אמציה אטלס

אמציה אטלס
	אין תמונה חופשית
לידה	1945 (בן 79 בערך); פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
	סגן מפקד יחידה 88 - דב לבן; מפקד חטיבה 645;
פעולות ומבצעים
	מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון
תפקידים אזרחיים
	עו"ד

אמציה אטלס (נולד ב-1945), הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף-משנה, שכיהן כמפקד חטיבה 645, חטיבת שריון במילואים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמציה אטלס נולד בישראל. עם התגייסותו לצה"ל בשנת 1963 התגייס לחיל השריון, בהמשך עבר קורס קצינים ושימש בשורת תפקידי פיקוד בחיל השריון.

במלחמת ששת הימים היה סמ"פ בגדוד 46 בחטיבה 401. ב-5 ביוני 1967, הפלוגה שהייתה הפלוגה היחידה בצה"ל עם טנקי פטון M48A3 עם מנוע דיזל ותותח 105 מ"מ, הובילה את החטיבה ופרצה את מערכי המצרים, תוך שהיא משמידה פלוגת טנקי סטלין כבדים. על מעשה זה קיבל אטלס תעודת הערכה מאלוף ישראל טל^[1].

במלחמת יום כיפור היה אטלס סגן מפקד יחידה 88 - דב לבן, שלחמה תחת פיקוד חטיבה 14 בקרבות בגדה המערבית של תעלת סואץ.

במלחמת לבנון הראשונה פיקד על חטיבה 645, חטיבת שריון במילואים, בין היתר בסיוע לחילוץ הכוחות שהסתבכו בקרב סולטאן יעקוב^[2].

ב-1985 עם שחרורו מצה"ל, פתח אטלס משרד עו"ד בתל אביב.