אמוץ שפירא
 | |
| לידה |
28 ביולי 1968 (בן 55) ירושלים, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
ישיבת חורב |
| עיסוק | עיתונאי |
| מעסיק | כאן |
| קישורים חיצוניים | |
| טוויטר | amotzsh |
  | |
אמוץ מנחם שפירא (נולד בג' באב ה'תשכ"ח, 28 ביולי 1968) הוא עיתונאי ישראלי המשמש ככתב לענייני משפט בתאגיד השידור הישראלי. עבד ברשות השידור, גם כמגיש ועורך חדשות, עד סיום שידורי רשות השידור במאי 2017 ועבר לעבוד בכאן 11.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפירא נולד בירושלים. הוא נכדם של הרב שלמה זלמן מן-ההר ושל הרב אלימלך שפירא מתל אביב, האדמו"ר מפיאסצ'נה-גרודז'יסק. אחיו הוא הרב ד"ר הראל שפירא, מייסד "פורטל הדף היומי" ומנהלו.
למד ביסודי בבית הספר האזורי בגוש עציון, בכיתה ו' למד בבית ספר רמב"ם בבריסל עת הוריו היו בשליחות חינוכית שם. בתיכון למד בישיבת "חורב" בירושלים, ולאחר מכן למד בישיבת ההסדר "שעלבים" ושירת בצה"ל בחטיבת גבעתי במסגרת מסלול ההסדר.
שפירא בעל תואר B.Ed ממכללה ירושלים ובעל תואר שני מאוניברסיטת בר-אילן בלימודי משפט. כמו כן למד 'עיתונאות ותקשורת ציבורית' באוניברסיטת בבר-אילן.
עסק בהוראה במסגרת הגרעין התורני "שעלי תורה" בבית שמש, ובבית ספר Hebrew Academy ברוקוויל אשר במרילנד במסגרת שליחות חינוכית.
נשוי ואב לארבעה. מתגורר בנווה דניאל.
דרכו העיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפירא החל את דרכו העיתונאית כעורך המקומון גושפנקא בגוש עציון וככתב חדשות במקומון בבית שמש וככתב ברדיו ירושלים. בתפקידו הראשון בקול ישראל היה כתב לענייני פנים ולתחום בית הנשיא, כולל ברשת מורשת. בשנים 2003–2007 שימש שפירא ככתב חדשות בכיר לענייני משפט בקול ישראל וגם פרסם כתבות בעיתון "מקור ראשון". שפירא סיקר וליווה עתירות ודיונים כמו בג"ץ גיוס בני הישיבות, בג"ץ הגיור, בג"ץ ההתנתקות, פרשת קצב, ומשפטים של חברי כנסת שונים. כמו כן, סיקר את הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2008. לאחר שובו מארצות הברית בראשית 2009, סיקר את מבצע עופרת יצוקה ובהמשך את תחום החרדים.
בין החשיפות הבולטות שלו: חקיקת שמו של הנער מוחמד אבו ח'דיר בלוח הזיכרון של נפגעי פעולות האיבה בהר הרצל, חשיפת סרטון ההסתה נגד עו"ד שי ניצן, חשיפת הפרוטוקולים מהוועדה לבחירת שופטים שבהם הודה השופט דאז אשר גרוניס כי שופטים לא מתאימים נשארים במערכת מסיבות כלכליות, וכן חשיפת מסמך הסנגוריה הציבורית שקבע כי האכיפה נגד מוחי ההתנתקות היא פוליטית.
בשנת 2010 הוענק לו פרס מנכ"ל רשות השידור על-שם אילן רועה.
בספטמבר 2014 הוענק לו עיטור כבוד על ידי תנועת אומ"ץ בגין תרומה מיוחדת לקהילה על תקשורת משפטית אמיצה, על הצטיינותו בעבודתו העיתונאית, אומץ ליבו, הגינותו ודבקותו בעיקרון המקודש של זכות הציבור לדעת.[דרושה הבהרה]
במאי 2017 הגיש את המהדורה האחרונה של יומן הבוקר של רשת ב' במסגרת רשות השידור בטרם סגירתה, והמשיך את עבודתו ככתב לענייני משפט בכאן 11.
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחודש מרץ 2020 הוציא לאור את הספר 'גאולה'[1] - סיפור יציאת מצרים המסופר מחדש בשפה מודרנית, מנקודת מבטם של נער בן התקופה ואחותו גאולה. הספר בהוצאת 'צמרת'.
בחודש פברואר 2022 הוציא לאור את 'הגדת פיאסצנה'[2][3]- תוכני ההגדה לוקטו מספריו של האדמו"ר קלונימוס קלמיש שפירא המכונה האדמו"ר מפיאסצנה, הקשורים לסיפור יציאת מצרים ולמשנתו וגישתו החינוכית. ההגדה בהוצאת 'דני ספרים'.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמוץ שפירא, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אמוץ שפירא פותח את יומן הבוקר האחרון של רשת ב' ברשות השידור
- דבר ראשון, שדרניות ושדרני 'קול ישראל' נפרדים - "81 שנים היינו כאן בשבילכם", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 במאי 2017
- רבקי גולדפינגר, חזק ואמוץ, באתר ערוץ 7, 8 באפריל 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סיפורת, גאולה, באתר ארכיון אלון שבות, מרץ 2020
- ^ רוטר שרון, הגדת פיאסצנה, באתר אקטואליה יהודית, 22/02/2022
- ^ ליבסקינד קלמן, ריאיון עם אמוץ שפירא על 'הגדת פיאסצנה', באתר תוכנית 'עצם העניין' (כאן 11), 13 באפריל 2022