אמנה (ארגון)

תנועת ההתיישבות אמנה
מדינה	ישראל
משרד ראשי	ירושלים
מייסדים	גוש אמונים
מזכיר כללי	זאב חבר ("זמביש")
תקופת הפעילות	1976–הווה (כ־48 שנים)
	amana.co.il

בית מגורים טיפוסי של חברת אמנה, בנווה צוף, 2008

אמנה היא תנועת ההתיישבות של "גוש אמונים". נוסדה בשנת 1979, במטרה ליישב את שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה (יש"ע), הגולן, הגליל והנגב. התנועה פועלת בעיקר להקמת התנחלויות חדשות ולפיתוח התנחלויות קיימות. מזכ"ל הארגון מאז 1989 הוא זאב חבר ("זמביש").

אמנה עוסקת ביזמות בנייה ביהודה ושומרון, באמצעות חברת הבת "בנייני בר אמנה חברה לבנין ופיתוח בע"מ". פעילותה כוללת גם עידוד קליטת מתיישבים שם, תכנון והקמת יישובים חדשים וסיוע לרשויות המקומיות.

חברה בת נוספת של אמנה היא "אל-ווטן" (המולדת), העוסקת בגאולת קרקעות ביהודה ושומרון.

לרגל 50 שנה למלחמת ששת הימים, פרסם הארגון את חזונו בדבר יישוב מיליון יהודים ביהודה ושומרון^[1]^[^{דרוש מקור]}.

אמנה בונה גם ברמת הגולן^[2], עוטף עזה^[3] ואצבע הגליל.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת יישובים – הכנת תוכניות התיישבות ודאגה להגשמתם על פי התנאים הפוליטיים. אמנה הייתה מעורבת גם בהקמת מאחזים.
הקמת גרעיני התיישבות – אמנה מגבשת אותם חברתית וארגונית ומלווה אותם בעלייה ליישוב החל מגיבוש המבנה המשפטי-הארגוני של הגרעין, דרך בחירת מיקום פיזי להתיישבות וכלה קידום מול גורמי הממשל וקובעי מדיניות.
ליווי היישובים – עד להכשרת היישובים החדשים לניהול עצמי מלווה אמנה את היישובים, תוך סיוע בקשרים עם הגורמים השונים ובפיתוח חיים חברתיים, ארגוניים וכלכליים.
הפניית אנשים להתיישבות והגברת המודעות הציבורית לחשיבות ההתיישבות ביש"ע על ידי הסברה, פרסום ושיווק.

מזכ"לי אמנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת כהונה	שם
1979–1981	אורי אליצור
1981–1984	אורי אריאל
1984–1987	אורי אליצור
1987–1988	אורי אריאל
1988–1988	מוני בן-ארי
1988–1989	אורי אריאל
1989–	זאב חבר (זמביש)

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוהל כספי תמיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות עתירה של שלום עכשיו^[4], שטענה כי כי רשויות מקומיות ביהודה ושומרון העבירו כספים ל"אמנה" שלא כדין, החליטה בסוף 2019 נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, כי בשנת 2020 לא יועברו תמיכות ל"אמנה" ללא אישור בית המשפט^[5] אולם ב-18 ביולי 2021 דחה בג"ץ בדעת הרוב את העתירה והתיר לאמנה לקבל תמיכות מרשויות ביהודה ושומרון משום שהיא עונה להגדרה "מוסד ציבורי". בנוסף הסכים ההרכב כולו כי עידוד ההתיישבות ביהודה ושומרון היא מטרה לגיטימית לקבלת תמיכות^[6].