אלכסנדר לודז'
| |||
 | |||
| מדינה |
 פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 לודז' | ||
| ראש העיר | Jacek Lipiński | ||
| תאריך ייסוד | 1822 | ||
| שטח | 13.47 קמ"ר | ||
| גובה | 206 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 22,148 (31 במרץ 2021) | ||
| ‑ במטרופולין | 1,428,600 (2009) | ||
| ‑ צפיפות | 1500 נפש לקמ"ר (2008) | ||
| קואורדינטות | 51°49′00″N 19°18′00″E / 51.816666666667°N 19.3°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.aleksandrow-lodzki.pl | |||
אלכסנדר לודז' (או אלכסנדרוב לודז'קי, בפולנית Aleksandrów Łódzki) היא עיר הממוקמת במרכז פולין במחוז לודז' ומשמשת כעיר-לוויין של לודז'. בעבר הייתה מרכז חסידי גדול וחשוב של יהודי פולין ומקום מושבה של חסידות אלכסנדר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיירה נוסדה בשנת 1816 בידי רפאל ברטושבסקי, שהקים את הכנסייה הקתולית המקומית. בשנת 1820, נתן לעיירה את שמה, לכבודו של הקיסר המכהן של רוסיה אז והמלך הרשמי של פולין – אלכסנדר הראשון, אשר סייע בהשגת זכויות להתיישבות עירונית בשנת 1822. לאחר 1832, העיירה החלה לרדת מבחינה כלכלית, כשלא עמדה בתחרות עם מרכזי הטקסטיל השכנים.
במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, קמו חברות סריגה רבות, שנחשבות לערש תעשיית הלבנים והגרביים הפולנית ולכן זכתה אלכסנדר לכינוי "עיר הגרב". מפעלי טקסטיל ובמיוחד המפעלים ליצור גרביים הוקמו בידי האוכלוסייה ממוצא גרמני במקום עם שיטות עבודה ומכונות שהובאו מגרמניה. רוב מפעלים אלו נוהלו או היו בבעלות תושביה היהודים, וביניהם המפעל הגדול ביותר באזור בבעלות ישראל פוזננסקי. עם הכיבוש הגרמני בשנת 1939 הועברו הבעלות והניהול לידי בני המקום ממוצא גרמני[1]. תעשייה זו שלטת בעיר עד עצם היום הזה. בשנת 1910 העיירה חוברה בחשמלית עם לודז', אך זו הופסקה לאחר שנה[2].
מתחילתה היו באלכסנדר אוכלוסייה מעורבת משלוש תרבויות ושלוש דתות: היו צאצאים פרוטסטנטים של הסורגות הגרמניות, יהודים סוחרים, ופולנים קתולים שבעיקר עבדו כבעלי מלאכה וכפועלים במפעלים. עד שנת 1945 היוו הגרמנים את הקבוצה האתנית הגדולה והעשירה ביותר .
בעת הכיבוש הגרמני, שולב האזור ברייך השלישי. בחודש הראשון לכיבוש, הקימו הגרמנים משרד "קליטה חוזרת" לגרמנים האתניים תושבי מזרח אירופה בלודז', שנועד לתעד את הקבוצות הגרמניות מחוץ לגבולות גרמניה. עם ייסוד המשרד, הם החלו ליישב באזור אוכלוסייה ממוצא גרמני. באותה תקופה שם העיר לודז' הוסב לשם ליצמנשטדט, והאזור הפך למחוז ורתגאו[3]. בראש האוכלוסייה הגרמנית באזור עמד לודוויג וולף, איש המפלגה לעצמאות גרמנית לפני המלחמה, שצורף לאס. אס. ואף ניהל לזמן קצר את משרד האס אס בלודז'. 3,000 מתושבי המקום הצטרפו למשטרה מקומית אלימה בשם "פולקסדויטשה זלבצשוץ". ניטש ויכוח על מעמדם הגרמני של תושבי אזור לודז', ומשרד התעמולה הגרמני אף פרסם ספר המעצב את דמותם מחדש כחלק משולב ומאוחד עם העם הגרמני[4]. עם זאת, רשם ביומנו שר התעמולה, יוזף גבלס, ספקות לגבי סיפוח לודז' והאזור לגרמניה, בנמקו כי האזור הוא "ערמת אשפה מלאה טינופת יהודים ופולנים"[5]. גרמניה סגרה את בתי הספר הפולנים באלכסנדר, עמותות הוצאו אל מחוץ לחוק, מונומנטים נהרסו ופולנים הודחקו. האוכלוסייה היהודית בעיר גורשה בדצמבר 1939 ולאחר מכן נרצחה.
