אמיר ראובני

אמיר ראובני
	אמיר ראובני, 1973
לידה	נובמבר 1936 (בן 87); אשדות יעקב, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1955–1984 (כ־29 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד 12 (ברק); מפקד גדוד 68; מפקד עוצבת חירם; מפקד חטיבת גולני; נספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון באירופה;
פעולות ומבצעים
	מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מבצע קלחת 4 מורחבת; מלחמת יום הכיפורים; מבצע ליטני
עיטורים
	אות לגיון הכבוד הצרפתי.

אמיר ראובני (נולד בנובמבר 1936) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, שירת כמפקד חטיבת גולני. במלחמת יום הכיפורים פיקד כמג"ד על המעוזים בגזרה הצפונית בתעלת סואץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיר ראובני נולד בקיבוץ אשדות יעקב בנובמבר 1936. באוגוסט 1955 התגייס לצה"ל שירת בחטיבת גולני כלוחם בגדוד 13 (גדעון). כקצין שימש סגן מפקד סיירת גולני. לאחר שחרורו חזר לעבודה חקלאית במשק הקיבוץ. ב-1963 יצא לשליחות באפריקה מטעם המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ. במלחמת ששת הימים היה מפקד פלוגה בסיירת חרוב ולחם עמה בחזית הירדנית. במלחמת ההתשה שימש ראש זירת צפון וזירת משולבים באג"ם מבצעים. בדצמבר 1970 מונה לסגן מפקד גדוד 12 (ברק) ב-1971 פיקד כארבע חודשים על כוחות מגולני במעוזי התעלה במרכזה ובדרומה. וב-1972 מונה למפקדו^[1]. באותה שנה פיקד על אחד הכוחות שפעלו במסגרת "כוח ברק" במבצע קלחת 4 מורחבת בדרום לבנון.

ב-1973 מונה למג"ד בקורס קצינים, במינוי חירום פיקד על גדוד 68, גדוד מילואים של חטיבת ירושלים. ערב מלחמת יום הכיפורים הוצב הגדוד בתעסוקה מבצעית בקו בר-לב והחזיק במעוזים הצפוניים. הגדוד מנה 363 חיילים מהם 230 איישו 16 מתוך כלל 20 המעוזים והיו תחת פיקוד החטיבה המרחבית וחטיבה 14. החיילים היו מבוגרים יחסית, כחצי מהם היו ללא הכשרה קרבית (שלב ב'), וללא שעברו אימון מקדים^[2], (אך עברו אימון בשטח על ידי ראובני ואנשיו). בתדריכים שנמסרו לגדוד על ידי מח"ט הגזרה פנחס נוי, נאמר כי לא צפויה מלחמה בזמן התעסוקה. התרעות שהעביר הגדוד לדרגים הממונים על הכנות המצריים וריכוז הכוחות לא זכו להתייחסות רצינית^[3]. במלחמה עצמה נפלו כל המעוזים שתפס הגדוד מלבד מעוז בודפשט, בקרבות נהרגו 76 מחיילי הגדוד ומעל 60 נפלו בשבי.

לאחר המלחמה יצא ראובני ללימודים בבית הספר הגבוה למלחמה בפריז. בשנים 1976–1977 פיקד על עוצבת חירם, החטיבה המרחבית המזרחית בגבול הצפון^[4]. ב-1977 מונה למפקד חטיבת גולני, בתקופתו יזם את ההקמה של פלוגת החבלה וההנדסה כפלוגה סדירה בחטיבה, ואת ההקמה המחודשת של הפלנ"ט. הוא פיקד על החטיבה במהלך מבצע ליטני^[5]. בשנים 1981–1984 שירת כנספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון באירופה בדרגת תא"ל. הוא זכה לעיטור אות לגיון הכבוד הצרפתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אמיר ראובני בוויקישיתוף

אמיר ראובני, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
אמיר ראובני, באתר חטיבת גולני
העדויות מהחזית: "הרגשנו שתהיה שואה", באתר ynet, 1 בספטמבר 2013
אמיר ראובני, גדוד 68 במעוזי קו בר-לב: המבט של המג"ד, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באוגוסט 2014

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אורי מילשטיין, ‏בלי בג"צ ובלי בצלם: כך ניצחה מדינת ישראל באינתיפאדה הראשונה, באתר מעריב אונליין, 15 בינואר 2016
^ יוסי אליאס‏, קציני צה"ל באגרנט: "כשרוצים לחיות, נאחזים בציפורניים", באתר וואלה!‏, 01 בספטמבר 2013.
^ העדויות מהחזית: "הרגשנו שתהיה שואה", באתר ynet, 1 בספטמבר 2013
^ רתם קליגר, עשרה טיפים למח"ט המתחיל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 3 בנובמבר 2014
^ מבצע ליטני, מתוך האתר הרשמי של גדוד הסיור של חטיבת גולני

[1] אורי מילשטיין, ‏בלי בג"צ ובלי בצלם: כך ניצחה מדינת ישראל באינתיפאדה הראשונה, באתר מעריב אונליין, 15 בינואר 2016

[2] יוסי אליאס‏, קציני צה"ל באגרנט: "כשרוצים לחיות, נאחזים בציפורניים", באתר וואלה!‏, 01 בספטמבר 2013.

[3] העדויות מהחזית: "הרגשנו שתהיה שואה", באתר ynet, 1 בספטמבר 2013

[4] רתם קליגר, עשרה טיפים למח"ט המתחיל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 3 בנובמבר 2014

[5] מבצע ליטני, מתוך האתר הרשמי של גדוד הסיור של חטיבת גולני

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]