אלכס זילוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכס זילוני
אלכס זילוני, 2023
אלכס זילוני, 2023
לידה 1 בינואר 1916
כ"ה בטבת ה'תרע"ו
פוליןפולין ורשה, פולין
פטירה 3 במרץ 2023 (בגיל 107)
י' באדר ה'תשפ"ג
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השתייכות ההגנהההגנה ההגנה
חיל האוויר המלכותיחיל האוויר המלכותי חיל האוויר המלכותי
צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19341949 (כ־15 שנים)
דרגה מפקד טייסת מפקד טייסת
אלוף-משנה (אוויר) אלוף-משנה
תפקידים בשירות
מפקד בסיס תל נוף
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
עיטורים
אות ההתנדבות אות ההתנדבות
אות הלוחם בנאצים אות הלוחם בנאצים
אות ההגנה אות ההגנה
מדליית ההגנה (בריטניה) מדליית ההגנה (בריטניה)
מדליית המלחמה 1939–1945 מדליית המלחמה 1939–1945
הרמטכ"ל אביב כוכבי מעלה את אלכס זילוני לדרגת אל"ם, 19 בפברואר 2021
מפגש של ארגון מורשת ההגנה בבית אליהו גולומב, 9 ביוני 2022. בתמונה, מימין לשמאל: עופר בורד, אריה מועלם, יוסי סורביץ, שר התרבות והספורט חילי טרופר (מאחור, תומך באלכס זילוני, בן 106), שלמה ענבר, יוחאי אנסבכר (מאחור), דן טולקובסקי, ברוך לוי, אפרים לפיד, חובב שפירא

אלכסנדר (אלכס) זילוני (1 בינואר 19163 במרץ 2023) היה איש צבא ישראלי, שירת במערך הטכני של חיל האוויר המלכותי ובהמשך פיקד על שדה התעופה עקרון (לימים תל נוף). היה מראשוני שירות האוויר של ההגנה וממייסדי חיל האוויר הישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכס זילוני נולד ב-1916 בפולין לברנרד ופאולין זילוני. לאחר עליית המשפחה לארץ ישראל בשנת 1921[1] למד בגימנסיה העברית בירושלים אותה סיים ב-1934.

ב-1934 הצטרף לארגון "ההגנה" בירושלים ושירת ביחידת הנודדת. בתקופת המאורעות ב-1936 נסע לאנגליה על מנת ללמוד הנדסת תעופה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב לשירות במערך הטכני של חיל האוויר המלכותי שם עבד, תחילה, כטכנאי מתנדב ומתלמד ולאחר מכן עבר קורס קצינים וקורס טכני ושירת במספר יחידות אוויר. ב-1943 נשלח לקנדה עם בית הספר לטיסה של חיל האוויר המלכותי, ושם פיקד על יחידות טכניות שונות והשתתף בטיסות ניסוי. ב-1944 נשלח בחזרה לאנגליה והוצב ביחידת ניווט באירלנד. על פי בקשתו נשלח לארץ ישראל והוצב במחנה עקרון (תל נוף) שם מונה בהמשך למפקד הבסיס[2]. ב-1946 נשלח לשרת באלכסנדריה שבמצרים ואחר כך נשלח לאל-חבאניה בעיראק. בשרותו זה הגיע זילוני לדרגת squadron leader (מפקד טייסת).

לקראת סיום המנדט השתחרר, חזר לארץ ישראל וסיים קורס טיס אזרחי. בסוף 1947 כינס דוד בן-גוריון אספה בבית הסוכנות בתל אביב, שם הודיע רמטכ"ל ההגנה, יעקב דורי, על הקמת שירות האוויר. דורי מינה כראש השירות את סא"ל יהושע אשל ואת זילוני מינה כראש המטה וכממלא מקומו של אשל. את אהרן רמז מונה לקצין המבצעים. במסגרת תפקידו פעל זילוני לגיוס אנשים, חלקם הגדול משורות צבאות זרים, ורכש של מטוסים ונשק. בין השאר נשא ונתן עם הבריטים על רכישת גרוטאות מטוסים בשדה התעופה עקרון והעברתם ב-22 בינואר 1948 לסדנה בשרונה כדי לתקנם. לאחר הקמת המדינה מונה זילוני למפקד בסיס תל נוף. ב-1948 היה שותף במבצע בלק ומונה לנהל את המשרד המרכזי של חיל האוויר באירופה.

לאחר שחרורו מצה"ל עסק בתחום של פרויקטים הנדסיים בתחום השינוע. לאחר פרישתו לפנסיה החל זילוני לצייר כתחביב. עד שנת 2013 שירת זילוני כיו"ר "איגוד החיילים המשוחררים בישראל"[3].

זילוני התחתן ב-1953 עם מרים גליק, רופאת שיניים ילידת שוודיה (1923–1990). לזוג שלוש בנות.

ב-19 בפברואר 2021, בגיל 105, העניק לו הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, דרגת אלוף-משנה, כאות הוקרה על פעילותו למען צה"ל ומדינת ישראל[4].

זילוני התגורר בתל אביב. נפטר ב-3 במרץ 2023, בגיל 107[5], והובא לקבורה בבית הקברות קריית שאול[6].

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בגיליון י"ג של כתב העת "דחק" שפורסם בשנת 2021, הופיע השיר "מחיל אל חיל" מאת המשורר מאיר ויזלטיר. השיר מגולל את פועלו של זילוני בצבא הבריטי ובראשית ימי חיל האוויר הישראלי.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכס זילוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דייויד סלע, ראש מלא תחבולות ואוצר של גרוטאות: כך נולד חיל האוויר הישראלי, באתר ישראל היום, 26 בינואר 2023
  2. ^ בתקופת שרותו כמפקד הבסיס פעל האצ"ל בניסיון שכשל לגנוב נשק מהבסיס
  3. ^ אודות איגוד החיילים המשוחררים בישראל באתר הארגון
  4. ^ אלכס זילוני קיבל דרגת אלוף משנה בגיל 105, באתר ערוץ 7, 19 בפברואר 2021
  5. ^ שני פרלברג, ‏הלך לעולמו מחלוצי חיל-האוויר, אל"ם אלכס זילוני, באתר חיל האוויר הישראלי, 3 במרץ 2023
  6. ^ אלכס זילוני באתר GRAVEZ
  7. ^ מאיר ויזלטיר, מחֱיִל אל חֱיִל, דחק י"ג, אפריל 2021