לאחר המלחמה, בין השנים 1945 -1948, נעקרה כמעט כל הקהילה הגרמנית של אלכסנדר, כשהיא נחשפת באותו הזמן לדיכוי והתעללות מצד השלטונות הקומוניסטים, והעיירה איבדה למעשה את צביונה המקורי.
בשנים 1975–1998 העיירה הייתה שייכת למחוז הישן- לודז'.
יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהילה יהודית עצמאית הוקמה באלכסנדר בשנת 1830 בידי יהודים שהגיעו מלוטומיירסק. בשנת 1826 העניק המושל הפולני לקהילה זכות לגור ולרכוש נכס באזורים שצוינו בעיר.
אלכסנדר הייתה מרכז חסידי גדול וחשוב של יהודי פולין - מקום מושב שושלת הרבנים של חסידות אלכסנדר, שהוקמו על ידי הרב יחיאל דנציגר (1894-1828) והתפתחה מאוד בימי יצחק מנחם מנדל דנציגר, שהקים את ישיבת "בית ישראל". אלכסנדר הייתה גם המקום שבו הרב חנוך הניך הכהן לוין, האדמו"ר השני של חסידי גור, הנהיג את חסידיו עד למותו בעיירה בשנת 1870.
האוכלוסייה היהודית באלכסנדר מנתה כ 1,000 נפשות ב-1850, 1,673 (27.9% מכלל האוכלוסייה) בשנת 1879, ו-2,635 (31.9%) בשנת 1921. אחרי מלחמת העולם הראשונה רוב יהודי העיירה השתייכו לזרמים החרדיים או הציונים הדתיים, ומיעוטם היה שייך לבונד. עם זאת פעלו באלכסנדר קבוצת כדורגל ותנועות הנוער בית"ר, גורדוניה ומפלגת הציונים הכלליים[6]. עד לשואה היו באלכסנדר 14 בתי כנסת.
רבני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבני העיר היו יעקב אהרן ינובסקי, רבי חנוך הניך הכהן לוין, רבי יחיאל דנציגר, ואחריו המשיכה הרבנות עם אדמור"י השושלת[7].
שואת יהודי אלכסנדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1939 היו באלכסנדר 3,500 יהודים, שהיוו שליש מכלל האוכלוסייה. תקופה קצרה לפני המלחמה החלו יוצאי גרמניה החיים בעיירה, שהיוו חלק ניכר מאוכלוסייתה, לתקוף את הצעירים היהודים ולשדוד את בתי היהודים. התארגנה קבוצה להגנה עצמית שאיימה על השודדים הגרמנים וגירשה אותם מן העיר[8].
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, התאחדו התושבים הגרמנים, תושבי אזור לודז' בארגון שתבע עצמאות כלכלית לגרמנים אך לא שטח[9].
ב-1 בספטמבר 1939, עצר השלטון הפולני רבים ממנהיגי הגרמנים תושבי המקום. ב-3 בספטמבר ירו הפולנים באזרחים גרמנים באזור זה, בתואנה שהגרמנים תקפו אותם. אירוע זה שימש את הגרמנים כעילה לתקיפת הפולנים והמשיך אחר כך בעיקר גם לתקיפתם של היהודים[3].
