אלן דאלס

אלן דאלס

לידה	7 באפריל 1893 ווטרטאון, ארצות הברית
פטירה	29 בינואר 1969 (בגיל 75) ג'ורג'טאון, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות גרין מאונט
השכלה	אוניברסיטת פרינסטון אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון אקדמיית פיליפ אקסטר
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית, המפלגה הרפובליקנית
בן או בת זוג	Clover Todd Dulles
ראש ה-CIA 26 בפברואר 1953 – 29 בנובמבר 1961 (8 שנים ו־39 שבועות) → וולטר בדל סמית John A. McCone ←

אלן וולש דאלס (באנגלית: Allen Welsh Dulles;‏ 23 באפריל 1893 - 29 בינואר 1969) היה איש מודיעין אמריקאי.

כיהן כראש ה-CIA בין השנים 1953-1961,היה מעורב במבצעים חשאיים במלחמת העולם השנייה, ובמבצעי ריגול במהלך המלחמה הקרה. כן היה חבר בוועדת וורן לחקר רצח קנדי.

קריירה מוקדמת

דאלס נולד למשפחה מיוחסת בניו יורק. לאחר שהשלים את השכלתו באוניברסיטת פרינסטון נכנס לשירות החוץ האמריקאי ושירת כדיפלומט בין השנים 1916–1922. בין היתר היה חבר הוועדה האמריקנית לשיחות שהובילו להסכם ורסאי. ב 1926 קיבל הסמכה כמשפטן, וזאת בעודו עובד במחלקת המדינה האמריקנית. לאחר מכן השתלב במשרד עורכי דין מוביל בוושינגטון בו עבד אף אחיו, ג'ון פוסטר דאלס אשר היה לאחר מכן למזכיר המדינה בתקופת הנשיא דווייט אייזנהאואר. בתקופתו במשרד עורכי הדין שייצג חברות בינלאומיות, יצר קשרים טובים עם גורמים באירופה ובגרמניה.

מלחמת העולם השנייה

לאחר הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, הצטרף דאלס ל"משרד השירותים האסטרטגיים" (OSS), שמו של שירות הביון של ארצות הברית שקדם ל-CIA. בתפקידו זה שימש כראש תחנת ה-OSS בברן בשווייץ. קשריו בעבר סייעו לו ליצור קשר עם דיפלומט גרמני בשם פריץ קולבה, אשר סיפק לו מידע על מרגלים גרמנים, וכן על מטוס הסילון הגרמני החדשני מסרשמיט 262. קשר זה סייע מאוד לקריירה של דאלס.

עיקר תפקידו ההיסטורי בשלב זה היה הקשר שנוצר בינו ובין ראשי קשר העשרים ביולי לרציחת אדולף היטלר והפלת המשטר הנאצי. דאלס עמד בקשר עם הדיפלומט הגרמני הנס ברנד גיזביוס אשר סיפק לו מידע על תוכניות הקשר, וביקש ממנו לנסות ולהשיג את תמיכת בעלות הברית המערביות. קשריו אלו התרחבו אל אישים ודמויות נוספים במעגל הקשר, ובמיוחד עמד בקשר עם הדיפלומט אדם פון טרוט צו זולץ, איש "חוג קרייזאו". הקושרים ניסו באמצעות דאלס ליצור תמיכה למשטר שיקימו לאחר המלחמה, דבר שיאפשר להם להמשיך ולהילחם בברית המועצות, על מנת למנוע מגרמניה וממדינות אירופה המרכזית להיות נתונות לשליטה רוסית. מנהיגי הקושרים לודוויג בק, קרל פרידריך גרדלר ואחרים, ביקשו דרך גיזביוס וטרוט הבטחה מבעלות הברית כי לאחר שיפעלו ייפתח עמם משא ומתן ישיר. הבטחה כזו לא ניתנה, על אף נסיונותיו של דאלס לקבלה. הייתה זו עמדתו של פרנקלין דלאנו רוזוולט כי על גרמניה להיכנע ללא תנאי, ואחת היא מהו משטרה. אין לדעת מה היה קורה לו הצליח הקשר, אך מכל מקום ב-20 ביולי 1944, כאשר פעלו הקושרים, לא הייתה נתונה להם תמיכת בעלות הברית המערביות, על אף שדאלס העביר את כל המידע שנגע לקשר, ואותו קיבל מגיזביוס.

איש ה-CIA

לאחר המלחמה פורק ה-OSS, ובמקומו הוקמה "סוכנות הביון המרכזית" היא ה-CIA. בשנת 1951 מונה דאלס לסגן מנהל הסוכנות, ובשנת 1953 למנהלה. בתפקידו בסוכנות שימש דאלס כרב מרגלים, ותוכניותיו חובקות עולם. הוא מעורב בהפלת המשטר השמאלי של הנשיא ארבנס בגואטמלה 1954, ובהפלת משטרו של מוחמד מוסאדק באיראן ב-1953. פעולות אלו היו חלק מתוכניתו של הנשיא אייזנהאואר לנצח במלחמה הקרה, אשר כונתה "מבט חדש".

