אל אל קול ג'יי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אל אל קול ג'יי
LL Cool J
לידה 14 בינואר 1968 (בן 56)
קווינס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה James Todd Smith עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה LL Cool J עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1984 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון אנדרו ג'קסון עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת היפ הופ, ניו סקול היפ הופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דאף ג'אם, 429 רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Samaria Leah Wisdom Smith, Najee Laurent Todd Eugene Smith, Italia Anita Maria Smith עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
llcoolj.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אל אל קל ג'יי

ג'יימס טוד סמית' (אנגלית: James Todd Smith; נולד ב-14 בינואר 1968) הוא אמן היפ הופ ושחקן קולנוע אמריקאי שנודע יותר בשמו האמנותי אל אל קול ג'יי (LL Cool J, קיצור של "Ladies Love Cool James"). הוא ידוע כראפר המשלב בלדות רומנטיות לצד שירי הארדקור היפ הופ. אל אל קול ג'יי הוא אחד מכוכבי ההיפ הופ הבודדים ששמרו על קריירת מוזיקה מצליחה במשך תקופה של למעלה משני עשורים שלמים.

סמית' נולד בלונג איילנד וגדל בקווינס כבן יחיד. בילדותו, שר סמית' במקהלת הכנסייה, ועבד כמחלק עיתונים. סמית' מנחה את התוכנית "קרב הליפסינק" ולצידו הדוגמנית כריסי טיגן.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומו הראשון ה"רדיו" אשר יצא ב-18 בנובמבר 1985, זכה לשבחי המבקרים, הן בשל חדשנות הפקה והן בשל מילות השיר."רדיו" זכה לכמות משמעותית של הצלחה מסחרית ומכירות עבור תקליט היפ הופ באותה תקופה. זמן קצר לאחר יציאתו, האלבום מכר למעלה מ-500,000 עותקים בחמשת החודשים הראשונים שלו, ובסופו של דבר מכר למעלה ממיליון עותקים עד 1988, על פי איגוד תעשיית ההקלטות של אמריקה. הוא הגיע למקום ה-6 במצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ המובילים ובמקום ה-46 במצעד האלבומים של בילבורד 200.

הצלחת האלבום גם סייעה בתרומה לאמינותו ולרפרטואר של ריק רובין כמפיק תקליטים, בהתייחס לסגנון ההפקה המינימליסטי שלו, שהעניק לאלבום את הסאונד המופשט והגרגרי שלו. סגנון זה ישמש כאחד מסימני ההפקה של רובין ויהיה לו השפעה רבה על הפקות ההיפ הופ העתידיות.

אלבומו השני היה "Bigger and Deffer" אשר יצא ב-29 במאי 1987. זהו אחד מאלבומי הקריירה הנמכרים ביותר שלו, לאחר שנמכר ביותר משני מיליון עותקים בארצות הברית בלבד. הוא בילה 11 שבועות במקום הראשון במצעד אלבומי ה-R&B של בילבורד.

דוויין סיימון עבד על הפקתו של אלבומו השלישי "Walking with a Panther". הוא יצא ב-9 ביוני 1989. האלבום זכה להצלחה מסחרית עם סינגלים במצעד. האלבום ספג לעתים קרובות ביקורת על ידי קהילת ההיפ-הופ כמסחרי וחומרני מדי, וכמי שהתמקד יותר מדי בבלדות אהבה. האלבום הגיע למקום ה-6 בבילבורד 200.

ב-14 בספטמבר בשנת 1990, הוציא את Mama Said Knock You Out, אלבום האולפן הרביעי שלו. האלבום שהפיק מארלי מארל זכה לשבחי המבקרים ובסופו של דבר זכה לפלטינה כפולה, ונמכר ביותר משני מיליון עותקים לפי ה-RIAA. האלבום סימן נקודת מפנה בקריירה של סמית', שכן הוא הוכיח למבקרים את יכולתו להישאר רלוונטי וקשה למרות החששות של אלבומו הקודם. סמית' זכה בפרס גראמי להופעת סולו ראפ הטובה ביותר בשנת 1992 עבור סינגל האלבום. ההצלחה האדירה של האלבום הניעה אותו להיות האלבום הנמכר ביותר של סמית' בקריירה שלו וחיזקה את מעמדו כסמל היפ הופ.

בשנת 2000, ב-12 בספטמבר, סמית' הוציא את האלבום G.O.A.T. (הגדול בכל הזמנים). הוא הופיע לראשונה במקום הראשון במצעד האלבומים של בילבורד, וזכה לפלטינה.סמית' הודה לקניבוס בהערות האלבום, "על ההשראה".

ביולי 2006, סמית' הכריז על פרטים על האלבום האחרון שלו עם דאף ג'אם רקורדינג, הלייבל היחיד שאי פעם הוחתם אליו. האלבום נקרא Exit 13. האלבום תוכנן במקור להיות מופק על ידי הראפר 50 סנט, אולם לאחר עיכוב של שנתיים, הוא שוחרר ב-9 בספטמבר 2008, ללא 50 סנט כמפיק בפועל. רצועות שעליהן עבדו השניים הודלפו לאינטרנט.

