אמצעים לפיזור הפגנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוחמי יחידת ספיר של משמר הגבול, המתמחה בפיזור הפגנות ומהומות, בציוד מלא הכולל מדים, אלות, מגני פלסטיק קשיח, קסדות, פרשי משטרה ומכת"ז.

אמצעים לפיזור הפגנותישראל הם נקראים בראשי תיבות אלפ"ה) הם שורה של אמצעים שנחשבים לבלתי קטלניים או פחות קטלניים (נשק אל-הרג) המיועדים לפיזור הפגנות, הפרות סדר אלימות ומהומות, ללא גרימת אבדות והרוגים בקרב המפגינים או המתפרעים. עם זאת, שימוש בנשק שנחשב ל"אל-הרג", כגון קליעים מצופי גומי או כדורי ספוג, כבר גרם למותם של מפגינים.

אמצעים לפיזור הפגנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוטרי CRS צרפתיים ערוכים לפיזור הפגנה. השוטרים לובשים ביגוד מגן.
שוטרים איסלנדים ערוכים לפיזור הפגנה לבושים בבגדי מגן, קסדות ונושאים מגני פלסטיק
מכת"ז של משטרת ישראל

אמצעים קלאסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמצעים ה"קלאסיים" לפיזור הפגנות הם:

  • אלות – השוטרים מטפלים בעזרתן במפגינים, וכן משתמשים בהן להכות מתפרעים.
  • מגיני משטרה – מגינים מחומרים פלסטיים שקופים הנועדו להגן על השוטרים מפני יידוי אבנים וכן לאפשר לשוטרים ליצור מחסום אנושי בפני המפגינים על ידי הצמדת המגינים זה לזה.
  • פרשי משטרה – שוטרים רכובים על סוסים, מצוידים באלות ומגינים. הפרשים יכולים ליצור מחסומים ניידים, מקנים עמדת שליטה לפרש ומאפשרים שליטה בהתקהלויות ומרתיעים את המפגינים.
  • רימוני גז מדמיע – רימונים המפיצים גז מדמיע שגורם לעיני המפגינים לדמוע באופן בלתי-נשלט ולתחושת צריבה חזקה. חלק מהרימונים נזרקים ביד וחלק נורים באמצעות מטול רימונים. החסרון ברימונים אלה הוא שהמפגינים יכולים לתפוס את הרימון ולידות אותו בחזרה אל עבר המשטרה.
  • רימון הלם – רימון המשמיע קול נפץ חזק המלווה באפקט סינוור ובעיקרון אינו קטלני, אך אם הוא פוגע קרוב לבני אדם, עלול לפצוע.
  • חצצית – מתקן המורכב על גבי כלי רכב ומיידה חצץ במתפרעים. הומצאה בישראל, נעשה בה שימוש באינתיפאדה הראשונה ואחר כך יצאה משימוש.
  • מערכת סגריר-אבא - מערכת מוטסת על גבי מסוק אנפה (בל-212) שעשתה שימוש בהפלת אבני חצץ קטנות מאד על מתפרעים. הומצאה בישראל, נעשה בה שימוש באינתיפאדה הראשונה ואחר כך יצאה משימוש.
  • מכת"ז או מפזר מים – כלי רכב בעל צינור המפזר מים בלחץ גבוה על המפגינים ובכך מפזר אותם. ישנם כלי רכב ייעודיים כאלה אך במקרי הצורך אפשר לאלתר ולהשתמש גם בכבאיות (כלי רכב של מכבי האש שנועדו לכיבוי שרפות).

אמצעים טכנולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות פותחו מערכות טכנולוגיות לפיזור הפגנות:

  • מערכת "צעקה" – נשק אשר משתמש בעוצמות קול ויכול לגרום לתחושת אי-נעימות או לנזק. פועל על מרכז שיווי המשקל שבאוזן באמצעות גלי קול וגורם לחוסר שיווי משקל, בחילות ואף הקאות. מערכת זו משמיעה צלילים חדים וגבוהים, אשר אינם משפיעים על אנשים בשנות השלושים המאוחרות ומעלה (אשר כבר לא מסוגלים לקלוט צלילים בטווחים אלה), ולצעירים היא גורמת לכאבים בלתי נסבלים.

