אמי רוסום
 | |
| רוסום, 2010 | |
| לידה |
12 בספטמבר 1986 (בת 37) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה |
Emmanuelle Grey Rossum |
| סוגה מועדפת |
מוזיקת פופ |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1993 |
| עיסוק | שחקנית, זמרת-יוצרת |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Samantha Esmail |
| מספר צאצאים |
2 |
| http://www.emmyrossum.com/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
עמנואל גריי "אמי" רוסום (באנגלית: Emmanuelle Grey "Emmy" Rossum; נולדה ב-12 בספטמבר 1986) היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה וזמרת-יוצרת אמריקאית-יהודייה. היא ידועה בעיקר בזכות כיכובה בסרט האסונות "היום שאחרי מחר", בתור כריסטינה בסרטו של ג'ואל שומאכר "פנטום האופרה", בתור בולמה בעיבוד לסרט הלייב-אקשן ההוליוודי "דרגון בול: אבולוציה" (אנ'), ובתור פיונה גאלגר בסדרת הדרמה-הקומית "חסרי בושה".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוסום נולדה, גדלה והתנחכה בניו יורק, ניו יורק שבארצות הברית. בת יחידה לאב נוצרי-פרוטסטנטי ממוצא אנגלי והולנדי שעסק בבנקאות,[1] ולאם יהודייה ממוצא אשכנזי ורוסי,[1] שגידלה אותה לבדה ועסקה כצלמת חברות מקצועיות. הוריה נפרדו כשאמה הייתה בהריון עמה. רוסום מגדירה עצמה גם כיהודייה, וסיפרה כי אמה אף הטמיעה בה את השקפות העולם לשוויון וצדק, בזכות כך. נקראת על שם סבה של אמה, עמנואל (Emanuel), אם כי באחת משתי הגרסאות הנשיות השכיחות של השם (נהגה גם כ"עמנואל") - Emmanuelle.[1]
כשהייתה בת 7 מנהל המקהלה בבית ספרה גילה שיש לה הנגנה (אינטונציה) מושלמת, שהובילה למבחן בד באופרה המטרופוליטנית היוקרתית שבמרכז לינקולן. כאשר שרה "יום הולדת שמח" ב-12 סולמות שונים[2] היא התקבלה על ידי המנהלת הלנה דוריה כחברה במקהלת הילדים של האופרה.[3] במהלך מסלול חניכה של 5 שנים, רוסום שרה במקהלה שליוותה זמרי אופרה גדולים כמו פלאסידו דומינגו ולוצ'יאנו פאבארוטי. עבור 5 דולר ללילה, רוסום שרה ב-5 שפות שונות ב-20 אופרות שונות דוגמת לה בוהם, טורנדוט, מצגת בקרנגי הול של The Damnation of Faust וחלום ליל קיץ.[4] היא הודרכה בין השאר על ידי פרנקו זפירלי באופרה כרמן. בגיל 12 רוסום החלה להתעניין במשחק, דבר שהוביל לכך שהשיגה סוכן בצעירותה ונבחנה באודישנים רבים.
רוסום התחנכה בבית ספר ספנס שבמנהטן,[5] זהו בית ספר פרטי לבנות-בלבד, אך ממנו נשרה בטרם עת לאחר מספר שנים.[5] היא קיבלה את תעודת גמר בית הספר התיכון שלה בגיל 15, דרך קורסים מורחבים אונליין שניתן לקבל מהתוכנית לצעירים מחוננים באוניברסיטת סטנפורד. לאחר מכן למדה באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, שם למדה תולדות האמנות, צרפתית ופילוסופיה, והיא בוגרת שנת 2008.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1997 ערכה רוסום בכורה טלוויזיונית בהופעת אורח בסדרה "חוק וסדר" כאליסון מרטין. בעקבותיו קיבלה תפקיד חוזר באופרת הסבון "As the World Turns" בתור אביגיל ויליאמס המקורית בשנת 1999. בהמשך הופיעה בעוד מספר תפקידים קטנים ב-2 סרטים ומיני-סדרות. רוסום הועמדה לפרס האמן הצעיר ב-1999 עבור משחקה בסרט הטלוויזיה "גאון". בעקבות מועמדות זו קיבלה את התפקיד של אודרי הפבורן הצעירה בסרט הטלוויזיה The Audrey Hepburn Story של רשת ABC בשנת 2000.