בספטמבר 2009, סמית' הוציא שיר על סדרת הטלוויזיה NCIS. השיר החדש מבוסס על חוויותיו במשחק הסוכן המיוחד סם האנה. "השיר הזה הוא הפרשנות המוזיקלית של מה שהרגשתי אחרי שנפגשתי עם סוכני NCIS", אמר סמית'. "זה מייצג את האנרגיה הקולקטיבית בחדר. קיבלתי כל כך השראה שכתבתי את השיר על הסט."

ב-16 באוקטובר 2013, היכל התהילה של הרוקנרול הכריז על סמית' כמועמד להיכלל ב-2014. באוקטובר 2014, סמית' הכריז שאלבום האולפן ה-14 שלו ייקרא G.O.A.T. 2 וישוחרר ב-2015. סמית' קבע כי "הקונספט מאחורי האלבום היה לתת לאמנים הבאים הזדמנות לזרוח, ולשים את עצמי במצב שבו אני צריך לירוק ברים עם כמה מהחרוזים הקשים ביותר במשחק", עם זאת, האלבום הושהה. סמית' הסביר את הסיבה לכך, ואמר, "זה היה טוב אבל לא הרגשתי שהוא מוכן עדיין."

ב-21 בינואר 2016, סמית' קיבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

במרץ 2016, סמית' הודיע על פרישה ברשתות החברתיות, אך חזר במהירות בהכרזתו וציין כי אלבום חדש בדרך. סמית' אירח את תערוכת פרסי הגראמי במשך חמש שנים רצופות, מטקס פרסי הגראמי ה-54 ב-12 בפברואר 2012 ועד לטקס פרסי הגראמי ה-58 ב-15 בפברואר 2016.

באוקטובר 2018, סמית' היה מועמד להיכל התהילה של הרוקנרול.

בספטמבר 2019, הוכרז ש-סמית' חתם מחדש עם דאף ג'אם ליציאת אלבומים עתידיים.

ב-29 בדצמבר 2021, סמית' ביטל את הופעתו בערב השנה החדשה של דיק קלארק לאחר שנבדק חיובי לקורונה.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל אל קול ג'יי מככב בסדרת הטלוויזיה NCIS: לוס אנג'לס, סדרת בת של סדרת הטלוויזיה NCIS.

בשנת 1991 שיחק בקומדיית האקשן "הדרך הקשה" לצד מייקל ג'יי פוקס. בשנת 1998 שיחק בסרט האימה "ליל המסכות: 20 שנה אחרי" בתפקיד רוני, ושיחק בקומדיה הרומנטית "וו" בכיכובה של ג'יידה פינקט סמית'. בשנת 1999 הוא שיחק את ג'וליאן "ג'י מן" וושינגטון בסרט "יום ראשון הגדול" ובאותה שנה שיחק בסרט האימה "ים כחול עמוק" לצד סמואל ל. ג'קסון.

