אנגיופלסטיה

אנגיופלסטיה

קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D017130

צנתר בלון

אנגיופלסטיה (בעברית: עיצוב כלי דם; באנגלית: Angioplasty) הוא הליך רפואי להרחבת כלי דם מוצרים או חסומים, בדרך כלל בשל טרשת עורקים. בהליך המבוצע על ידי רופא, מוחדר דרך עורק גדול (עורק המפשעה, הרגל, או האמה) צנתר שבקצהו בלון, לעבר כלי הדם הפגוע. כשהרופא מגיע לאזור החסימה הוא מנפח את הבלון, ופותח מעבר לזרימת דם טובה יותר. מאחר שההרחבה אינה מחזיקה זמן רב מעמד, ניתן להשתיל באזור תומכן (stent).

מקור המילה ביוונית. המילה ἀγγεῖον angīon, שמשמעותה 'חלל'/'כלי' (בגוף האדם), והמילה πλάσσω plasso, שמשמעותה 'תבנית','צורה'. המושג "אנגיופלסטיה" כולל תחתיו סוגים שונים של הליכים רפואיים בכלי דם, המבוצעים בדרך כלל בשיטה של פולשנות מזערית.

שימושים

אנגיופלסטיה בעורקים הכליליים

שימוש בהליך אנגיופלסטי נהוג במקרי היצרות או חסימת עורקים בשריר הלב, הקרואים עורקים כליליים. היצרות מסוג זה מתרחשת בעקבות שקיעת משקעי כולסטרול ופלאק טרשתי, וגורמת לפגיעה באספקת דם לשריר הלב. ההליך מבוצע לרוב על ידי רופא קרדיולוג.

אנגיופלסטיה בעורק התרדמני

טיפול אנגיופלסטי עורק תרדמני הקרוי גם עורק הראש ניתן לחולים שבסיכון גבוה לשבץ מוחי.

אנגיופלסטיה פריפריאלית

אנגיופלסטיה פריפריאלית מתייחסת לטיפול תוך שימוש בצנתר בלון מחוץ למערכת הדם הכלילית. לרוב הטיפול מתבצע להרחבת כלי דם באזור הגפיים או הבטן, למשל אנגיופלסטיה לעורק הכליה. היצרות של עורק הכליה עלולה לגרום לעליית לחץ הדם, או לפגיעה בפעילות התקינה של הכליה.

טכניקה

ההליך מבוצע על ידי רופא מצנתר. תחילת ההליך הוא החדרת צנתר, בגדלים שונים, לתוך אחד העורקים הגדולים הקרובים לעור (לרוב בגפיים או במפשעה). ההליך מלווה בשיקוף רנטגן, באמצעותו הרופא מסוגל לעקוב אחר התקדמות הצנתר בכלי הדם, וכן על מנת לאמוד את מידת החסימה או ההיצרות. כאשר הרופא נתקל בחסימה, הוא מעביר תיל דקיק שבקצהו בלון, דרך החסימה. בעת ניפוח הבלון נדחק המשקע הטרשתי, ומתאפשרת זרימת דם טובה יותר. כדי שההרחבה תחזיק זמן רב מעמד, נהוג להשתיל במקום תומכן (סטנט). בעשור השני של המאה ה-21 קיימים סוגים שונים של תומכנים, המותאמים למצבים שונים של עורקים ומחלות רקע שונות (כגון חולים סכרתיים). כמו כן, צנתרים מסוימים מסוגלים לשאוב קרישי דם, במקרה שנוצרים כאלה.

החלמה

אחרי הליך אנגיופלסטי, המטופלים נשארים להשגחה במשך יממה אחת לפחות בבית החולים, אך למחרת לרוב הם משתחררים. לאחר ההליך, המטופלים נבדקים שהם אינם סובלים מדימום או נפיחות, וכמו כן יש ניטור אחר לחץ הדם והדופק שלהם. המטופלים מקבלים תרופות שונות נגד הרגעה והגנה על העורקים נגד עיוותים. המטופלים לרוב מסוגלים ללכת לאחר מספר שעות, לחזור לשגרה לאחר כשבוע. על המטופלים להימנע מפעילות ספורטיבית מאומצת והרמת משאות כבדים למספר שבועות לאחר ההליך. המועד בו ניתן לחזור לפעילות גופנית ועבודה סדירה נקבע על ידי הצוות הרפואי, בהתאם למצבו הרפואי של כל מטופל.

סיכונים וסיבוכים אפשריים

הליך אנגיופלסטי הוא הליך בעל אופי של פולשנות מזערית אולם, הוא פרוצדורה כירורגית, ועל כן ישנם מספר סיבוכים אפשריים.

• דימום או חוסר סגירה ל העורק באזור ההרחבה.
• סיבוכים שעלולים להיגרם עקב רגישות או אלרגיה. לרוב, נגרם בעקבות רגישות לחומר הניגוד של הרנטגן, המכיל יוד.
• זיהום בעקבות החדרת הצנתר.
• היווצרות של קריש דם כתוצאה מהשתלת התומכן.
• הפרעות בקצב הלב, העשויות לגרום להתקף לב במהלך ההליך.
• שבץ מוחי העלול להיגרם מדילול הדם במהלך הצנתור, או תסחיף שהשתחרר במהלכו.
• מוות בעקבות תגובה בלתי נשלטת של העורק, או החמרה של מחלה לא ידועה.

ראו גם

• קרדיולוגיה
• צנתר
• טרשת עורקים
• מחלות לב
• שבץ מוחי
• קריש דם
• כלי דם

לקריאה נוספת

• Boden W. E., O'Rourke R. A.; et al. (2007). "Optimal medical therapy with or without PCI for stable coronary disease". N Engl J Med 356

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנגיופלסטיה בוויקישיתוף

• אתר כללית - צנתור לב טיפולי
• אתר קהילת האנגיופלסטיה העולמית (אנגלית)
• קרדיולוגיה מתוך אתר בית החולים "הר סיני" (באנגלית)
• המוסד ללב ריאה ודם, משרד הבריאות של ארצות הברית של אמריקה (אנגלית)
• אתר של ה-BBC עם הסבר וסרט על אנגיופלסטיה (אנגלית)
• אתר שיבא מרכז רפואי אקדמי - מרכז הלב ע"ש אולגה ולב לבייב
• topic/percutaneous-transluminal-coronary-angioplasty, topic/balloon-angioplasty אנגיופלסטיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.