אלפרד טניסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלפרד טניסון
Alfred Tennyson
אלפרד טניסון
אלפרד טניסון
לידה 6 באוגוסט 1809
לינקולנשייר,
אנגליהאנגליה אנגליה
פטירה 6 באוקטובר 1892 (בגיל 83)
מנזר וסטמינסטר,
אנגליהאנגליה אנגליה
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אנגליהאנגליה אנגליה
מקום קבורה מנזר וסטמינסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים טריניטי קולג', בית הספר המלך אדוארד השישי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית
תחום כתיבה מחזות ושירים
יצירות בולטות דמעות, דמעות בטלות
אידיליות המלך
תקופת הפעילות 18231892 (כ־69 שנים)
בן או בת זוג אמילי טניסון, ליידי טניסון (13 ביוני 1850–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים הלם טניסון, ברון טניסון השני, ליונל טניסון, [Unnamed] Tennyson עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית
  • Chancellor's Gold Medal עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלפרד לורד טניסוןאנגלית: Alfred Tennyson;‏ 6 באוגוסט 18096 באוקטובר 1892) היה משורר אנגלי, הנחשב לאחד מגדולי המשוררים האנגלים ולמייצג את התקופה הוויקטוריאנית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפרד טניסון נולד במחוז לינקולנשייר באנגליה, אביו היה כומר קהילה. האב נושל מירושה בעקבות ריב עם משפחתו, הוא הרבה לשתות והיה במצב נפשי מעורער. טניסון התחיל לכתוב בגיל צעיר, כבר בגיל 14 כתב מחזה בשם "השטן והגבירה" (The Devil and the Lady). טניסון ואחיו הגדול כתבו שירה בנעוריהם, ופרסמו ספר בשם "שירים של שני אחים" - אוסף שירים פרי עטם - בשנת 1827.

טניסון למד בטריניטי קולג', הוא המשיך לכתוב שירים גם בקולג' וזכה בפרס עבור שירו "טימבוקטו". ב-1830 פרסם טניסון את קובץ השירים הראשון שלו. המבקרים התייחסו אל השירים כסנטימנטליים מדי, אך הם זכו לפופולריות.

בקולג' הצטרף טניסון לאגודת סתרים בשם Cambridge Apostels. בין שאר החברים באגודה היה ארתור הנרי האלאם, שהפך לחברו הקרוב. בביקוריו בבית משפחת טניסון הכיר האלאם את אמילי, אחותו של טניסון, והשניים התארסו.

ב-1831, כשמת אביו, היה טניסון אחד האחראים למשפחתו מרובת הילדים. המשפחה המשיכה להתגורר זמן מה בבית הכומר, ואחר כך עברו למחוז אסקס. קובץ השירים השני של טניסון הופיע ב-1832 ובו אחדים משיריו הידועים ביותר כמו "הגבירה משאלוט" ו"אוכלי הלוטוס". ב-1833 היה טניסון המום ומוכה צער ממותו הפתאומי של ארתור האלאם, לאחר שלקה בדימום תוך-גולגולתי בזמו חופשה בווינה.

טניסון פרסם את קובץ השירים הבא ב-1842, ספר זה כלל את השירים "יוליסס" ו"מות ארתור", ועליו זכה לשבחים ולהערכה כמשורר דגול. ב-1850 פרסם את יצירת המופת שלו "לזכר אה"ה" (In Memoriam A.H.H), לזכר ידידו מנוער האלאם. זוהי סדרה של שירי אבל, המתארת את שנות היאוש והסָפֵק של טניסון מאז מות חברו.

באותה שנה מונה טניסון למשרת "משורר החצר" אחרי ויליאם וורדסוורת'. ובאותה שנה נשא לאישה את אמילי סלווד, הוא חיזר אחריה מאז 1836 אך בגלל מצבו הכלכלי הרעוע דחה את נישואיהם. נולדו להם שני בנים, האלאם, שנקרא על שם חברו ארתור האלאם, וליונל.

טניסון שימש בכהונת משורר החצר עד מותו, וכתב שירים כגון ברכות לאלכסנדרה מדנמרק כשבאה לאנגליה כדי להנשא לאדוארד השביעי, המלך המיועד של בריטניה. שירים נוספים שכתב בתפקידו זה היו "אודה על מותו של הדוכס מוולינגטון" (Ode on the Death of the Duke of Wellington), ו"אודה לפתיחת התערוכה הבינלאומית" (Ode Sung at the Opening of the International Exhibition).

בשנים 1885-1859 טניסטון הוציא לאור את מחזור השירים "אידיליות המלך", שנים-עשר שירים ארוכים בחרוז לבן המצטרפים יחדו לאפוס העוסק במלך ארתור, אהבתו לגווינביר, ואבירי השולחן העגול. היצירה מבוססת על אגדות קדומות תוך תפיסת טבע מקורית של המחבר, מתארת את פריחת מלכותו של ארתור ואת התדרדרותה ההדרגתית עקב קלקול מוסרי, ונחשבת גם לאלגוריה על הערכים של החברה הוויקטוריאנית ועל גבריות אידיאלית באיש ממשי.

המלכה ויקטוריה העריצה את עבודתו של טניסון, וב-1884 העניקה לו תואר אצולה, ברון טניסון מאלדוורת' מחוז סאסקס ופרשווטר מהאי וייט. רבים התאבלו על מותו והוא נקבר בפינת המשוררים במנזר וסטמינסטר. אחרי מותו ירש את התואר בנו הלם טניסון (לימים המושל הכללי של אוסטרליה), ובשנת 1897 פרסם ביוגרפיה רשמית על אביו.

יצירתו בתרגום עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חנוך ארדן, תרגם מאנגלית ראובן גרוסמן, תל אביב: ספרא, תרצ"ח. (פואמה (אנ'))
  • משירי שקספיר וורדסוורת וטניסון, תרגם מאנגלית יהושע כוכב, תל אביב: אופיר, תשכ"ט.
  • עוד משירי טניסון וברידג'ס, תרגם מאנגלית יהושע כוכב, תל אביב: אופיר, תשמ"ב 1981.
  • חסד היום שגוַע: מבחר שירים, מאנגלית אליעזרה איג-זקוב, תל אביב: קשב לשירה, תשס"ט 2009.
  • אל דביר החשכה: מבחר שירים מתוך 'לזכר אה"ה' מאת אלפרד טניסון, נוסח עברי, מבוא וביאורים: צור ארליך, תל אביב: כתב (סדרת רף), תשע"ט 2018.
  • אוכלי הלוטוס, נוסח עברי: צור ארליך, בתוך 'דחק', כרך יג', 2021.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]