בשנת 2000 ערכה רוסום הופעת בכורה קולנועית, בסרט "תופס השירים" ("Songcatcher") בו היא שיחקה את היתומה האפאלצ'יאנית דלאדיס סלוקומב. הסרט, שהוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים סאנדנס, זכה בפרס מיוחד מטעם חבר השופטים על הופעה יוצאת מן הכלל של אנסמבל השחקנים. על הופעתה הייתה רוסום מועמדת לפרס הרוח העצמאית עבור הופעת הבכורה הטובה ביותר. בנוסף, שרה רוסום דואט עם דולי פרטון בפסקול הסרט.
בסרט נולה (2003) שיחקה רוסום את הדמות הראשית, כותבת שירים שאפתנית בשם נולה. בסרט הגדול הראשון שלה, "מיסטיק ריבר" של הבמאי קלינט איסטווד, רוסום כיכבה כקייטי מרקום, בתם מרת-הגורל של בעל עסק קטן בשם ג'ימי מרקום שגולם על ידי שון פן. בתור קייטי, המבקרים שיבחו את רוסום ואמרו שהיא "הקרינה הילה של תמימות, שגרמה למותה הטרגי של דמותה להיות נזכר ושובר לב."[6] ב-2004 כיכבה בסרט האסונות "היום שאחרי מחר", לצד השחקנים ג'ייק ג'ינלהול ודניס קווייד.
"פנטום האופרה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי צילומי הסרט "היום שאחרי מחר" חזרה רוסום לניו יורק, שם נבחנה, באיפור ותלבושת מלאים, לתפקיד הנחשק של כריסטין דאה בגרסה הקולנועית למחזמר המצליח של אנדרו לויד ובר, "פנטום האופרה" שיצא לאקרנים ב-2004. רוסום הייתה האחרונה להיבחן וכמעט החמיצה את הבחינה בגלל מחויבות משפחתית.[7] רוסום, שהייתה אז בת 16, נבחנה אישית בפני ובר בביתו בניו יורק, והופתעה לשמוע שהועדפה על פני שחקניות ותיקות וידועות יותר. יופיה השברירי, קולה העדין וכישורי המשחק שלה הוכיחו את יכולתה לשחק את זמרת האופרה הצעירה שנהפכה למושא אהבתם של הפנטום (בגילומו של השחקן הסקוטי ג'רארד באטלר) וראול הוויקונט דה שאני (בגילומו של זמר ברודוויי, פטריק וילסון). על תפקיד ב"פנטום האופרה" ככריסטין הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית "שחקנית הקומדיה/מחזמר הטובה ביותר", אך רוסום לא-זכתה בו.
כדי להתכונן לתפקיד כריסטין דאה, רקדנית בלט שהפכה לזמרת אופרה מצליחה, לקחה רוסום שיעורי בלט במשך מספר חודשים ולקחה שיעורי פיתוח קול מאחר שלא שרה מאז שעזבה את מקהלת האופרה המטרופוליטנית. בגישתה למשחק, רוסום טוענת שהיא שואבת הרבה מניסיונה האישי וחוויות שחוותה. על כן היא ביקרה באתרים שונים בפריז כדי להעלות "זכרונות עבר" שיעניקו להופעתה איכות רגשית מציאותית; היא עמדה על הגג של האופרה גרנייה, שם כריסטין וראול שרים "All I Ask of You"; היא ביקרה באגם התת-קרקעי שמתחת לאופרה; היא למדה את ציורי הבלרינות של אדגר דגה במוזיאון דורסיי כדי להטמיע את תנוחת הרקדניות; היא אף נכחה בסיאנס ב"אגודה הרוחנית של בריטניה הגדולה", שם מדיום סיפרה לה על סבתה המנוחה. יתרה מכך, רוסום, שלא ראתה את הגרסה הבימתית של המחזמר לפני צילומי הסרט, קיבלה הוראה מוובר והבמאי האמריקאי-יהודי ג'ואל שומאכר לא לצפות בו עד אחרי צילומי הסרט, כדי להעניק פרשנות אישית ולא מושפעת לדמות.
