אל-מסתעין הראשון
 | |||||
| לידה |
836 סאמרא, עיראק  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
17 באוקטובר 866 (בגיל 30 בערך) בגדאד, בית עבאס | ||||
| מדינה | האימפריה המוסלמית | ||||
| דת | אסלאם סוני | ||||
| שושלת בית עבאס | |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
אל-מסתעין באללה הראשון (מילולית: המבקש עזרה באל), אבו אל-עבאס אחמד בן אל-מעתצם באללה (בערבית: المستعين بالله, ابو العباس بن المعتصم بالله) היה בנו של הח'ליף העבאסי אל-מעתצם באללה. הוא היה הח'ליף בין 862 לבין 866.
לאחר מות אל-מנתצר, כינסו שרי הצבא הטורקיים מועצה מייעצת (שורא) במטרה לבחור לו יורש. הטורקים לא היו מוכנים למנות את אחד מאחיו מחשש שינקמו בהם על הדחתם מהשלטון ורצח אביהם, אל-מתוכל הראשון, והעדיפו למנות במקום זאת את אחמד, נכד אחר של אל-מעתצם אשר עלה לשלטון תחת השם "אל-מסתעין באללה".
הערבים והמע'רביים התנגדו לבחירה ופרצו במרד בבגדאד. הם התקיפו את המועצה, שחררו את האסורים בבתי הכלא ובזזו את הנשקייה. החיילים הטורקיים התערבו, ולאחר סבב לחימה שבמהלכו רבים מקרב שני הצדדים נפלו, הערבים הוכנעו. מושל העיר שכנע את התושבים להיכנע, וריבונותו של אל-מסתעין זכתה להכרה ברחבי הארץ. תחת איום הטורקים, אל-מעתז ואחיו אל-מעתמד נאלצו לוותר על תביעתם לח'ליפות והם הושמו במעצר הגנתי. לאחר התקוממות נוספת בשמם הם ניצלו ממוות אך ורק בשל התערבות הוזיר הגדול. הוזיר שילם על כך מחיר כבד: הוא הודח, רכושו הוחרם והוא הוגלה לכריתים. השלטון עבר הלכה למעשה לידי הטורקים.
ב-863 מסע צבאי כנגד הביזנטים הסתיים באסון כששני גייסות שלמים ובהם כ-3,000 לוחמים הושמדו לגמרי. בבגדאד התלקחו הרחובות בדרישה לג'יהאד כנגד הטורקים ש"הביאו אסון על האמונה, רצחו את הח'ליפים ומינו אחרים כאוות נפשם". בעיר קם שאון גדול, ובתי הסוהר נפרצו פעם נוספת ועתה גם גשרים על החידקל נהרסו. המוני עם מהסביבה נהרו לעיר כנגד אדוניהם הטורקיים. ב-864 פרץ מרד שיעי נוסף בראשות יחיא בן עומר. הטורקים נאבקו קשות במטרה להנמיך את אש הלהבות והצליחו בכך במידה מסוימת.
ב-865 הועמדו גם חייו של אל-מסתעין בסכנה לאחר ויכוחים עם מפקדים טורקיים והוא נמלט מסאמרא בסירה לכיוון בגדאד בליווי שני מפקדים טורקיים אחרים. המפקדים עימם התווכח שלחו כוח להחזירו לעיר. אל-מסתעין סירב לכך ובמהלך הוויכוח שהתלקח אף הרים את ידו על אחד מהם. נעלבים, חזרו הטורקים לסאמרא והתאחדו מסביב לאל-מעתז ששוחרר מכלאו והוכרז כח'ליף. אחיו אבו אחמד, אסף צבא של 50,000 טורקים ו2,000 ברברים והטיל מצור על בגדאד שנמשך מספר חודשים.
בתחילת 866 הונע אל-מסתעין לוותר על הח'ליפות לטובת אל-מעתז. סביב אל-מסתעין נקשרו קנוניות רבות, והושמעו לעברו איומים והבטחות לסירוגין. הובטח לו שיתאפשר לו לפרוש למדינה, שם יקבל קצבה מספקת ויעביר את שארית חייו עם משפחתו. אל-מסתעין נעתר, והתנאים נחתמו בשמו עם מושל העיר. לאחר מכן קיבל מושל העיר את שליחי אל-מסתעין והבטיח להם שכל מה שנעשה היה כדי להבטיח את שלומו של אדונם. השליחים המשיכו בדרכם לסאמרא, שם נשבעו אמונים לח'ליף החדש. העברת השלטון התרחשה בבגדאד בראשית 866. אל-מעתז שחרר את אימו ובני משפחתו של אל-מסתעין שהוחזקו בידיו כבני ערובה לאחר שנטל מהם את כל רכושם.
לבסוף, במקום לזכות לפרישה נוחה במכה, מצא אל-מסתעין את עצמו במאסר בית בבגדאד. כעבור זמן קצר התנקשו בחייו בפקודת אל-מעתז. מסופר שהמרצח ערף את ראשו והביאו לאל-מעתז בהכריזו "הבט בראש בן דודך!". אל-מעתז שהיה באמצע משחק שחמט הורה לו "להניחו בצד" עד שיגמור את משחקו. לאחר שנוכח שאכן מדובר בראש הח'ליף המנוח, פיצה את המתנקש ב-500 דינרי זהב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הקודם: אל-מנתצר |
הח'ליפים לבית עבאס 862–866 |
הבא: אל-מעתז |