יומיים לפני הכיבוש הגרמני עזבו את העיר אנשי הממשל הפולני, ורבים מתושביה היהודיים ברחו לעיר לודז' הסמוכה. בין הנמלטים היה הרבי מאלכסנדר[2]. בזמן המתקפה באזור זה לא נרשמו תקיפות נגד יהודים בידי הפולנים, ואף קיימות עדויות וביניהן עדות פליטי אלכסנדר, שהאוכלוסייה הפולנית התגייסה להכניס את הפליטים היהודים לבתיהם, וזאת ללא כל תמורה[10].
הצבא הגרמני כבש את העיר ביום חמישי כ"ג באלול תרצ"ט ה-7 בספטמבר 1939, וכבר באותו יום רצחו ארבעה יהודים[11]. הקהילה הגרמנית קיבלה את פני הצבא הגרמני בזרועות פתוחות, כמשחררים[3]. תמונות מביקור מאוחר יותר של היטלר בקרבת העיר מראות קבלת פנים נלהבת לה זכה.
למחרת, ביום שישי, לפני מוצאי שבת סליחות שלקראת ראש השנה, העלו הגרמנים באש את בית הכנסת המרכזי ואילצו את היהודים לשרוף את ספרי הקודש שנמצאו בבתיהם. היו כמה מקרים בהם יהודים הקריבו את חייהם כשניסו להציל את הספרים, וביניהם ספרי תורה. יהודים שחזרו מלודז' לאחר שגם זו נכבשה, הושמו במאסר בעזרת קבוצות נוער של תושבי המקום ממוצא גרמני.
גרמנים מאזורי הגבול נטו יותר לפעול עם רגשות נקם בפולנים ובפרט ביהודים בעקבות תוצאות מלחמת העולם הראשונה. בעידוד השלטון הנאצי, ניתן היתר לתושבי פולין ממוצא גרמני להביע את שנאתם ליהודים כהזדהות עם הלאום הגרמני והוכחה להשתייכותם אליו[12].
בראש השנה שנת ת"ש, ה-14 בספטמבר 1939, הוצאו מעל עשרים אסירים יהודים לבית הקברות, נצטוו לחפור את בורות קבריהם ועונו עד מוות. ביום השני של ראש השנה נמשכו הרציחות. למחרת, בשבת, נצטוו כל הגברים היהודים בעיר להתייצב בכיכר העיר להתעללות נוסח השפלת אולקוץ', כולל גזיזת זקנים פומבית[13]. חטיפה של יהודים ברחובות, שוד, גזיזת פיאות והטלת כופר גבוה נמשכה עד סוף 1939. בינואר 1940 הרסו את בית המדרש והישיבה של חסידות אלכסנדר ושדדו את ספרייתו הגדולה של הרבי מאלכסנדר ובהם ספרים בעלי ערך היסטורי רב, כמו תנ"ך בדפוס הראשון של דניאל בומברג הנוצרי וכתב יד של ספר הגלגולים מאת המקובל הרב שלום שרעבי. את שארית הספרים שרפו, בית המדרש פורק ואת עצי המבנים העבירו לצורך בעירה.
בעיירה הוקמו יודנראט ויחידת משטרה יהודית. הרציחות והשוד נמשכו עד גירוש היהודים האחרונים[14][15].
היהודים גורשו במספר קבוצות, כשאחרוני היהודים גורשו מאלכסנדר בגירוש המוני, לאחר שבעשרה בטבת תבעו ההיטלר יוגנד והתושבים הגרמנים של העיירה לסלקם תוך חמישה ימים. ב 27 בדצמבר 1939, ט"ו בטבת ת"ש, גורשו יהודי העיירה במסע רגלי לזגירש ומשם לגטו גלובינה. בלילה זה קפאו למוות שני תינוקות ועוד איש אחד שלא מצא מקום מסתור. בית הקברות היהודי של אלכסנדר נחרש והפך לגן ציבורי בהוראתם. תצלום אישה וילדיה מן הגירוש נמצא בספר היזכור[16]. קיימת רשימה של לפחות 1,400 שמות של יחידים שנרצחו, מתוך יותר מ-3,000 יהודי העיר שנרצחו ופחות ממאה ששרדו[17]. עד הגירוש, הגרמנים רצחו במקום בין 290 ל-444 אזרחים ופצעו 43[15].
