אנדוקרינולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אֶנְדּוֹקְרִינוֹלוֹגְיָהאנגלית: Endocrinology) היא תחום בביולוגיה וברפואה העוסק בחקר ההורמונים, היווצרותם, הרכבם ופעולתם. המדע עוסק בחקר המבנה והפעולה של מערכת הבלוטות ההורמונליות בגוף האדם וההורמונים המופרשים על ידה.

גיזרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של תחום מחקרי זה נגזר מיוונית: endokrinologia - ενδοκρινολογία. השם מורכב מהצירוף endo) ενδο), בתוך + krinein) κρίνειν), להפריש + logos) λόγος), מדע. משמעותה של המילה endocrine באנגלית היא "הפרשה פנימית" (לתוך נוזלי הגוף הפנימיים, בניגוד ל"אקסוקריני", שהיא הפרשה אל מחוץ לגוף, כמו במקרה של בלוטות זיעה ומערכת השתן).

אנדוקרינולוגיה והורמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדוקרינולוגיה היא התחום הרפואי שעוסק בהורמונים ובבלוטות המפרישות הורמונים בגופנו. הורמון הוא חומר שאותו מפרישה בלוטה אל זרם הדם והוא משפיע על פעילותם של איברים שונים בגוף. בגופנו כמה בלוטות שמפרישות הורמונים:

  • בלוטת התריס - שממוקמת בחלקו הקדמי של בסיס הצוואר ומפרישה את ההורמון תירוקסין.
  • האדרנל - בלוטה שנמצאת בחלק העליון של הכליה ולכן מכונה בעברית בלוטת יותרת הכליה. היא מפרישה כמה הורמונים שונים.
  • בלוטת יותרת המוח - שממוקמת בחלק התחתון של המוח ומפרישה הורמונים רבים ושונים.
  • הלבלב - שמפריש בעיקר אינסולין וגלוקגון - הורמונים שאחראים לוויסות רמת הסוכר בדם.
  • השחלות והאשכים: נוסף על תפקידם המרכזי - לשמש איברי רבייה (הם מכילים את הביציות ואת תאי הזרע) - הם גם בלוטות שמפרישות הורמונים שונים.

כאשר מתעורר חשד לבעיה רפואית בתחום הזה מופנה המטופל לרופא מומחה לאנדוקרינולוגיה. הבעיה האנדוקרינית השכיחה ביותר היא מחלת הסוכרת. הבעיות האנדוקריניות הן לרוב כרוניות ודורשות מעקב רפואי ארוך טווח - בדרך כלל לכל החיים.

הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, אנדוקרינולוגיה היא תת-מקצוע של רפואה פנימית או של רפואת ילדים. ההכשרה[1] הנדרשת לאנדוקרינולוג היא לימודי רפואה, שנת סטאז', ארבע שנות התמחות ברפואה פנימית או ברפואת ילדים ועוד כשנתיים של תת-התמחות באנדוקרינולוגיה. בשלב זה מרבית האנדוקרינולוגים ימשיכו להתמקצע בתת-מקצוע של אנדוקרינולוגיה למשך מספר שנים נוספות.

הבלוטות האנדוקרינולגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבלוטות האנדוקרינולוגיות מתאפיינות בגודלן ומשקלן הקטן וממוקמות בחלקים שונים של הגוף. בלוטות אלו מפרישות הורמונים בעלי השפעות על החיים של כל החלקים והתאים של הגוף. אם כמות הורמונים אלה עלתה או ירדה מעבר לרמה הנדרשת אז קורים שינויים קריטיים שיכולים לגרום למוות עם הזמן. הבלוטות האנדוקרנולוגיות מגיבות לצרכיו של גוף האדם באמצעות השפעה איטית של גורמים רבים: הורמונליים, פסיכולוגיים ורגשיים או על ידי מחלות כרוניות ועוד. הורמונים מסווגים מבחינה כימית לשלוש קטגוריות: פפטידים, סטרואידים, ואמינים ומבחינה תפקודית מסווגים לשתי קטגוריות:

  1. הורמונים המעוררים את הבלוטה כדי ליצור הורמונים אחרים.
  2. הורמונים המשפיעים על רקמות הבלוטות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה של ההורמונים שנמצאו בבלוטות האנדוקריניות במערכת העיכול

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההכשרה והדרישות לכך שונות ואינן קבועות, אלא תלויות בגוף המכשיר ודרישותיו
ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.