הסרט התקבל בביקורות מעורבות, אך הייתה הסכמה רחבה שהסרט היה מרהיב במראהו, אך חסרו לו עומק רגשי ומתח משכנעים של רומנטיות או סכנה, שהשחקנים לא היו מתאימים ווקאלית לתפקידים המורכבים שנדרשו לשיר בסרט חשוב זה. בקופות בארצות הברית, הסרט לא כיסה את הוצאותיו שעמדו על 60–70 מיליון דולר, אך ההכנסות בקופות ברחבי עולם כיסו זאת סך ההכנסות מהסרט הסתכמו ב-154 מיליון דולר. מבקרים וצופים רבים הסכימו שקולה של רוסום לא היה מספיק בשל בשביל התפקיד של כריסטין שהלחין ובר (מספר שורות בסרט היא מדברת ולא שרה אותן) ושהיא לא סופרן ברמה של שרה ברייטמן ורבקה קיין שגילמו את כריסטין במחזמר הבימתי. למרות זאת, רוסום זכתה לשבחים על יופייה התמים ועל הקסם שהעניקה לדמות, הן בקרב המבקרים והן בקרב הציבור הרחב.
אחרי "פנטום האופרה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2006 הופיעה רוסום בסרט האסונות "פוסידון" בבימויו של וולפגנג פיטרסן, בתפקיד ג'ניפר רמזי, בתו של קורט ראסל. הסרט התקבל בביקורות מעורבות והיה כישלון קופתי בארצות הברית. רוסום הביעה רצון לבחור סרטים קטנים ואינטימיים יותר כמיזמים עתידיים בהם תשתתף.
רוסום הופיעה כיוליה במחזה רומיאו ויוליה של שייקספיר בפסטיבל התיאטרון של ויליאמסטאון ב-2006.[8]
בשנים 2019–2011 רוסום שיחקה בתפקיד ראשי בסדרה "חסרי בושה" ברשת שואוטיים, בה גילמה את פיונה גאלגר במשך תשע עונותיה הראשונות.
ב-2013, היא שיחקה בסרט "יצורים יפהפיים", עיבוד קולנועי לספר מאת מרגרט סטוהל וקאמי גרסיה באותו שם. היא גילמה את רידלי, נערה מלחשת, בת דודתה של לינה, הדמות הראשית בסיפור הרומנטי-גותי.
בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2017–2018 רוסום ביימה פרק בעונתה השביעית ופרק בעונתה השמינית בסדרה "חסרי בושה" ברשת Showtime, בה היא גם כיכבה במשך תשע עונות עד 2019.
ב-2017 ביימה פרק מעונתה השנייה של הסדרה "ממלכת החיות" ברשת TNT.
ב-2019 ביימה את הפרק השישי בסדרה האנתולוגית "אהבה מודרנית" של פריים וידאו.
מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי תפקידה ב"פנטום האופרה", קיבלה רוסום מספר הצעות להקליט אלבומים של מוזיקה קלאסית אך היא סירבה מכיוון שרצתה להקליט אלבום של מוזיקה עכשווית. על המוזיקה שלה היא אומרת: "זו מוזיקת פופ, אך לא פופ מסטיק של בריטני ספירס. אני רוצה שתהייה לזה הרגשה של דייוויד גריי או אני לנוקס. אני מבלה עד 12 שעות ביום באולפן ההקלטות."[2] היא מציינת זמרות כגון דולי פרטון, מדונה, שר וברברה סטרייסנד כמקור השפעה. האלבום שהוציאה נקרא "Inside Out" ומספר קטעי שירים מתוך האלבום זמינים באתר שלה ב-MySpace. היא אמרה ששיריה יגיעו ל-iTunes ב-26 ביוני 2007. רוסום אמרה ש"קיבלתי השראה ליצור את האלבום הזה כי אני כה מתוסכלת מלהאזין לרדיו בימים אלה. יש כה מעט כנות רגשית."[2] שיריה משקפים את עולמה הפנימי, לעיתים קרבות על מערכות יחסים" ועל "להיפגע, לרצות את בן הזוג האחר בחזרה, לא לרצות להיות הראשון לחזור".[2]
ב-2007 רוסום שחררה שלושה שירי חג מולד במיני-אלבום "Carol of the Bells".
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בשנים 2008–2010 הייתה נשואה למפיק המוזיקלי האמריקאי־יהודי ג'סטין סיגל. מאז 2013 היא בזוגיות עם הקולנוען האמריקאי־מצרי־מוסלמי סאם אסמאעיל(אנ'). באוגוסט 2015 רוסום ואסמאעיל התארסו, ובמאי 2017 הם נישאו בבית כנסת רפורמי בניו יורק,[9] ולהם בת שנולדה ב-2021,[10] ובן שנולד ב-2023.[11]
רוסום סובלת מצליאק,[12] מחלה אוטואימונית שנובעת מרגישות למאכלים המכילים גלוטן ובפרט אלה העשויים מחיטה.[12] בנוסף, בילדותה סיפרה כי אובחנה עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) ושטופלה באותה עת באמצעות ריטלין.
לאחרונה, בעקבות עמיתה לסרט "פוסידון", השחקן האמריקאי ג'וש לוקאס, היא נהפכה לשגרירה של ארגון YouthAIDS הנלחם באיידס בקרב צעירים, ולמען מודעות למחלה. רוסום אקטיביסטית במספר ארגונים נוספים: למען נישואי להט"בים, למען מאבק בסרטן השד, למען הסביבה ולמען החיות.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2000 | לוכדת השירים | דילדיס | |
| It Had to Be You | ילדה צעירה | ||
| 2001 | רפסודיה אמריקאית | שיילה (בגיל 15) | |
| Happy Now? | ניקי טרנט / ג'ני תומאס | ||
| 2002 | Passionada | ויקי אמונט | |
| 2003 | נולה | נולה | |
| מיסטיק ריבר | קייטי מארקאם | ||
| 2004 | היום שאחרי מחר | לורה צ'פמן | |
| פנטום האופרה | כריסטין דאיי | ||
| 2006 | פוסידון | ג'ניפר ראמזי | |
| 2009 | דרגון בול: אבולוציה(אנ') | בולמה | |
| להעז | אלכסה ווקר | ||
| 2011 | Inside | כריסטינה פראסו | |
| 2013 | יצורים יפהפיים | רידלי דוקיין | |
| 2014 | לפני שאעלם | מגי | |
| Comet | קימברלי | גם מפיקה בפועל | |
| כמו שאת | בק | ||
| 2018 | מחווה טיפשית וחסרת טעם | קתרין ווקר | |
| 2019 | מרדף קר | קים דאש |
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1997 | חוק וסדר | אליסון מרטין | פרק: "Ritual" |
| 1998 | גרייס וגלוריה | לואני | סרט טלוויזיה של CBS |
| כשהעולם מסתובב | אביגייל ויליאמס | פרק: "#1.10649" | |
| רצון משלהם | שרה הצעירה | מיני-סדרה | |
| Only Love | לילי | סרט טלוויזיה של CBS | |
| 1999 | מרחרחים | קרוליין בילס | 2 פרקים |
| גאון | קלייר אדיסון | סרט טלוויזיה של ערוץ דיסני | |
| 2000 | סיפורה של אודרי הפבורן | אודרי הפבורן הצעירה | סרט טלוויזיה של ABC |
| 2001 | הפרקליטים | אליסון אליסון | 2 פרקים |
| 2019-2011 | חסרי בושה | פיונה גאלגר | תפקיד ראשי; (9 עונות); 110 פרקים
גם במאית בשני פרקים |
| 2017 | ממלכת החיות |
|
במאית הפרק: "Broken Boards" |
| 2019 | מר רובוט | קרול סינגר | פרק: "401 Unauthorized"; ללא קרדיט |
| אהבה מודרנית |
|
במאית הפרק: "So He Looked Like Dad. It Was Just Dinner, Right?" | |
| 2022 | אנג'לין | אנג'לין | מיני-סדרה; גם מפיקה בפועל |
| 2023 | החדר הצפוף | סנדי סאליבן | תפקיד ראשי; 10 פרקים |
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| Inside Out | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הגיע למקום 199 במצעד בילבורד 200 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| Sentimental Journey | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מיני אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| Carol of the Bells | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אמי רוסום- אתר מעריצים של אמי רוסום (עם גלריית מולטימדיה)
- ראיון וידאו (אורכב 18.02.2020 בארכיון Wayback Machine), וואלה!
