אל-קאים באמר אללה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוחמד אל-קאים באמר אללה
القائم بأمر الله
לידה 893
סלמיה, סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 במאי 946 (בגיל 53 בערך)
מהדיה, תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה השושלת הפאטמית עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת Fatimids
אב עוביד אללה אל-מהדי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אל-מנצור באללה אל-פאטמי עריכת הנתון בוויקינתונים
ח'אליף פאטימי ה־2
934–946
(כ־12 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אל-קאים באמר אללה (בערבית: القائم بأمر الله, זה אשר עושה את מצוות אללה, מרץ או אפריל 89317 במאי 946) הוא כינויו של אבו אל-קאסם מוחמד בן אל-מהדי אל-קאים באמר אללהערבית: ابو القاسم محمد بن المهدي القائم بأمر الله, שהיה הח'ליפה השני בשושלת הפאטמית, ושלט משנת 934 עד שנת 946. הוא האימאם ה-12 על פי הזרם האסמאעילי[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-קאים באמר אללה נולד בסלמיה שבסוריה בשנת 893, בשם עבד א-רחמאן. לאחר שאביו, עוביד אללה אל-מהדי באללה, עלה לשלטון, הוכרז אבו אל-קאסם כיורש העצר המיועד בשנת 912, ועזר לדכא את ניסיונות המרד[2].

אל-קאים באמר אללה הוביל את ההתנגדות לבית עבאס, אשר נתפסו כרודנים, במערכות שהתרחשו הן בין השנים 914–915 ובין השנים 919–921.

בשנת 934 ירש אל-קאים באמר אללה את השלטון מאביו, והוכתר כח'ליפה[3].

תחת הנהגתו, האימפריה של השושלת הפאטמית הפכה לכוח החשוב והמוביל באגן הים התיכון.

בין השנים 944–947, האימפריה נכנסה למשבר, כאשר פרץ מרד הח'וארג' בהנהגתו של אבו יזיד[4].

למרות המרד הקשה, הצליח אל-קאים באמר אללה לשמור על השלטון ועל אחדות האימפריה, אך הוא נפטר ב-17 במאי 946, בטרם דוכא המרד לחלוטין.

לאחר פטירתו, תפס את מקומו והמשיך את דרכו בנו, אלמנצור באללה אלפאטמי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Daftary, Farhad., The Ismailis: an illustrated history, London: Azimuth Editions in association with the Institute of Ismaili Studies, 2008
  2. ^ Walker, Paul Ernest, Fatimid history and Ismaili doctrine, Aldershot: Ashgate/Variorum, 2008
  3. ^ Daftary, Farhad., The Ismāʻı̄lı̄s: their history and doctrines, 2nd ed, Cambridge: Cambridge University Press, 2007
  4. ^ Daftary, Farhad., The Assassin legends: myths of the Ismaʻilis, Papaerback ed, London: Tauris, 1995


הקודם:
עוביד אללה אל-מהדי באללה
האימאמים האסמאעילים הבא:
אלמנצור באללה אלפאטמי