אמצעי ירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהפגנות ובמהומות אלימות נעשה שימוש גם בירי אל עבר המפגינים של תחמושת פחות-מקטלנית, כגון:

  • כדורי גומי – כדורי מתכת המצופים בגומי, הנורים ממתקן דמוי שרוול המותקן על הרובה האישי, שמטרתם לנטרל מתפרעים אלימים על ידי גרימת פציעות כואבות אך לא קטלניות. בפועל, מתחת לטווח של 40 מטר כדורי הגומי יכולים להיות קטלניים.
  • כדורי חול – זהו קליע עשוי חול בקליבר 5.56 מ"מ שניתן לירות מכל רובה. פגיעת הקליע כואבת יותר מכדורי גומי, אך מסוכנת פחות. אמצעי זה נמצא בשימוש שירות בתי הסוהר ולאחרונה נכנס לשירות גם בצה"ל[3].
  • כדורי מלח – זהו קליע העשוי מלח שבמגע עם דם גורם לכאבים עזים, אך לא הורג. אמצעי בשימוש המשטרה והשב"ס[4].
  • כדורי ספוג – כדורים שמצופים בספוג או חומר מרכך דומה. נעשה בו שימוש על ידי המשטרה בהפגנות בתוך שטחי ישראל, בהם אסור השימוש בכדורי גומי[5].
  • רוגר – מכלול של נשק היורה כדורי 0.22 (טו-טו) המוכנס במקום מכלול הנשק האישי. באמצעותו יורים כדורי 0.22 אינץ' (5.59 מ"מ). כדורים אלה הם בקוטר דומה לתחמושת חיה אך בעלי כמות פחותה של אבק שרפה ולכן עוצמתם נמוכה משמעותית. נורה לטווחים של 100 מטר על ידי קלעים וגורם לפציעה. השם "רוגר" לאמצעי זה הוא על שם רובה הרוגר 10/22 בקליבר 0.22 אינץ' ששימש במקור לתפקיד זה.
  • רוגר SR-22רובה רוגר חצי-אוטומטי עם מעצה מודרני.

ירי צלפים ואש חיה נעשה כמוצא אחרון לפיזור הפגנה אלימה, כאשר יש סכנת חיים לשוטרים בשטח או לאזרחים חפים מפשע בסביבה.

כלי רכב לפיזור הפגנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוויס טקטיקה

טקטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסתערות אלות (אנ')טקטיקה בה השוטרים או הלוחמים מסתערים על הקהל באופן מתואם עם אלותיהם ולעיתים גם עם מגני משטרה. הם רצים לעבר הקהל ומכים באנשים עם אלותיהם, ומשתמשים במגני מהומות כדי לדחוף את הקהל ממקומו. הסתערות אלות נועדה לגרום לכאב או לעורר פחד מכאב, מתוך כוונה שהקהל יאלץ להתרחק מהמקום, תוך פיזור הציבור הצפוף.
  • חוליית חטיפות (אנ') – טקטיקה בה יחידה של לוחמים או שוטרים ממוגנים עטים קדימה במהירות (לעיתים תוך שימוש במבנה "טריז מעופף" (אנ')) ופורצים את חזית ההמון כדי לשלוף אדם אחד או יותר למטרת מעצר, כגון מנהיג או נואם מסית. חוליית חטיפות לעיתים מופעלת בידי שוטרים סמויים בבגדים אזרחיים המופעלים מתוך הקהל או כעוברי אורח.
  • קטלינג – טקטיקה בה קבוצה גדולה של שוטרים יוצרים חבל או שרשרת אנושית ומכתרים ומצופפים את ההמון למתחם מוגבל ולא מאפשרים כניסה או יציאה מהמתחם לשעות ארוכות, במטרה "לשעמם" את ההמון מפעילות אלימה.
  • הסתערות פרשים – העוצמה והגובה שמציע הסוס בשילוב אימונים מיוחדים מאפשרים למשטרה הרכובה לחדור בצורה בטוחה יותר אל הקהל.
  • דה-מורליזציה – טקטיקה בה אנשי יחידה לפיזור הפגנות עומדים כשפניהם מול הקהל, ומתחילים לצעוד באטיות בקו המקביל לחזית ההתפרעות, משתרעים לשני קצותיו, כשהם צועדים באופן רועש ומכים במגניהם עם אלותיהם, כדי לעורר פחד ולהשפיע פסיכולוגיות על ההמון.
  • אבטחה היקפית – התקנת ביצורים, גדרות או שימוש בחסמים טבעיים או מלאכותיים כגון תעלות, גשרים, הרים, או סוללות על מנת לשלוט על מיקומו ותנועתו של קהל.

הפגנות אחדות שבהן השתמשו באלפ"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]