אנדריי שבצ'נקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדריי שבצ'נקו
Андрій Шевченко
מידע אישי
לידה 29 בספטמבר 1976 (בן 47)
כפר דווירקיבשצ'ינה, מחוז קייב שבברית המועצות
שם מלא אנדריי מיקולאיוביץ' שבצ'נקו
גובה 1.83 מטר
עמדה חלוץ מרכזי
מועדוני נוער
19861994 דינמו קייב
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1994–1999
1999–2006
2006–2009
2008–2009
2009–2012
דינמו קייב
מילאן
צ'לסי
← מילאן
דינמו קייב
סך הכול
117 (60)
208 (127)
48 (9)
18 (0)
55 (23)
446 (219)
נבחרת לאומית כשחקן
19952012 נבחרת אוקראינה בכדורגל אוקראינה 111 (48)
קבוצות כמאמן
20162021
2021–2022
נבחרת אוקראינה בכדורגל
גנואה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אנדריי מיקולאיוביץ' שבצ'נקו (אוקראינית: Андрій Миколайович Шевченко; נולד ב־29 בספטמבר 1976) הוא מנהל ספורטיבי אוקראיני, המכהן כנשיא התאחדות הכדורגל האוקראינית מאז ינואר 2024.

בעברו היה מאמן כדורגל וכדורגלן, ששיחק בעמדת החלוץ. הוא זכה בתואר כדור הזהב לשנת 2004 ונכלל על ידי פלה ברשימת 125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם. הוא השני ברשימת המבקיעים של מילאן ומלך השערים של נבחרת אוקראינה. שבצ'נקו מונה כמאמן נבחרת אוקראינה בכדורגל ביולי 2016, לאחר כישלון הנבחרת האוקראינית ביורו 2016 ושימש כמאמן עד יולי 2021, בזמן זה הוביל את הנבחרת לרבע גמר יורו 2020.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבצ'נקו נולד בדווירקיבשינה, כפר קטן במחוז קייב. שבצ'נקו היה בן 9 בלבד כאשר התרחש אסון צ'רנוביל, וכפרו הושפע מהקרינה שנגרמה מכיוון ששכן לא הרחק מהעיר צ'רנוביל. משפחתו, כמו משפחות רבות אחרות באזור, נטשה את המקום ועברה להתגורר במקום אחר. בילדותו היה מתאגרף והתחרה בליגת הילדים, אולם הוא החליט לעזוב את התחום בגיל צעיר ולעבור לשחק כדורגל.[1] שבצ'נקו נכשל במבחן הכדרור כאשר ניסה להתקבל לבית ספר יוקרתי לכדורגל בקייב, אולם זמן מה לאחר מכן הוא צד את עינו של סקאוט של המועדון דינמו קייב כאשר הרשים בטורניר נוער מקומי, והוחתם בקבוצת הנוער. בקבוצה הפך שבצ'נקו להצלחה כבירה ונחשב לשחקנה הטוב ביותר במחלקה הצעירה. הפריצה הראשונה הגדולה שלו הייתה בטורניר איאן ראש המתקיים בוויילס לנוער עד גיל 14. הוא סיים כמלך השערים בטורניר. איאן ראש בעצמו הביא לו את נעליו שלו כפרס על הזכייה בטורניר כמלך השערים.

בגיל 17, בעונת 1992/1993 היה שבצ'נקו מלך השערים של קבוצת המילואים של דינמו קייב, עם 12 שערים, וערך באוקטובר 1994 את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת של המועדון. כבר לאחר מספר חודשים קידם אותו ולרי לובנובסקי, מאמנה ושחקנה האגדי של האלופה האוקראינית, לקבוצה הבכירה של דינמו קייב, והוא אף צורף לנבחרת האולימפית של אוקראינה.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה המקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1994/1995 קודם לקבוצת הבוגרים של דינמו קייב, ובשנים הבאות הוביל אותה להישגים חסרי תקדים והראה יכולת פנומנלית בכיבוש שערים. בשנת 1997 הגיעה דינמו קייב עד לרבע גמר ליגת האלופות. בשלב הבתים כבש שלושער במחצית הראשונה מול ברצלונה באחד המשחקים הגדולים ביותר בקריירה שלו והוביל את קייב לניצחון באצטדיונה הביתי של ברצלונה, קאמפ נואו, 0:4. ברבע הגמר פגש את יובנטוס, שהדיחה את דינמו קייב והגיעה עד לגמר, בו הפסידה לריאל מדריד. העונה העוקבת הייתה אף היא מוצלחת עבורו, כאשר 11 השערים שהבקיע סייעו לאלופת אוקראינה להעפיל עד לחצי הגמר ליגת האלופות. ברבע הגמר הדיחה הקבוצה, בעזרת שלושה שערים שלו, את ריאל מדריד. דינמו קייב עלתה לחצי הגמר, שם כבש שבצ'נקו צמד במשחק הראשון מול באיירן מינכן, במשחק אשר הסתיים בתוצאה 3-3. במשחק הגומלין ניצחה באיירן והעפילה לגמר, בו הפסידה למנצ'סטר יונייטד. בשתי העונות האלו פרץ לתודעה העולמית ביחד עם חברו להתקפה, סרהי רברוב.