על הקיר בכלא בו הומתו יהודים בתליה, הוקמה מצבה ברוסית המאזכרת את הנרצחים הראשונים מיהודי העיירה[18].
בפברואר 1940, כחודשיים אחרי גירוש יהודי אלכסנדר, הוקם גטו לודז', ראשון הגטאות הסגורים על אדמת פולין והשני בגודלו אחרי גטו ורשה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסנדר (פולין), דף שער בספרייה הלאומית
אתר האינטרנט הרשמי של אלכסנדר לודז'
שואת יהודי העיירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחמן בלומנטל, אלכסנדר (ע״י לודז׳), ספר יזכור ליהודי העיירה בעברית וביידיש. הוצאת ארגון יוצאי אלכסנדר בישראל, 1968. (ספר סרוק באתר ספריית ניו יורק בעברית ויידיש). הספר כולל תמונות מהעיירה לפני חורבנה, את תמונת בית הכנסת הגדול ובית הרבי (ששימש לאחר המלחמה כבית ספר תיכון), וכן את תמונות אנשי מועצת העיר לפני החורבן.
- אלכסנדר לודז' באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- שריפת בית הכנסת באלכסנדר לודז' בספר "עולם הפוך, לוח זמנים משולב של השואה ומלחמת העולם השנייה", הרשל אדלהייט ואחרים, (באנגלית) עמוד 164. (אתר ספרי גוגל)
- אלכסנדר כיום ובמלחמת העולם השנייה כולל תקציר היסטורי, ותמונות עדכניות וישנות (אתר גורדי השחקים)
- שרידי בית הקברות היהודי באלכסנדרוב (מוצג באתר גורדי השחקים)
- גלויה משנת 1939 ובה מצולמים מבני הדת הבולטים בעיר ביניהם בית הכנסת הגדול (מוצג באתר גורדי השחקים)
- בית הרבי ולידו יהודים (מוצג באתר גורדי השחקים)
- "אלכסנדר לודז'", באתר השטעטל הווירטואלי
- תמונתו של ילד בן הרבי ובני משפחתו צולם בידי מנחם קיפניס אשר תיעד את יהדות פולין טרם המלחמה
- סרט ובו נראים הגרמנים תושבי אלכסנדרוב והמשטר הנאצי בשנת 1943 כולל נסיעה בחשמלית שבעיר. בחטף נראה גם בית הכנסת, בית המרקחת של שטרן ובית המלון של ברונו הירש.
- היטלר צולם באלכסנדרוב בידי צלמו האישי היינריך הופמן, פוגש את יחידת האס אס הממונעת האישית שלו, בפיקודו של יוזף "ספ" דיטריך, ב-25 בספטמבר 1939, כשמפקדתה הייתה במקום, בסיום "מבצע אכיפה". ארבע תמונות פורסמו מהמפגש[19].
- יהודי משרידי אלכסנדרוב שהגיע לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ועבד בארץ במפעל גרביים. (אתר מוזיאון השואה בוושינגטון)
אלכסנדר לודז' בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת מפעלי גרביים באלכסנדרוב לודזקי (פולנית, אתר המסחר של העיר)
- אתר מפעל ABB הגדול במפעלי העיר, ושריד למפעלים הגדולים טרם מלחמת העולם השנייה
סרטוני יוטיוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלכסנדרוב בהיסטוריה וכיום סרטון מצגת עבודת בית ספר בקריינות פולנית. כולל בין היתר צילומים היסטוריים של יהודי העיירה וגם צילומים עדכניים של תיירות יהודית למקום.
