרומיים בחיפוש אחר שדות דיג.

בשנת 1904 הוקם הבסיס הארגנטינאי הראשון - בסיס אורקאדאס באיי אורקני הדרומיים. ארגנטינה הייתה הראשונה שהקימה בסיס קבוע ביבשת, ובמשך 50 שנה היחידה עם בסיס קבוע, עד שבריטניה הקימה בסיס בסמוך.

יום הדגל של ארגנטינה בשנת 2006 - מוצג הטרקטור שהגיע עם המשלחת הארגנטינאית לקוטב הדרומי בשנת 1965

הטענות הארגנטינאיות לריבונות על השטח מתבססות על הסיבות הבאות:

1. חצי האי לו נטענת הריבונות מהווה מבחינה גאולוגית וגאוגרפית חלק מהרי האנדים.
2. ארגנטינה הקימה את הבסיס הקבוע הראשון באזור, ושמרה על נוכחות קבועה באזור למעלה מ-100 שנים.
3. ארגנטינה מקיימת פעולות ריבוניות בשטח כגון משלוח משלחות חילוץ, והקמת מגדלורים ועזרי ניווט.
4. ארגנטינה הקימה את שדה התעופה הראשון ביבשת בשנת 1969.
5. האדם הראשון שנולד ביבשת היה ארגנטינאי.
6. ארגנטינה שלחה יותר אנשים להתגורר ביבשת מכל מדינה אחרת.

תביעת הריבונות הארגנטינאית אינה מוכרת על ידי מדינות אחרות, וסותרת תביעות של צ'ילה ובריטניה. בהתאם לברית האנטארקטית תביעות הריבונות של כל המדינות מושעות.

אוכלוסין

בשנת 1991 התגוררו בטריטוריה 142 תושבים קבועים בהם 121 גברים, 21 נשים (מהם 19 ילדים). מרבית התושבים מתגוררים באספרנסה.

ב-7 בינואר 1978 נולד בבסיס אספרנסה בטריטוריה אמיליו מרקוס פלמה - האדם הראשון שנולד ביבשת אנטארקטיקה. מסיבה זו מוזכר פלמה בספר השיאים של גינס.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנטארקטיקה הארגנטינאית בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אנטארקטיקה הארגנטינאית
• בסיס מרמביו (Spanish/English)