שנותיו במילאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 חתם שבצ'נקו במועדון הפאר האיטלקי מילאן. עבור העברתו שילמה הקבוצה לדינמו קייב 25 מיליון דולר. את הופעת הבכורה שלו במדי הרוסונרי ערך ימים ספורים לאחר הגעתו לעיר מילאנו, במשחק הסופרקאפ האיטלקי נגד פארמה ב-29 באוגוסט 1999. הופעת הבכורה של שבצ'נקו בליגה הייתה מול לצ'ה שבוע לאחר מכן, והוא אף כבש באותו משחק שהסתיים בתיקו 2-2. הופעת הבכורה שלו במדי מילאן באירופה הייתה במשחק מול צ'לסי שנגמר ללא שערים, ובמחזור העוקב כבש שער במשחק מול גלאטסראיי בסן סירו. במילאן העביר את מיטב שנותיו ככדורגלן והגיע להישגים מרשימים, כששיאם בזכייה בתואר כדור הזהב בשנת 2004 וזכייה עם הקבוצה בליגת האלופות בשנת 2003. הוא נכנס לספרי ההיסטוריה של מילאן כאשר כבש 178 שערים ב-291 הופעות (ההופעות והשערים כוללות הופעות ליגה, גביע, ואירופה בלבד, אינו כולל סופרקאפים למיניהם), שני רק לגאנר נורדהל השוודי, שכבש 221 שערים ב-268 הופעות בין השנים 1949 ל-1956. שבצ'נקו שיחק במדי הרוסונרי במשך 7 עונות.

המעבר לצ'לסי, ההשאלה למילאן ופרישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 רכשה צ'לסי את שבצ'נקו תמורת 30 מיליון ליש"ט שהעבירה למילאן.[2] שבצ'נקו נימק את המעבר ברצונו שילדיו יגדלו בסביבה שלומדים בה אנגלית, לכן עבר להתגורר באנגליה.

עונתו הראשונה (2006/2007) בצ'לסי הייתה לא יציבה. שבצ'נקו התקשה לשחזר את יכולתו ממילאן. הוא סיים אותה עם 14 שערים בכל המסגרות. עונתו השנייה (עונת 2007/2008) בקבוצה החלה אף היא ברגל שמאל והוא מצא עצמו במשחקים רבים על הספסל. גם חילופי המאמנים בחודש ספטמבר, כאשר ז'וזה מוריניו פוטר ואת מקומו תפס המאמן הישראלי אברהם גרנט, לא הביאו עימם שינוי עבור שבצ'נקו.

מפני שלא הצליח לבסס את מעמדו בצ'לסי, הושאל שבצ'נקו למילאן באוגוסט 2008. בתום העונה במילאן ובעקבות מעברו של מאמן מילאן, קרלו אנצ'לוטי, לצ'לסי, חזר שבצ'נקו גם הוא לצ'לסי, והספיק לשחק במשחקי האימון של הקבוצה בקיץ. עם זאת, לקראת סיום חלון ההעברות הוא חזר לקבוצת נעוריו, דינמו קייב.

ביולי 2012 הודיע שבצ'נקו על פרישתו מכדורגל. בספטמבר 2013 השתתף שבצ'נקו, שהיה חובב גולף, לראשונה בטורניר גולף בעיר חארקוב שבאוקראינה. בפברואר 2016, מונה לעוזר מאמן באוקראינה.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדי נבחרת אוקראינה רשומות לזכות שבצ'נקו 101 הופעות ו-45 שערים. הוא הוביל את אוקראינה בפעם הראשונה בתולדותיה למונדיאל 2006 בגרמניה, ובמונדיאל עצמו אוקראינה הגיעה לרבע הגמר שם הפסידה 0–3 לאיטליה. הוא מלך השערים בכל הזמנים במדי נבחרת אוקראינה.

קריירת אימון וניהול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2016, מונה שבצ'נקו למשרת מאמן נבחרת אוקראינה בכדורגל, זאת לאחר הדחתה המוקדמת של הנבחרת האוקראינית בשלב הבתים של יורו 2016.[3]

ב-7 בנובמבר 2021 מונה למאמנה של גנואה מהסרייה א.[4] כבר ב-15 בינואר 2022 פוטר שבצ'נקו מתפקידו לאחר שגנואה ניצחה משחק אחד והפסיד שבעה בחודשיים בהן היה בתפקיד.[5]

בינואר 2024 נבחר לנשיא התאחדות הכדורגל האוקראינית.