- סיור באלכסנדרוב בשנת 1999 סרטון צבעוני בליווי קריינות גרמנית, המציג את שרידי הקהילה הגרמנית (יוטיוב)
- סיור באלכסנדרוב מושלגת בנוסף למרכז העיר ובנייניה המפורסמים, נראים בו מפעלי ABB ששרדו, מרכז קניות חדיש, ובנייני שיכונים מתקופת הקומוניזם.
- סיור באלכסנדרוב (בשחור לבן) סרטון משנת 2011
- מבט מן האוויר טיסת מצנח רחיפה ממונע מעל לעיר
בעירת ארמון גרונוואלד, סרטון באתר יוטיוב- שיר לכבוד אלכסנרוב לודזקיא על רקע מקומות היסטוריים בעיר, וביניהם מצבה לרבי מאלכסנדר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על התעשייה בלודז' (בגרמנית, אתר 'הגרמנים בפולין')
- ^ 1 2 נחמן בלומנטל, אלכסנדר (על יד לודז'), ספר יזכור ליהודי העיירה בהוצאת ארגון יוצאי אלכסנדר בישראל (הקישור הוא לספר הסרוק באתר ספריית ניו יורק).
- ^ 1 2 3 המיעוט הגרמני בפולין שבין המלחמות, וינסון צ'ו, פרק 6: אנשי לודז' לגרמנים? 1939-2000, עמ' 276 ו-342
- ^ המיעוט הגרמני בפולין, עמ' 275
- ^ המיעוט הגרמני בפולין, עמוד 273
- ^ בספר אלכסנדר (על יד לודז'), פרק נפרד יוחד לכל אחת מתנועות אלו.
- ^ "אלה אזכרה" חלק ז, ניו יורק תשל"ב, עמודים 92 - 93.
- ^ אלכסנדר (ע״י לודז'), עמוד 219
- ^ המיעוט הגרמני בפולין, החל מעמוד 271
- ^ חשיבה חוזרת על הפולנים והיהודים, עבר בעייתי עתיד בהיר יותר, רוברט צ'רני ואחרים, עמוד 91. (באנגלית) (אתר ספרי גוגל)
- ^ אלכסנדר (על יד לודז') עמ' 52
- ^ המיעוט הגרמני בפולין, עמ' 285 ו-286
- ^ אלכסנדר (ע״י לודז'), עמוד 220
- ^ רצח היהודים בפולין ומשטרת הסדר הגרמנית 1939-1940 עמוד 749 (בגרמנית)
- ^ 1 2 פרק 18 - טבח היהודים, (באנגלית), אתר "ממלכת פולין השנייה"
- ^ אלכסנדר (ע״י לודז'), עמוד 222
- ^ אלכסנדר (ע״י לודז'), עמוד 301
- ^ אלכסנדר (ע״י לודז') עמוד 264
- ^ שם הספר Mit Hitler in Polen von Heinrich Hoffman, עמודים 83–84. שתי תמונות נוספות (הראשונה) (והשנייה) ממפגש זה, שרדו אף הם באוספו של הצלם. הספר מופץ באופן לא חוקי בגרמניה בידי אוהדי הנאציזם, וחלקים ממנו שוחזרו בספר היטלר - פניו של עריץ, הערות וכותרות בידי יואכן וון לאנג, תמונות מארכיב היינריך הופמן (באנגלית) (אתר כרטסת הספרים העולמית). בתמונה נראה גם שומרו האישי של היטלר מקס וונשה, מאוחר יותר קצין בכיר ביחידת אס אס זו, במסגרתה לחם בחזית הרוסית, ואחר כך הקים מסגרת אס אס נוספת באזור בלגיה וצרפת שם נשבה עם תחילת הפלישה.