אמי רוסום, ברשת החברתית פייסבוק
אמי רוסום, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אמי רוסום, ברשת החברתית אינסטגרם
אמי רוסום, סרטונים בערוץ היוטיוב
אמי רוסום, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אמי רוסום, באתר AllMovie (באנגלית)
אמי רוסום, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- אמי רוסום, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
אמי רוסום, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אמי רוסום, באתר ספוטיפיי
אמי רוסום, באתר AllMusic (באנגלית)
אמי רוסום, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אמי רוסום, באתר דיזר
אמי רוסום, באתר Yandex.Music (ברוסית)
אמי רוסום, באתר Discogs (באנגלית)
אמי רוסום, באתר בילבורד (באנגלית)
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 ethnic, Emmy Rossum, Ethnicity of Celebs | EthniCelebs.com, 2010-01-21 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 4 Joffe, Jessica. “Emmy Rossum: Hollywood’s newest It Girl.” Glamour: September 2006. p 326-7, 392
- ^ Children's Chorus, באתר The Metropolitan Opera
- ^ BIOGRAPHY
- ^ 1 2 ביוגרפיה של אמי רוסום, באתר CelebrityWonder (באנגלית)
- ^ Nate Bloom, Celebrity Jews, באתר jweekly.com, 11 ביוני 2004
- ^ Wilson Morales, Andrew Lloyd Webber's The Phantom Of The Opera: An Interview with Emmy Rossum, באתר blackfilm.com, דצמבר 2004
- ^ Robert Simonson, Austin Lysy and Emmy Rossum Are Romeo and Juliet at Williamstown, Aug. 2-13, באתר Playbill.com, 2 באוגוסט 2006
- ^ [1]
- ^ "Surprise! Emmy Rossum Welcomes Baby Girl with Husband Sam Esmail — and Shares Photos from Pregnancy!". People. נבדק ב-26 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Emmy Rossum announces birth of son". CNN (באנגלית). 6 באפריל 2023. נבדק ב-2023-05-10.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 אתר Celiac.com
- שחקניות קולנוע וטלוויזיה יהודיות אמריקאיות
- שחקניות ילדות אמריקאיות
- זמרות יהודיות אמריקאיות
- זמרים יהודים אמריקאים
- זמרות פופ אמריקאיות
- זמרות סופרן אמריקאיות
- פעילות איכות הסביבה אמריקאיות
- במאיות טלוויזיה יהודיות אמריקאיות
- בוגרות אוניברסיטת קולומביה
- בוגרי אוניברסיטת קולומביה
- אמניות גפן רקורדס
- אמניות וורנר רקורדס
- אמריקאים ממוצא רוסי-יהודי
- אמריקאיות שנולדו ב-1986
- אמריקאים שנולדו ב-1986
- זוכי פרס סאטורן לשחקן צעיר בקולנוע