אל-חיאת (עיתון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אל-חיאת
الحياة
לוגו העיתון
לוגו העיתון
תדירות יומון
סוגה חדשות
פורמט ברודשיט
מו"ל חברת "דאר אל-חיאת"
מייסד כאמל מרווה
בעלים הנסיך הסעודי ח'אלד בן סולטן
תאריכי הופעה 1946
1988 ייסוד מחדש בלונדון1976
שפה ערבית
מערכת לונדון
תפוצה 160,000–170,000[1]
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
ISSN 0967-5590
www.alhayat.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אל-חיאה (الحياة; בערבית: "החיים") הוא עיתון בשפה הערבית היוצא לאור בלונדון.

העיתון, בבעלות סעודית ובעל גישה פאן-ערבית, מודפס סימולטנית בלונדון, ריאד, פרנקפורט, קהיר, בחריין, ביירות וניו יורק ויוצא לאור מדי יום בכ-200 אלף עותקים. אל-חיאת נפוץ מאוד בקרב הקהילות הערביות הגולות ובעולם הערבי בכלל. המערכת נוקטת על פי רוב גישה ליברלית[2] מזו המקובלת בעיתונות הערבית היוצאת לאור במדינות ערב עצמן ומקובלים בו דברי ביקורת על המשטרים הערביים ועל חיי האזרח הערבי במדינות המזרח התיכון.

אל-חיאת נהנה ממוניטין בינלאומי גבוה וכלי תקשורת מערביים מרבים לצטט ממנו. מנהיגים ערביים רבים וכן אינטלקטואלים ערבים רבים, בוחרים להעניק ראיון בלעדי לאל-חיאת, כל אימת שברצונם לבשר על דבר מה בעל נגיעה למערב או לפוליטיקה הפאן-ערבית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון, אשר נוסד בביירות ב-28 בינואר 1946, הפך במהרה לעיתון מוביל בעולם הערבי. המוציא לאור של העיתון ועורכו הראשי[3], היה כאמל מרווה[4]. מרווה נרצח בידי מתנקשים ב-16 במאי 1966[5]. השלטונות בלבנון עצרו מספר אנשים[6] והעמידו לדין מספר חשודים תומכי נאצר ברצח אשר ראו ב"אל חיאת" "אויב הלאומנות הערבית, אנטי סוציאליסט ומשתף פעולה עם האמפריאליזם"[7]. העיתון המשיך לראות אור בביירות במשך עשר שנים נוספות עד למלחמת האזרחים בלבנון, אולם קרנו ירדה וקרנו של א-נהאר עלתה[8].

בשנת 1988 הושק אל חיאת מחדש, הפעם מלונדון והפך עד מהרה לעיתון הבינלאומי המוביל בשפה הערבית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל-חיאת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Statistics on the Arab Media" (PDF). Arab Reform Bulletin. נבדק ב-25 באפריל 2011. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ ריאקציונית בפי הקומוניסטים - מחריף המשבר בארצות ערב , קול העם, 13 בינואר 1950
  3. ^ תחזית קודרת על עתיד הליגה הערבית, חרות, 11 בספטמבר 1960
  4. ^ הפחד מפני הזרוע היהודית גובר אצל המושלמים, המשקיף, 29 בדצמבר 1948
  5. ^ נרצח עורך אל חיאת, דבר, 18 במאי 1966
  6. ^ מעצרים בביירות, דבר, 3 ביוני 1966
  7. ^ שמואל שגב, ביירות: קאהיר חידשה, מעריב, 28 ביוני 1966
  8. ^ טוביה שמוש, וידויו של חטוף, דבר, 29 ביולי 1974
ערך זה הוא קצרמר בנושא עיתונים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.