בשנת 2001 שיחק בקומדיה "ממלכת השמיים" לצידם של אנתוני אנדרסון וג'יידה פינקט סמית'. בשנת 2003 שיחק בתור השוטר דיקון ״דיק״ קיי בסרט "ימ"מ יחידת פריצה". בשנת 2004 שיחק בתפקיד ראשי של סוכן משרד המשפטים, גייב ג'נסן בסרט המתח "ציידי המחשבות". בשנת 2005 שיחק בסרט הפשע "אדיסון" לצד ג'סטין טימברלייק, וב-2006 שיחקה בקומדיה "החופשה האחרונה" לצד קווין לטיפה. בשנת 2016 השתתף בסרט הקומדיה "שכנים 2". בין השנים 2015-2017 הנחה את תוכנית הטלוויזיה האמריקאית ״קרב הליפסינק", תוכנית בה ידוענים הגיעו להתחרות אחד בשני באמצעות נאמברי ליפסינק (סנכרון שפתיים - הנעת השפתיים באופן זהה למילות שיר מסוים ללא הפקת צליל, ויצירת האפקט שאותו האדם שר את השיר כשלמעשה איננו).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל אל קול ג'יי בוויקישיתוף
פרס NAACP Image לשחקן יוצא מן הכלל בסדרת דרמה
רד פוקס (1972) ‏•‏‏ פול וינפילד (1982) ‏•‏‏ הווארד רולינס (1983) ‏•‏‏ הווארד רולינס (1989) ‏•‏‏ דני גלובר (1990) ‏•‏‏ בלייר אנדרווד (1992) ‏•‏‏ ג'יימס ארל ג'ונס (1993) ‏•‏‏ דוריאן היירווד (1994) ‏•‏‏ בלייר אנדרווד (1995) ‏•‏‏ מאליק יובה (1996) ‏•‏‏ מאליק יובה (1997) ‏•‏‏ מאליק יובה (1998) ‏•‏‏ אריק לה סאל (1999) ‏•‏‏ אריק לה סאל (2000) ‏•‏‏ בלייר אנדרווד (2001) ‏•‏‏ אריק לה סאל (2002) ‏•‏‏ מייקל ביץ' (2003) ‏•‏‏ סטיב האריס (2004) ‏•‏‏ טיי דיגס (2005) ‏•‏‏ איזאיה וושינגטון (2006) ‏•‏‏ איזאיה וושינגטון (2007) ‏•‏‏ היל הארפר (2008) ‏•‏‏ היל הארפר (2009) ‏•‏‏ היל הארפר (2010) ‏•‏‏ אל אל קול ג'יי (2011) ‏•‏‏ אל אל קול ג'יי (2012) ‏•‏‏ אל אל קול ג'יי (2013) ‏•‏‏ אל אל קול ג'יי (2014) ‏•‏‏ שמאר מור (2015) ‏•‏‏ טרנס הווארד (2016) ‏•‏‏ סטרלינג קיי בראון (2017) ‏•‏‏ עומארי הארדוויק (2018) ‏•‏‏ עומארי הארדוויק (2019) ‏•‏‏ עומארי הארדוויק (2020) ‏•‏‏ רגה ז'אן פייג' (2021) ‏•‏‏ סטרלינג קיי בראון (2022) ‏•‏‏ ניקו אנאן (2023)
פרס NAACP Image לזמר יוצא מן הכלל
לארי גרהם (1980) ‏•‏‏ ליונל ריצ'י (1983) ‏•‏‏ מייקל ג'קסון (1988) ‏•‏‏ לו רולס (1989) ‏•‏‏ לותר ואנדרוס (1990) ‏•‏‏ לותר ואנדרוס (1992) ‏•‏‏ סטיבי וונדר (1993) ‏•‏‏ לותר ואנדרוס (1994) ‏•‏‏ לותר ואנדרוס (1996) ‏•‏‏ בייביפייס (1997) ‏•‏‏ בייביפייס (1998) ‏•‏‏ לותר ואנדרוס (1999) ‏•‏‏ בריאן מקנייט (2000) ‏•‏‏ אר. קלי (2001) ‏•‏‏ לותר ואנדרוס (2002) ‏•‏‏ אל אל קול ג'יי (2003) ‏•‏‏ לותר ואנדרוס (2004) ‏•‏‏ אשר (2005) ‏•‏‏ פרינס (2006) ‏•‏‏ כריס בראון (2007) ‏•‏‏ כריס בראון (2008) ‏•‏‏ ג'יימי פוקס (2009) ‏•‏‏ מקסוול (2010) ‏•‏‏ אשר (2011) ‏•‏‏ סי-לו גרין (2012) ‏•‏‏ אשר (2013) ‏•‏‏ ג'ון לג'נד (2014) ‏•‏‏ פארל ויליאמס (2015) ‏•‏‏ פארל ויליאמס (2016) ‏•‏‏ מקסוול (2017) ‏•‏‏ ברונו מארס (2018) ‏•‏‏ ברונו מארס (2019) ‏•‏‏ ברונו מארס (2020) ‏•‏‏ דרייק (2021) ‏•‏‏ אנטוני המילטון (2022) ‏•‏‏ כריס בראון (2023)
פרס הווידאו קליפים של MTV לחלוציות על שם מייקל ג'קסון
הביטלס, ריצ'רד לסטר ודייוויד בואי (1984) ‏•‏‏ דייוויד ברן, ראסל מולקאי וגודלי וקרים (1985) ‏•‏‏ מדונה וזביגנייב רבצ'ינסקי (1986) ‏•‏‏ פיטר גבריאל וג'וליאן טמפל (1987) ‏•‏‏ מייקל ג'קסון (1988) ‏•‏‏ ג'ורג' מייקל (1989) ‏•‏‏ ג'נט ג'קסון (1990) ‏•‏‏ בון ג'ובי וויין אישם (1991) ‏•‏‏ Guns N' Roses‏ (1992) ‏•‏‏ הרולינג סטונז וטום פטי (1994) ‏•‏‏ אר.אי.אם. (1995) ‏•‏‏ אל אל קול ג'יי ומארק רומנק (1997) ‏•‏‏ ביסטי בויז (1998) ‏•‏‏ רד הוט צ'ילי פפרז (2000) ‏•‏‏ U2‏ (2001) ‏•‏‏ דוראן דוראן (2003) ‏•‏‏ הייפ ויליאמס (2006) ‏•‏‏ בריטני ספירס (2011) ‏•‏‏ ג'סטין טימברלייק (2013) ‏•‏‏ ביונסה (2014) ‏•‏‏ קניה וסט (2015) ‏•‏‏ ריהאנה (2016) ‏•‏‏ פינק (2017) ‏•‏‏ ג'ניפר לופז (2018) ‏•‏‏ מיסי אליוט (2019)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אל_אל_קול_ג%27יי&oldid=38410000"