אמנה בדבר תמרורים ואותות בדרכים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האמנה בדבר תמרורים ואותות בדרכים (נקראת גם אמנת וינה בנושא תמרורים וסימני דרך, (באנגלית: Vienna Convention on Road Signs and Signals) היא אמנה בינלאומית בעניין תימרור ורימזור אשר נחתמה בווינה, בירת אוסטריה, בשנת 1968. האמנה נועדה להגביר את הבטיחות בדרכים באמצעות ניסוח תקנים בינלאומיים אחידים.

האמנה התקבלה בוועידת האו"ם, לאחר שאומצה על ידי המועצה הכלכלית-חברתית של האומות המאוחדות בוועידה שנערכה בתאריכים 78 בנובמבר 1968. האמנה נכנסה לתוקפה מקץ עשר שנים, ב-6 ביוני 1978, היא מתבססת על החלטות קודמות מ-1931 ומ-1949, ובשנת 2003 התקבלו לה תיקונים.

ארצות הברית אינה צד לאמנה ובמדינותיה מוצבים תמרורים השונים משמעותית מתקני הוועדה. רוסיה התאימה את מערכת התמרורים שלה לדרישות האמנה בשנת 2006. בעקבותיה הלכו מספר מדינות נוספות במרחב הפוסט-סובייטי למשל אזרבייג'ן.

במדינת ישראל, מרבית התמרורים דומים לתקנים אלה, אך יש יוצאי דופן בולטים כמו תמרור ה"עצור" הישראלי המכיל איור של יד.

טבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם ישראל ועדת וינה
תקן אירופאי
ארצות הברית
עצור!
תן זכות קדימה
אין כניסה
אין פניה ימינה
אין מעבר להולכי רגל
אין מעבר לרוכבי אופניים
אין חניה
הגבלת מהירות
דוכן מכס
זהירות מפולת
סכנת החלקה
ירידה תלולה
הצרות בכביש
פניה חדה שמאלה
פניה שמאלה ומיד ימינה
צומת הסתעפות ימינה
צומת הסתעפות שמאלה ולאחר מכן ימינה
דרך מפותלת
חיות חוצות
רכב חקלאי חוצה
הולכי רגל בקרבת מקום
תנועת אופניים
מעגל תנועה
עבודות בדרך
שביל לאופניים
דרך מהירה
חניה לכלי רכב
חניה לרכב של נכה
x
x
מספרה של דרך

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]