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה מועדון ליגה ליגה גביע אירופה אחר סה"כ
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1994/1995 דינמו קייב ליגת העל האוקראינית 17 1 4 1 2 1 - - 23 3
1995/1996 31 16 10 6 2 2 - - 43 24
1996/1997 20 6 0 0 0 0 - - 20 6
1997/1998 23 19 8 8 10 6 - - 41 33
1998/1999 26 18 4 5 14 10 - - 44 33
1999/2000 מילאן סרייה א' 32 24 4 4 6 1 1 0 43 29
2000/2001 34 24 3 1 14 9 - - 51 34
2001/2002 29 14 3 0 6 3 - - 38 17
2002/2003 24 5 4 1 11 4 - - 39 10
2003/2004 32 24 1 0 10 4 1 0 45 29
2004/2005 29 17 0 0 10 6 1 3 40 26
2005/2006 28 19 0 0 12 9 - - 40 28
2006/2007 צ'לסי פרמייר ליג 30 4 6 3 10 3 5 4 51 14
2006/2008 17 5 1 0 5 1 2 2 25 8
2008/2009 מילאן סרייה א' 18 0 1 1 7 1 - - 26 2
2009/2010 צ'לסי פרמייר ליג 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0
2009/2010 דינמו קייב ליגת העל האוקראינית 21 7 2 0 6 1 - - 29 8
2010/2011 18 10 2 1 12 5 - - 32 16
2011/2012 16 6 1 0 5 0 - - 22 6
דינמו 172 83 26 16 51 25 - - 249 124
דינמו B - - 5 5 - - - - 5 5
מילאן 226 127 16 7 77 38 3 3 322 175
צ'לסי 48 9 7 3 15 4 7 6 77 22
סה"כ 446 219 54 31 143 67 10 9 653 326

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינמו קייב
מילאן
צ'לסי

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באתר Bleacher Report
  2. ^ באתר goal.com
  3. ^ אנדריי שבצ'נקו מונה למאמן נבחרת אוקראינה, באתר וואלה!‏, 15 ביולי 2016
  4. ^ חוזר לאיטליה: שבצ'נקו מונה למאמן גנואה, באתר ערוץ הספורט, 7 בנובמבר 2021
  5. ^ UFFICIALE: Genoa, esonerato Shevchenko. Squadra affidata temporaneamente a Konko - TUTTOmercatoWEB.com, www.tuttomercatoweb.com (באיטלקית)


נבחרת אוקראינהמונדיאל 2006

1 שובקובסקי • 2 נסמצ'ני • 3 יצנקו • 4 טימושצ'וק • 5 יזרסקי • 6 רוסול • 7 שבצ'נקו • 8 שלאייב • 9 גוסב • 10 וורונין • 11 רברוב • 12 פיאטוב • 13 צ'יהרינסקי • 14 גוסין • 15 מילבסקי • 16 וורוביי • 17 ואשצ'וק • 18 נזרנקו • 19 קליניצ'נקו • 20 בייליק • 21 רוטאן • 22 סבידרסקי • 23 שוסט • מאמן: בלוחין

אוקראינהאוקראינה
נבחרת אוקראינהיורו 2012

1 קובל • 2 סלין • 3 חאצ'רידי • 4 טימושצ'וק • 5 קוצ'ר • 6 הרמש • 7 שבצ'נקו • 8 אלייב • 9 גוסב • 10 וורונין • 11 ירמולנקו • 12 פיאטוב • 13 שבצ'וק • 14 רוטאן • 15 מילבסקי • 16 סלזניוב • 17 מיכאליק • 18 נזרנקו • 19 קונופליאנקה • 20 רקיצקי • 21 בוטקו • 22 דביץ' • 23 גוריאינוב • מאמן: בלוחין

אוקראינהאוקראינה
נבחרת אוקראינהיורו 2020

1 בוצ'אן • 2 סובול • 3 סודאקוב • 4 קריבצוב • 5 סידורצ'וק • 6 סטפננקו • 7 ירמולנקו • 8 מלינובסקי • 9 יארמצ'וק • 10 שפרנקו • 11 מרלוס • 12 פיאטוב • 13 זבארני • 14 מקרנקו • 15 ציהנקוב • 16 מיקולנקו • 17 זינצ'נקו • 18 בזוס • 19 בסדין • 20 זובקוב • 21 קרוואייב • 22 מטוויינקו • 23 טרובין • 24 טימצ'יק • 25 פופוב • 26 דובביק • מאמן: שבצ'נקו

אוקראינהאוקראינה


הקודם:
סרהי רברוב
כדורגלן השנה באוקראינה
1997
הבא:
סרהי רברוב
הקודם:
סרהי רברוב
מלך השערים של ליגת העל האוקראינית
1999
הבא:
מקסים שצקיך