בשנת 1953 ניסה הסנטור ג'וזף מקארתי לחקור את ההשפעה הקומוניסטית על ה-CIA. היה ברור לדאלס שאם יאפשר חקירה מסוג זה, יפגע הדבר בסוכנות, ויגרום לה נזק בלתי הפיך. לבקשתו סירב הנשיא אייזנהאואר לדרישת מקארתי להמצאת זימונים לאנשי הסוכנות.

שימוש מושכל במטוס הריגול U-2 הגביר את המוניטין של דאלס, וסוף שנות החמישים סימן שיא בקריירה שלו.

עם כניסת הנשיא ג'ון פ. קנדי לתפקידו בינואר 1961 ירדה קרנו של דאלס. הנשיא אישר את הפלישה הכושלת למפרץ החזירים בניסיון להפיל את משטרו של פידל קסטרו בקובה, אך בשלב קריטי, בו היה ברור כי רק בסיוע של חיילי צבא ארצות הברית ניתן יהיה להצליח בפלישה (שהתבססה על גולים קובנים שאומנו וחומשו על ידי ה-CIA), הורה הנשיא על ניתוק מגע, והפלישה כשלה. דאלס לקח על עצמו את האחריות, אם כי יש להניח כי סבר שקנדי הוא האשם האמיתי בכישלון הפלישה. לאחר מכן נעכרו יחסי השניים ללא תקנה. קנדי לא ראה בעין יפה את נסיונותיו לשלב את המאפיה בתוכניות לרצח קסטרו, אשר כשלו מבחינה מבצעית בזו אחר זו. המשטרים שיצר דאלס בגואטמלה ובאיראן נראו עתה אמנם פרו מערביים, אך מושחתים ואכזריים. יש המייחסים את שורשי יחסה השלילי של ממשלת איראן כיום לארצות הברית, בהתערבות זו בענייניה הפנימיים של איראן בהפלת משטר מוסאדק, והחזרת משטרו המושחת של השאח מוחמד ריזה פהלווי. דאלס הבין כי חופש הפעולה שנתן לו אייזנהאואר אינו עוד, והגיש לנשיא את התפטרותו בחודש ספטמבר 1961.

ועדת וורן

לאחר רצח קנדי ב-22 בנובמבר 1963, מינה הנשיא החדש לינדון ג'ונסון ועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית, השופט ארל וורן, שכללה שבעה אנשים, שאמורים היו לתת למסקנות הוועדה דימוי של ועדה בלתי משוחדת, בעלת סמכויות נרחבות, היורדת לחקר האמת. חברי הוועדה היו השופט וורן, שני סנטורים מכהנים, שני חברי בית הנבחרים מכהנים, נשיא הבנק העולמי לשעבר, ואלן דאלס.

מסקנת הוועדה, אשר כונתה ועדת וורן, על שם השופט וורן, הייתה כי לי הארווי אוסוואלד הוא שרצח את קנדי, וכי עשה זאת לבדו. דאלס, אשר כל חייו הוקדשו לקשירת קשרים, ולחשיפת קשרים, היה בין המגנים התקיפים על מסקנות הוועדה כי רצח קנדי לא היה תוצאה של קשר. מבקריה הרבים של הוועדה רואים במינויו של דאלס ניסיון לטייח קשר אפשרי של ה-CIA, או אף גורמים במאפיה ובין הגולים הקובנים, עמם עבד דאלס על ניסיונות להפיל את המשטר בקובה. למעשה, על אף שלדאלס היה מידע רב על קשרים אלו, שיכל להוביל את הוועדה לכיוונים שונים מן הכיוון שאותו לקחה, אין כל תיעוד על כי דאלס תרם מידע כלשהו בעניינים אלו לוועדה, או כי ניסה להוביל אותה למקורות המידע הידועים לו.

לאחר פרישתו

דאלס פרסם מספר ספרים על ניסיונו כדיפלומט וכמרגל. "המחתרת הגרמנית" פורסם בשנת 1947, ובספר זה עסק דאלס בניסיונו לקשר בין קושרי העשרים ביולי ובין מדינות המערב. "אמנות הריגול" פורסם בשנת 1963, ו"הכניעה החשאית" בשנת 1966.

דאלס נפטר בוושינגטון בשנת 1969.

לקריאה נוספת

• קונסטנטין פיצגיבון, 20 ביולי - הקשר נגד היטלר, הוצאת מערכות, 1987.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלן דאלס בוויקישיתוף

• אלן דאלס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אלן דאלס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)