אלקנה (דמות מקראית)
.jpg) | |
| אב |
ירחם  |
|---|---|
| בן או בת זוג |
חנה שמעונית פנינה |
| צאצאים |
שמואל |
  | |
אֶלְקָנָה בן יְרֹחָם, מרמתיים צופים, דמות מקראית מתקופת השופטים, אביו של שמואל הנביא ונשוי לשתי נשים - חנה ופנינה. על-פי ספר דברי הימים, אלקנה היה מצאצאי קֹרַח. סיפורו של אלקנה מופיע בתחילת ספר שמואל.
ייחודו של אלקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלקנה נהג לעלות לרגל למשכן שילה בעת שכיהנו שם עלי הכהן ובניו חפני ופנחס. על פי חז"ל, באותה תקופה רבים לא היו עולים לרגל, בגלל התנהגותם של בני עלי, שהיו מרעים לעולי הרגל; אולם אלקנה היה מקפיד לעלות לרגל, ובכל פעם היה עושה זאת בדרך אחרת – כל זאת על מנת לסחוף עוד אנשים לעלות לרגל לעבודת ה', ככתוב במדרש:
אלקנה, ואשתו בניו ואחיותיו וכל קרוביו היה מעלה עמו לרגל, ובאים ולנים ברחובה של עיר, והייתה המדינה מרגשת והיו שואלין אותן להיכן תלכו? ואומרים לבית ה' שבשילה, שמשם תצא תורה ומצות, ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך יחד? מיד עיניהם משגרות דמעות אומרים להם נלך עמכם? ואומרים להם הן, עד לשנה הבאה חמשה בתים, לשנה אחרת עשרה בתים, עד שהיו כלם עולים. ובדרך שהיה עולה שנה זו - לא היה עולה שנה אחרת, עד שהיו כלם עולים, אמר לו הקב"ה אלקנה! אתה הכרעת את ישראל לכף זכות, וחנכתם במצות, וזכו רבים על ידך, אני אוציא בן ממך שיכריע את ישראל לכף זכות ויחנך אותם במצות, הא למדת שבשכר אלקנה שמואל.[1]
במדרש נאמר, שאלקנה היה עולה לרגל ארבע פעמים בשנה, שלוש מהתורה ואחת שקיבל על עצמו.[2]
לפי חז"ל, אלקנה היה נביא, אחד מארבעים ושמונה נביאים שעמדו לישראל, כמו כן הוא אחד מעשרה נביאים שזכו לכינוי "איש האלהים", והוא איש האלהים שנשלח לעלי כדי להוכיחו על התנהגות בניו חפני ופנחס אל העולים למשכן, וכן התנבא על מותם, ועל כך שמשפחתו של עלי תרד ממעמדה, וכל בניה ימותו בגיל צעיר.[3]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר דברי הימים[4] מוזכרת שושלתו של אלקנה, הוא משבט לוי, מצאצאי קורח. בנו של אלקנה הוא שמואל הנביא.
אלקנה היה נשוי לשתי נשים, חנה ופנינה. לפנינה היו ילדים (על פי אגדה, עשרה[5]), ואילו חנה עקרה. פנינה הייתה מקניטה את חנה על היותה עקרה, אלקנה כתגובה ניסה לנחם את חנה.[6] לימים זכתה חנה להיפקד בשמואל אותו נידבה לעבודת המשכן, ולאחר מכן נפקדה גם בילדים נוספים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת. תל אביב: ידיעות ספרים, 2009. עמ' 162–167.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמיל ג' הירש ואדוארד קניג, אלקנה, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
אלקנה (בן ירוחם), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ילקוט שמעוני שמואל א' רמז עז.
- ^ אליהו רבה פרשה ט'.
- ^ ספר שמואל א', פרק ב', פסוקים כ"ז–ל"ו. סדר עולם רבה פרק כ'.
- ^ פרק ו', פסוקים ז'–כ"ג
- ^ ילקוט שמעוני שמואל א' רמז פט
- ^ "ולחנה נתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב", "הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים". ספר שמואל א', פרק א'
| תקופת השופטים | ||
|---|---|---|
| שופטי ישראל | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל | 
|
| דמויות בולטות נוספות | בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום | |
| דמויות במגילת רות | אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון | |
| דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע | |
| אירועים | מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות | |
| מקומות | גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז | |
| עמים | שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם | |